עוד לפני פסח: שיא בהוצאות של הישראלים במרץ - 47.6 מיליארד שקל
התייקרות המחירים וחג הפסח החלו לתת אותותיהם בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי; במהלך החודש החולף, נרשם זינוק של 14.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין שהגיעו לשיא חדש של 28 מיליארד שקל
במהלך חודש מרץ, נרשמו שיאים חדשים בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי שעמדו על סכום של 47.58 מיליארד שקל, כך עולה מנותנים שמפרסמת היום חברת שב"א. מדובר על נתון שיא בהיקף ההוצאות החודשי, הגבוה ב-2.3% ו-1.053 מיליארד שרל מהשיא הקודם שנרשם בדצמבר 2024 ועמד על סכום של 46.57 מיליארד שקל.
על פי הנתונים של שב"א, היקף ההוצאות של חודש מרץ 2025 מהווה עליה של 5.13 מיליארד שקל ו-12.1% לעומת חודש מרץ אשתקד, שבו סך ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על 42.452 מיליארד שקל. נתון ההוצאה הממוצעת היומית עמד בחודש מרץ על 1.53 מיליארד שקל, גבוה ב-166 מיליון שקל לעומת הממוצע היומי במרץ אשתקד שעמד על 1.37 מיליארד שקל. נתון השיא בהוצאה היומית נרשם בחודש ספטמבר 2024 ועמד על 1.53 מיליארד שקל.
במהלך החודש החולף, נרשם זינוק של 14.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 28 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 3.5 מיליארד שקל לעומת סכום של 24.59 מיליארד שקל שנרשם במרץ 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 906 מיליון שקל לעומת סכום של 793 מיליון שקל במרץ אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי באונליין הוא הנתון השני הגבוה שנרשם במערכות שבא אחרי הנתון של ספטמבר 2024 שעמד על 906.975 מיליון שקל. ממוצע ההוצאות היומי באונליין במרץ השנה גבוה ב-4.5% ו-39.187 מיליון ₪ לעומת הממוצע היומי בפברואר 2025 שעמד על 867.225 מיליון שקל.
בחודש מרץ 2025 נרשם סכום של 19.485 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בסכום השני הכי גבוה בעסקאות פיזיות שנרשם במערכות שבא אחרי השיא שנרשם בחודש אוגוסט האחרון. הנתון של מרץ מהווה עליה של 9.1% לעומת סכום של 17.86 מיליארד שקל שנרשם בחודש מרץ 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מרץ 2025 עמד על סכום של 628.5 מיליון שקל ובהשוואה לממוצע ההוצאות היומי בחודש פברואר החולף מדובר על עליה של 5.2% ו-31.14 מיליון שקל, כאשר בחודש הקודם הסכום עמד על 597.4 מיליון שקל. באוגוסט 2024 ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על 632 מיליון שקל.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 8.1% בהשוואה למרץ 2024. סך משיכות המזומן במרץ 2025 עמד על סכום של 5.876 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 5.437 מיליארד שקל במרץ 2024. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד במרץ 2025 על סכום של 189.5 מיליון שקל והוא היה גבוה ב-12% ו-20.4 מיליון שקל לעומת ממוצע המשיכות היומי שנרשם בפברואר 2025 שעמד על 169.2 מיליון שקל. לפני תחילת המלחמה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.9 מיליון שקל.
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "שיאי ההוצאות בכרטיסי החיוב, שנרשמו על ידי הציבור הישראלי, במהלך חודש מרץ מהווים נתון ראשון לגבי ההכנות לקראת חג הפסח. אנו רואים שענפי המסחר המרכזיים שנפגעו במהלך המלחמה, התיירות והתרבות, הציגו בחודש מרץ נתונים גבוהים יותר מאשר בחודש מרץ לפני שנתיים. בנוסף, היקף ההוצאות של הישראלים בתחומי המזון, ההלבשה וההנעלה, חשמל ואלקטרוניקה נמצא במגמת צמיחה".
- 3.אנונימי 10/04/2025 10:16הגב לתגובה זומשכנתא כרטיסי אשראי הלוואות הלוואות כדי לסגור את החודש מכיוון שהחזרי ההלוואות הקיימות גבוהים.מתגלגלים מחודש לחודש.בסוף תגיע הקריסה והיא תהיה כואבת.
- 2.אנשים מוציאים מה שאין להם הכל כרטיסי אשראי. הכל שקר (ל"ת)אייל 09/04/2025 12:40הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 09/04/2025 12:06הגב לתגובה זונדרש תאום עם הלמס לפני פרסום הנתון שידאגו לטפל בו כמו במדד המחירים לשקרן. מחירי הלמס ירדו בחצי שנה האחרונה. הסופרים מדווחים על קיטון כמותי בסל המוצרים. ושהאזרח הקטן מגיע לסופר רואה נבוט
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
