רקאנטי נאלץ לממש בהפסד: גמול נדל"ן מוכרת 2 קומות במגדל לוינשטיין ב-25.5 מיליון ש'
חברת גמול נדל"ן, החברה הבת של גמול השקעות, שבשליטת ליאון רקאנטי, הודיעה היום כי התקשרה בהסכם עם אקוואריוס ייזום ופיתוח נכסים, שהינה חברה נכדה בבעלות מלאה של משולם לוינשטיין, למכירת 2 קומות משרדים במגדל לוינשטין תמורת 25.5 מיליון שקלים.
בעקבות העסקה, תרשום החברה בדוחות הכספיים לשנת 2008 ירידת ערך של הקומות בסך של כ-2.4 מיליון שקלים. מדובר במו"מ שהחל בדצמבר 2008, לצורך הגדלת נזיותה של החברה- אז דובר על תמורה של כ-26 מיליון שקלים בתוספת מע"מ.
במסגרת העסקה תשכור גמול נדל"ן מאקוואריוס שטח כולל של כ-307 מ"ר, בחוזה לשנתיים בתמורה לסכום של 30,700 שקלים לחודש שישולמו על ידי החברה מראש בעבור שנתיים.
בנוסף לכך, התחייבה גם החברה האם, גמול השקעות, לשכור מאקוואריוס שטח כולל של כ-307 מ"ר, בתנאים זהים לאלו של הסכם השכירות 1עם גמול נדל"ן.
במקביל, בעקבות דרישתו של בנק לאומי, שהועלתה בהמשך למכתב שהתקבל בחברה ביום 7 בדצמבר 2008, בו הוא דרש מגמול להקטין את האשראים שהועמדו לה על ידי הבנק בקשר עם עסקאות אם המושבות פתח תקווה, תעביר גמול לבנק לאומי סך של 10 מיליון שקלים מהתמורה שתקבל על פי הסכם המכר לצורך הקטנת האשראי.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
