אורן קובי. קרדיט: Xאורן קובי. קרדיט: X

השיטה של אורן קובי: הונאת נדל"ן מודרנית בישראל

חברות על שם הנהג, דירות יוקרה בלי לשלם ומסמכים שנראים רשמיים, אבל רק למראית עין - אורן קובי: אולי זה רק סיפור אחד, אבל הוא יכול לשקף מנגנון שלם שמאפשר למכור אשליות להתעשרות וסיבוב מהיר. הוא עשה זאת בלי להיתפס - גם תחת צו איסור לעסוק בשום פעילות שכזו, וגם מתוך מעצר. אבל כעת - בית המשפט העליון דורש מעצר עד תום ההליכים בגין שורה של הפרות וביניהן: הונאה, איומים ושיווק של קרקעות חקלאיות תוך הסתרה

הרצי אהרון | (11)


הפרקליטות הגישה כתב אישום רביעי כנגד אורן קובי, בטענה שהמשיך לעסוק בנדל"ן למרות צו איסור מפורש של בית המשפט העליון. לפי האישום, קובי ניהל בפועל את חברת ג.ק.צ.ב נדל"ן, שנרשמה על שם מקורבו ג'ון קנדלר, ושיווק דרכה קרקעות חקלאיות תוך הסתרת מעורבותו, משיכת מאות אלפי שקלים, והלבנת כספים. הוא נאשם גם בהונאת נושים, איומים, ורישום כוזב, תוך ניסיון להונות את רשויות החוק ואת נושיו בהליכי פשיטת רגל. הפרקליטות טוענת לדפוס פעולה שיטתי ומתוחכם, ומבקשת את מעצרו עד תום ההליכים.



המהלכים של קובי


לא צריך מזוודות מזומנים, לא חוזים בעל פה ולא דברים מפוקפקים אחרים - מספיק לפתוח חברה על שם מקורב, לשכור דירה יוקרתית בלב תל אביב, ולהפעיל שפה משפטית מלוטשת סביב מונחים כמו "קרקע חקלאית בהליכי תכנון" או "הזדמנות נדירה להפשרה". כך נראית הונאת נדל"ן מודרנית ב־2025: לא גסה ולא כוחנית, אלא חלקה ועטופה באריזה מקצועית, עם חוזים מסודרים, מיתוג מוקפד ולעיתים גם משרד עם לוגו נוצץ.


פרשת קובי, האיש שהורשע כבר בעבר בהונאת עשרות מיליונים וממשיך להסתבך גם כיום, אינה רק סיפור על יזם אחד שמעד - אלא מראה של שיטה רחבה ומוכרת היטב בעולם הנדל"ן. קובי הוא אולי הדמות המרכזית, אבל לא היחידה. סביבו פועלת מערכת שלמה: אנשי קש שחותמים על חוזים במקומו, חברות שמוקמות ונרשמות על שמות אחרים, חשבונות בנק שנסגרים ומוחלפים, חוזי שכירות שמתגלגלים מדייר לדייר - ולקוחות, שלעיתים קרובות באמת מאמינים שהם עושים את עסקת חייהם. במקביל, המערכת המשפטית רודפת אחריו - אך לרוב מאחור, עם עיכובים של חודשים ולעיתים שנים.



שלב ראשון: מקימים חברה על שם שליח

לאחר שהורשע בעבירות מרמה חמורות ונאסר עליו לעסוק שוב בנדל"ן, אפשר היה לצפות שקובי ייעלם מהתחום - אבל בפועל, הוא פשוט החליף תפקיד. החברה שעמדה במרכז ההונאה הקודמת נסגרה, אבל הפעילות המשיכה - באמצעות חברה חדשה שנרשמה על שמו של ג'ון קנדלר, חברו הקרוב של קובי, שבעבר שימש כנהגו האישי. אלא שקנדלר לא נשאר רק מאחורי ההגה - הוא הפך לחזית שלמה: מנכ"ל, חותם חוזים, מקבל תשלומים - אך, לא באמת זה שמנהל את העניינים.

