איך המשקיעים פותחים את 2009? מדינה בהכחשה קשה!
אם הייתי מציע לכם להשקיע בחברה שפרסמה לפני כחודשיים תחזית לגבי שנת 2009 ובתחזית זו היא צופה כי הכנסותיה בשנת 2009 יגיעו לרמת שיא בכל הזמנים ויהוו גידול של כ-7% לעומת תחזית הכנסותיה ל 2008. יחד עם זאת אני אוסיף ואומר כי בחודשים האחרונים ,כתוצאה מהמשבר העולמי הקשה, ירדו הכנסותיה של החברה חדות ובפועל תחזיות החברה לגבי 2008 לא צפיות להתממש, כאשר בחודשים האחרונים היא מפגרת בכ-7% לעומת הציפיות.
בנוסף אוסיף ואומר כי אין בכוונת החברה, על בסיס הציפיות לשנת שיא בהכנסות, לקצץ את הוצאותיה ל-2009, למעשה ההפך הוא הנכון - החברה צפויה להגדילן, כאשר המימון לגידול בהוצאות צפוי להיעשות בהלוואות .
וכעת ברצוני לשאול האם הייתם רוכשים אג"ח של החברה? בשוק הנוכחי אני בטוח שהייתי שומע את התפרצות הצחוק שלכם. ובכן בחודשיים האחרונים זהו הדבר היחידי שאתם או מנהלי ההשקעות שלכם עושים .הכוונה כמובן למדינת ישראל כאשר בחודשיים האחרונים קופת הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות רוכשות את האג"ח של מדינה בהתלהבות שלא הייתה מביישת בחורות בנות ארבע עשר בהופעה של הזמר הנערץ עליהן. כאשר שחרים ל6-5 שנים נסחרים בתשואות נמוכות מ-4% בשנה אין דרך אחרת לתאר את התופעה הזו.
אם אתם חושבים שאני מגזים, ברצוני לשתף אתכם במספר נתונים הלקוחים מתוך התקציב אותו ניסו פקידי האוצר להעביר בכנסת בחודשים האחרונים.
התקציב ל-2009 צפוי לעמוד על 303 מיליארד שקל והכנסות המדינה ממסים לפי האוצר צפויות להיות 202.7 מיליארד שקל גידול של 7% לעומת תחזית 2008 שהייתה אמורה לעמוד (לאחר עדכון מטה של הנתון בחצי השני 2008) על כ 189 מיליארד שקל. כדי להבין עד כמה התקציב הזה הזוי ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים מהתקציב אשר ימחישו סופית כי שר האוצר ופקידי האוצר מנותקים מהנעשה בארץ ובעולם ואולי חיים בהכחשה.
התקציב הצפוי ל-2009 מבוסס על הכנסות צפויות ממיסים בסך של 202.7 מיליארד. קצת היסטוריה בשנים 2005-2004 ההכנסות ממיסים היו 140-150 מיליארד שקל, שנת 2007 וגם 2008 היו שנות שיא בגביית מיסים. כאשר בשנת 2007 ההכנסות הגיעו ל-190מילארד שקל ובשנת 2008 ההכנסות צפויות להסתכם בכ 184 מיליארד שקל.
השאלה שאני שואל איך הגיע משרד האוצר לתחזית אבסורדית של כמעט 203 מיליארד שקל הכנסות ב2009 ואני חוזר ומדגיש - התחזית נעשתה בספטמבר והוצגה לממשלה באוקטובר כלומר לא תחילת השנה. שימו לב כי גם כאן ישנה סטייה מהתחזית המעודכנת ל 2008 שעומדת על כ 189 מיליארד שקל דהיינו בפועל ב-2008 הכנסות המדינה ממיסים יהיו נמוכות בכ 5 מיליארד מהתחזית שעודכנה בסוף ספטמבר, כלומר ב3 חודשיים הצליחו באוצר לפספס ב5 מילארד שקל.
