רקאנטי נאלץ לממש בהפסד: גמול נדל"ן מוכרת 2 קומות במגדל לוינשטיין ב-25.5 מיליון ש'
חברת גמול נדל"ן, החברה הבת של גמול השקעות, שבשליטת ליאון רקאנטי, הודיעה היום כי התקשרה בהסכם עם אקוואריוס ייזום ופיתוח נכסים, שהינה חברה נכדה בבעלות מלאה של משולם לוינשטיין, למכירת 2 קומות משרדים במגדל לוינשטין תמורת 25.5 מיליון שקלים.
בעקבות העסקה, תרשום החברה בדוחות הכספיים לשנת 2008 ירידת ערך של הקומות בסך של כ-2.4 מיליון שקלים. מדובר במו"מ שהחל בדצמבר 2008, לצורך הגדלת נזיותה של החברה- אז דובר על תמורה של כ-26 מיליון שקלים בתוספת מע"מ.
במסגרת העסקה תשכור גמול נדל"ן מאקוואריוס שטח כולל של כ-307 מ"ר, בחוזה לשנתיים בתמורה לסכום של 30,700 שקלים לחודש שישולמו על ידי החברה מראש בעבור שנתיים.
בנוסף לכך, התחייבה גם החברה האם, גמול השקעות, לשכור מאקוואריוס שטח כולל של כ-307 מ"ר, בתנאים זהים לאלו של הסכם השכירות 1עם גמול נדל"ן.
במקביל, בעקבות דרישתו של בנק לאומי, שהועלתה בהמשך למכתב שהתקבל בחברה ביום 7 בדצמבר 2008, בו הוא דרש מגמול להקטין את האשראים שהועמדו לה על ידי הבנק בקשר עם עסקאות אם המושבות פתח תקווה, תעביר גמול לבנק לאומי סך של 10 מיליון שקלים מהתמורה שתקבל על פי הסכם המכר לצורך הקטנת האשראי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