החברה עצמה שינתה שמות מספר פעמים - תחילה בשם "לאנד", לאחר מכן "SOLID", ובהמשך "ג.ק.צ.ב נדל"ן". כל שינוי כזה שימש כקליפה חדשה לפעילות ותיקה: שיווק אגרסיבי של קרקעות חקלאיות באזורים מבוקשים, תוך שימוש בהבטחות מפורשות או מרומזות על הפשרה מתקרבת, "תוכניות שאושרו בקרוב", או "צפי מהיר לשינוי ייעוד". נוסח ההבטחות משתנה, אבל המבנה נשאר זהה - ובכל פעם, ההצגה חוזרת במתכונת קצת אחרת.

בפועל, בעוד שקנדלר מוצג כלפי חוץ כמנהל החברה והאיש שעומד מאחורי ההחלטות, קובי הוא זה שפועל מאחורי הקלעים. הוא מדבר עם הלקוחות, מקבל החלטות, סוגר עסקאות - וכל זאת מבלי להופיע באופן רשמי בשום מסמך. כך נבנית מערכת כפולה: בחזית – אדם ללא עבר פלילי וללא הגבלות; מאחור - יזם מנוסה, שנאסר עליו לעסוק בתחום, אך ממשיך למשוך בחוטים. מדובר על מנגנון מוכר בעולם התחתון - עכשיו מסתבר, גם בעולם קרקעות הנדל"ן.


שלב שני: יוצרים הצלחה למראית עין


כדי למכור חלום - מסתבר שצריך להיראות כאילו כבר הגשמת אותו. זו כנראה אחת מאבני היסוד של "שיטת קובי": מיתוג עצמי של יזם מצליח, עטוף בכל הגורמים של הצלחה. מגורים במגדלים יוקרתיים כמו מגדלי יו או פארק בבלי, רכבי יוקרה של מרצדס ומזראטי, שפה מקצועית שמשלבת בין מינוחים משפטיים לבין חזון גדול ומרשים, ולעיתים גם משרד מפונפן ששכור למשך כמה חודשים - כל אלו נועדו לייצר תחושת ביטחון כלפי חוץ.

לקוח שפוגש דמות כזו לא מעלה בדעתו שמאחוריה עומד אדם שאסור לו בכלל לעסוק בתחום. אלא שבחינה מדוקדקת של הסיפורים סביב אותן דירות חושפת את הפער בין המצג למציאות. בפארק בבלי, למשל, הושכרה דירה בקומה גבוהה על שמו של קנדלר, אך מי שהתמקם בה בפועל היה קובי. לפי כתב התביעה שהוגש, דמי השכירות לא שולמו, שני צ'קים חזרו, והחברה שבבעלות בעל הדירה נאלצה להגיש תביעת פינוי.

מקרה דומה התרחש גם במגדלי יו: הדירה הושכרה לקנדלר, אך הנהלת הבניין עדכנה את הבעלים שמי שמתגורר שם בפועל הוא קובי. גם שם נחתם חוזה חדש, וגם שם התשלומים הופסקו, נוצר חוב של מעל 100 אלף שקל - והדירה ננטשה במצב קשה. המסקנה ברורה: החזות נוצצת, אך מאחוריה - מנגנון שחוזר על עצמו. לא מדובר רק באירוע נקודתי, אלא בחלק ממערכת שלמה ומשומנת שנועדה לשדר אמינות - למרות כשבפועל הכל רקוב.



שלב שלישי: עובדים על זמן - ועל החוק


בזמן שהמערכת המשפטית מנסה לסגור את הקצוות, קובי משתמש בזמן שבין דיון לדיון כדי להמשיך לפעול - לעיתים אפילו בעצימות גבוהה יותר. תמרון מתמיד בין עיכובים משפטיים, טענות רפואיות, ובקשות דחייה מאפשר לו לרווח את ההליכים הפליליים ולדחות את ההכרעה. כל עוד אין החלטה סופית, הוא למעשה פועל תחת מרחב אפור - כזה שבו הוא "עדיין לא הורשע", אך בפועל גם אינו מציית לצווים ברורים. 