בפועל בשלושת החודשים האחרונים של 2008 הקצב החודשי של הכנסות המדינה ממיסים הינו כ-14 מיליארד בחודש ,אם ניקח נתון זה כמייצג לכל 2009 (אני בספק לכך) נגיע לקצב הכנסות צפוי ל-2009 בסך 168 מיליארד שקל דהיינו "בור " התחלתי של כ- 35 מיליארד שקל.
והרי לפניכם עוד "פנינים מהמוחות" במשרד האוצר.
האוצר צופה להכנסות בסך כ-5 מיליארד שקל ב2009 ממכירת חברות ובנקים! מעניין איזה חברה ואיזה בנקים יניבו מספר כזה. הם צופים להכנסות של כ-4 מיליארד מהבונדס ותרומות מיהודי התפוצות, אולי הכוונה לנוכל מיידוף שיעביר להם קצת כסף?.
האוצר צופה כי הכנסות המדינה משכר יעלו בכ-4% לעומת 2008 (אולי בגלל הפיטורים הצפויים?) וזה כתוצאה מעלייה ריאלית בשכר הנומינלי בשיעור של 4% ומגידול של 2.2% במספר המועסקים (מדהים נכון). האוצר צופה להכנסות של כ2.5 מיליארד שקל ממיסוי שוק ההון ועוד כהנה וכהנה פנינים.
בפועל אנחנו תקועים עם הוצאות מדינה גבוהות והכנסות יורדות. שינויים אלו צפויים להביא, במצב הנוכחי, אותנו לגרעון שיעלה על 40 מיליארד שקל ב2009. מספר שהינו חסר תקדים בהיסטוריה של המשק הישראלי.
אם הייתי מקבל נתונים כאלו לגבי חברה הייתי אומר כי חברה זו ,בטווח זמן של שנה קרובה, יכולה להגיע למצב של חדלות פירעון כלומר "פשיטת רגל", אבל כמובן לא מדובר על חברה זו המדינה שלנו והיא תמיד יכולה למכור לכל הפריירים מק"מ ב-1.7% שנתי, או שחר מתחת ל-4%.
השיא מבחינתי היה אתמול כאשר ענתבי הצהיר כי המשבר בשוק האג"ח הקונצרניות "לא נורא"ומרבית האג"ח הקונצרניות נסחרות בטווח תשואות של 5%-12% אם ניקח את הנתונים כלשונם (כאשר ברור כי הוא התייחס לאג"ח לפי השווי שלהם ובמצב הזה היקף האג"חים של הבנקים הינו משמעותי מאוד, כיוון שכל סידרה שלהם הינה בהיקף שנע בין 1.5 -2 מיליארד שקל ולא לפרמטרים המתחשבים במספר החברות), נגלה כי בטווח תשואות של 10%-12% פער התשואות של אג"ח אלו לעומת אג"ח מדינה הינו 7.5%-9.5% .
אג"ח גליל של המדינה לכ-6 שנים נסחר בתשואה ברוטו של כ-2.5% לכן ההפרש בין 10%-12% ל2.5% הוא כאמור 7.5%-9.5% חשוב להדגיש כי בטווח התשואות הנ"ל מרבית האג"ח מדורגים בדרוג גבוה (Aפלוס ועד AA )כפי שמשתקף מנתוני מדדי התל בונד 20 ו-40 אם נשווה נתון זה למתרחש בארה"ב נגלה כי אג"ח קונצרניות בארה"ב לכ-5שנים בדרוגים A עד AA נסחרים בכ-3% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב (לעומת 8%-9% בארץ), וחשוב לזכור כי שם מדובר בתשואות נומינלית ואילו בארץ תשואות ריאלית(צמודות מדד) . בארה"ב אג"ח בדרוגים BBB עד BB (בארץ אגחי"ם כאלה נחשבים לאג"ח לא מדורגים) נסחרים בפער של כ 6% בלבד לעומת תשואת אג"ח ארה"ב.
איפה הם ואיפה אנחנו ואיפה ענתבי??? כבר אמרתי, האוצר בהכחשה ויתכן אף כי ראשי האוצר חיים במציאות מדומה ובעולם הזה הכל ורוד

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
