כרבע מהשכירים בישראל ללא פנסיה - קצבאות הזקנה בסכנה

מחקר חדש שנחשף לראשונה במכללת תל אביב יפו מספק תמונה מעורבת על נתוני הביטוח בישראל. המחקר שנערך על ידי החוקרים, ד"ר שרית מנחם-כרמי, פרופ' אביה ספיבק ופרופ' אביעד טור-סיני ניתח נתונים על מיליוני משרות לאורך השנים 2022-2006, כולל שנת כניסת פנסיית החובה ב-2008. המרכז לפנסיה ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון הסתמך על נתוני הלמ"ס על פני שני עשורים ובחן את הכיסוי הפנסיוני של אוכלוסיית השכירים. 

מהמחקר עולה כי בקרב 23.8% מהשכירים במשק שאינם מכוסים, חלק גדול הוא מהעשירון התחתון. בעשירון זה 50% ממשרות השכיר במשק אינן מכוסות לפנסיה. תמונה דומה עולה בניתוח העשירון השני והשלישי. רק בעשירונים הגבוהים יש כיסוי שמספיק לפרישה מכובדת ושמירה על אורח החיים שקדם לפנסיה.

מניתוח נתוני המחקר עולה כי הכיסוי בביטוח פנסיוני נמוך באופן משמעותי בקרב שכבות השכר התחתונות; בקרב צעירים; בקרב משרות בוותק נמוך ובענפים שיש בהם גם מעסיקים קטנים כגון: בינוי, שירותי אוכל, בידור ופנאי.

ממצאים אלו מדגישים כי הצבירה הפנסיונית של עובדים המאופיינים בשכר נמוך ובוותק נמוך במשרה (בגלל מעבר תכוף בין עבודות) תהיה נמוכה ולכן הקצבה הפנסיונית תהיה נמוכה והם יסתמכו בעיקר על קצבת הזקנה הנמוכה של הביטוח הלאומי.

• כשההורים שלכם תלויים בכם כלכלית - דור הביניים הפך לרשת הביטחון של ההורים
• דוח פנסיה שנתי: מה חשוב באמת לבדוק?

עוד עולה מהמחקר כי בשנת 2007, לפני הנהגת פנסיית החובה, רק שליש מהשכירים היו מכוסים לפנסיה (37%). בשנת 2022 עלה השיעור פי שניים ל- 76.2% שהיו מכוסים לפנסיה. זו ללא ספק הצלחה גדולה של מדיניות ממשלתית שגם כמעט שלא נאכפה אבל כנראה האיצה תהליכים טבעיים בשוק העבודה. מענין לציין שכבר בשנת 2009 ו-2010 היה גידול משמעותי בשיעורי הכיסוי – הרפורמה פעלה כמעט באופן מידי.

המחקר בדק וניתח נתונים על מיליוני משרות לאורך השנים מ- 3.044 מיליון משרות שכיר ב-2006 ועד 4.587 מיליון ב-2022, ובחנו האם בוצעו הפרשות פנסיוניות עבור אותן משרות (להלן כיסוי או ביטוח פנסיוני). בנוסף הם בחנו מהו שיעור השכר המבוטח לפנסיה מתוך השכר ברוטו. הנתונים מבוססים בין היתר על דיווחי המעסיקים למס הכנסה. החוקרים מדגישים כי נתונים אלו חיוניים כדי לקבל תחזיות מהימנות לקצבאות הפנסיונית של כוח העבודה. כיסוי הנתונים על פני שנים רבות מאפשר קבלת תמונה עשירה של התפתחות הכיסוי הפנסיוני, לפני חוק פנסיית חובה שנכנס לתוקף ב-1.1.2008, מיד אחריו ועל פני השנים מאז.

לפני שהייתה פנסית חובה רוב האוכלוסייה לא הייתה מבוטחת. בכלל האוכלוסייה רק 37.2% זכו להפרשה לפנסיה משכרם. הבעייה התמקדה במי שהיה עם ותק נמוך מתחת לחצי שנה, אבל גם למי שהיה ותק מעל חצי שנה, הסיכוי שלו להיות מכוסה היה רק 43.8 אחוזים.

• ההכנסות ממסים הגיעו לשיא באפריל - אך הגירעון מעמיק
• שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

דיאגרמה 1 - שיעור המפרישים בשנת 2007

בשנת 2022 התמונה התהפכה. 76.2% מפרישים לפנסיה, ומבעלי ותק של חצי שנה לפחות, 82.9% מפרישים לפנסיה. הלא מפרישים ירדו מ-62.8% ל-23.8%. זו ללא ספק הצלחה מרשימה. 

דיאגרמה 2 - שיעור המפרישים בשנת 2022

בדיאגרמה הבאה אנחנו יכולים לראשות כי העלייה בכיסוי בשנת 2008 הייתה חדה, לכל העשירונים המדווחים. אפילו בעשירונים התחתונים העלייה היא חדה מייד לאחר הכנסת הרפורמה. מענין לציין שבעשירון התשיעי לפני הרפורמה לא היה כיסוי מלא – רק 0.72%. אבל כבר ב-2009 היה כיסוי של 94%. כיסוי זה עלה בהדרגה עד 97% בשנת 2022.