בפרקטיקה, כל עוד הוא מצליח לעכב את ההליך - הוא ממשיך. בין הופעה באולם לבין החלטת בית משפט, הוא מספיק לשכור דירות חדשות, להשיק חברות חדשות תחת שמות מקורבים, ולקיים קשרים עם לקוחות - כאילו אין נגדו שום מגבלה. המערכת, מעצם טבעה, איטית וזהירה, אבל השיטה שלו בנויה בדיוק על זה: לעכב, למסמס, לתמרן. כך נוצרת סיטואציה שבה אדם שמצוי במוקד של הליך פלילי חמור ממשיך להפעיל פעילות עסקית חיה ונושמת, מתחת לרדאר אך מול עיניהם של כולם. 



עובד על תמימים


במקרים כמו זה של אורן קובי, ההונאה לא נשענת על שיטה מורכבת מדי - אלא על מבנה פשוט אבל אפקטיבי, שמאפשר ליזם לפעול כמעט מבלי להיחשף. החברות אינן רשומות על שמו, החשבונות מתנהלים דרך מקורבים או אנשי קש, חוזי השכירות לא שלו - ובקצה, לקוחות מתקשרים עם אנשים שנראים אמינים לחלוטין, בלי לדעת מה הרקע האמיתי של מי שעומד מאחורי העסקה.

כל עוד קובי עצמו לא מופיע במסמכים - אין לו "מגע ישיר", ולכן גם קשה להוכיח הפרה של הצו. במצב כזה, גם כשהמערכת המשפטית פועלת, היא לרוב מגיבה באיחור. לקוח שמתעניין בקרקע חקלאית לא מבין שמדובר בנכס שהסיכוי להפשרתו נמוך מאוד, ובוודאי לא מעלה בדעתו שאדם שאסור לו לעסוק בנדל"ן הוא זה שמוביל את העסקה מאחורי הקלעים.

הקצב שבו אפשר להקים חברות, להעביר חוזים ולמחוק עקבות - מהיר בהרבה מהיכולת של הפרקליטות או רשות התאגידים לעצור את זה בזמן. לכן, הפתרון לא יכול להישען רק על הליכים פליליים. לכן יש צורך מהותי בבדיקה של מי באמת עומד מאחורי החברה. אחרת, גם אם קובי יישאר במעצר - המודל שלו ימשיך לפעול דרך אחרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אהרון 16/05/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
    נוכל בן נוכל גנב בן גנב לכלא יחד עם הנהג מאסר עולם
  • 10.
    אנונימי 16/05/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    עונשים מרתיעים. עונשי במינימום תהליכים מהירים תהליכים עם לוחות זמנים מוגבליםנמאס מגן העדן לזכויות העבריינים על חשבון האזרחים הישרים
  • 9.
    ביבי 16/05/2025 15:08
    הגב לתגובה זו
    מועמד מעולה לליכוד שהיום אי אפשר להתקבל אליו בלי לפחות חקירה משטרתית על עבירות פליליות לכאורה
  • 8.
    שמעון 16/05/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    פתחו את אלקטראז שוב אחלה מקום בשבילו
  • 7.
    החברה שבבעלות בעל הדירה נאלצה להגיש... חחח... בעל הדירה כנראה עבריין בעצמו (ל"ת)
    עוד 15/05/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זהירות 15/05/2025 19:18
    הגב לתגובה זו
    הוא קשור לכנופיה של שלומי נידם ובית המשפט מפסק רגליים
  • 5.
    ככה זה כשמרחמים על רשעים! (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהרון 15/05/2025 18:52
    הגב לתגובה זו
    יש פה נוכל בן נוכל רימה מאות אנשים מהדורה חדשה של ענבל אור מ אותו עדה . רק יותר אלימה . המשטרה וגם בית המשפט חסרים שופטים . לא נותנים מענה וחושפים אזרחים תמימים ליפול לבור שהנוכל טומן להם .
  • 3.
    בעידן הליכוד כול מושחת מלך (ל"ת)
    יודע יהודי פיקח 15/05/2025 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 15/05/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    הכיצד נותנים לחלאה כזו להיות חופשי.כל שופט שפוי היה נותן לו 20 שנה בכלא ללא אפשרות לחנינה.זה פשוט תעודת עניות למדינה.באמת שאין מה להגיד חוץ מלנעול ולזרוק את המפתח ל20 שנה
  • 1.
    ארז 15/05/2025 13:31
    הגב לתגובה זו
    פשוט 20 שנה בכלא
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.