אחת המטרות המוצהרות של חוק פנסית חובה הייתה לדאוג לפנסיה לשכבות החלשות. האם אפשר לסכם כעת , 17 שנים אחרי כי הרפורמה הצליחה? בואו ונראה את הדיאגרמה הבאה

דיאגרמה 3 - התפתחות הכיסוי הפנסיוני לאורך השנים 2006-2022 לפי עשירונים

הרפורמה העלתה את הכיסוי של העשירון התחתון מ-0.07% בשנת 2006, ל-0.29% בשנת 2009. עד שנת 2022 הייתה זחילה כלפי מעלה בכיסוי עד 0.50%. לחצי מעובדי העשירון התחתון אין כיסוי לפנסיה. זהו כישלון של רפורמת פנסית החובה בצד החברתי. התמונה אינה שונה בהרבה בארבעת העשירונים התחתונים- 60% כיסוי בלבד לעשירון הרביעי. 

אם נבחן את הגרפים למעלה, נראה שהרפורמה למעשה מיצתה את עצמה ולא צפויים עוד שיפורים בכיסוי אנחנו מתקרבים למיצוי של ה'עידוד הרגולטורי'. משתנה נוסף שהחוקרים התמקדו בו הוא הותק במשרה. בדיאגרמה 2 רואים את ההבדל בכיסוי בקבוצה של ותק עד חצי שנה ובותק מעל חצי שנה. רק 41.7% מכוסים בקבוצה הראשונה, בהשוואה ל- 82.9% בקבוצה השניה של בעלי הותק.

פרופ' ספיבק מסביר כי: "התייחסות לוותק, ובפרט לוותק נמוך מ-6 חודשים במשרה חשוב מכיוון שלפי צו ההרחבה לפנסיית חובה מעסיק מחוייב להפרשה פנסיונית לעובד מיומו הראשון לעבודה בתנאי שהיה לעובד ביטוח פנסיוני בתוקף. אם לא היה לעובד ביטוח פנסיוני בתוקף, חובת המעסיק היא הפרשה רק לאחר 6 חודשי עבודה". החוקרים מציינים כי קבוצת הוותק של עד 6 חודשים כוללת 770 אלף משרות, שהן 17% מסך המשרות בשנת 2022. הם מדגישים כי העדר כיסוי פנסיוני במשרה בה הוותק גבוה מחצי שנה הוא בבחינת אי ציות של המעסיק לחובת ההפרשה הפנסיונית.

שימוש בנתונים תיאוריים מראה שיש הבדל גדול בכיסוי בין ענפים. בינוי ושירותי אוכל ואירוח הם הנמוכים ביותר, עם 46% ו-51% בהתאמה. אספקת חשמל, מידע ותקשורת נושקים למאה אחוזי כיסוי. "מלבד הפגיעה בצבירה לגמלאות מפסידים העובדים את הכיסוי הביטוחי – נכות ושארים – שנדרש מאוד בעבור מי שמועסק בענפים אלו", מציינים החוקרים.

לאחר קבלת התוצאות לגבי נתוני הכיסוי הפנסיוני ושיעור השכר המבוטח לפי עשירוני שכר, עדכנו החוקרים את מודל החיזוי בו הם משתמשים לאמידה של הקצבאות הפנסיוניות. מהניתוח עולה כי הקצבה הפנסיונית מהרובד התעסוקתי במשרות המשתייכות לעשירוני השכר 4-1, צפויה להיות נמוכה מאוד. לכן עבור עשירונים אלו, הרובד הראשון (האוניברסלי) – קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי – יהיה עוגן חשוב בהכנסה לאחר גיל פרישה.

לסיום הם מסיקים: "אנו סבורים שיש להמשיך ולהעמיק את המחקר הפנסיוני בהתמקדות על שכבות השכר הנמוך ומאפייני התעסוקה שלהם הגוזרים את הצבירה הפנסיונית בגמלאות. יש להמשיך ולדייק את הקצבאות מהרובד התעסוקתי ולשלב את ההסתברות למשיכות כספי הפיצויים והתגמולים הרווחים בקרב שכבות השכר הנמוך לתוך מודל החיזוי. יש לבצע בחינה עמוקה של הרובד האוניברסלי – קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי -בהתמקדות על שכבות השכר הנמוך ולבחון האם הן מקבלות את תוספת הותק באופן מלא ולבחון קצבאות נוספות לרבות השלמת הכנסה לקצבה (זקנה) תוך התחשבות בתנאי הזכאות. ראוי לבחון מחדש את כל מערך ההטבות הפנסיוניות ולהסיט חלק להוצאה בתמיכה בשכבות התחתונות ובאופן שמשרת את מטרת ההתערבות הממשלתית – החלקת התצרוכת על פני תקופות החיים באופן שימנע עוני בגמלאות ויאפשר שמירה על רמת החיים טרום הפרישה".