דוח חדש: נזקים בסך 3 מיליארד יורו לשנה לאירופאים עקב אי שימוש אי שימוש בתרופות גנריות
הכשלת התרופות הגנריות גורמת לנזק כספי לאירופאים בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה. כך קובע דו"ח של האיחוד האירופי שהתפרסם ביום שישי האחרון בבריסל.
ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך מציין, כי דו"ח ביניים של סקטור הפרמצבטיקה בנציבות האירופאית, חושף כי התחרות בתחום התרופות באירופה נפגעת כתוצאה ממאמצים אגרסיביים של חברות התרופות האינובטיביות לחסום את כניסת התרופות הגנריות באמצעות ריבוי רישומי פטנטים על כל תרופה אינובטיבית קיימת, ריבוי תביעות על הפרת הפטנטים ותחבולות אחרות.
חיים הורביץ, יו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל בכיר בטבע אומר בהתייחסותו לדו"ח כי: "כמו בעולם, כך גם בישראל שוק התרופות נשען למעשה על הגנריקה. חלקן היחסי של התרופות הגנריות הנצרכות בארץ מבחינה כמותית מגיע לכ- 60% מסך התרופות, ואילו עלותן הכספית מגיעה רק לכ- 13% מההוצאה הכספית על תרופות בישראל. עוד יש לזכור כי תעשיית התרופות הישראלית מעסיקה יותר מ- 7,000 עובדים במרכז ובפריפריה".
"אנחנו בישראל קוראים שוב ושוב לגורמי הממשל לאפשר לתעשיית התרופות הגנרית הישראלית תנאים טובים יותר להתפתחות בארץ לשם מקסום יכולות השיווק בישראל, הקטנת ההוצאה הישראלית על תרופות ושיפור יכולות הייצוא לעולם", אמר הורביץ.
רישום של עד 1300 פטנטים על תרופה אחת
הדו"ח מתבסס על חומר, שנאסף מפשיטות על חברות התרופות: אסטרה-זנקה, גלסקו-סמית'-קליין ועוד 7 חברות נוספות לפחות, והוא מאשים את החברות האינובטיביות על גרימת נזקים כספיים כבירים לצרכני התרופות ב- 17 מדינות אירופאיות בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה ואף יותר.
הדו"ח מתאר מצב לפיו על כל תרופה אינובטיבית קיימת, נרשמים פטנטים רבים. בדו"ח נזכר מקרה קיצוני אחד בו רשמה אחת מחברות התרופות (ששמה לא נחשף בדו"ח הביניים) 1,300 פטנטים על תרופה קיימת. התופעה הזאת מביאה לידי כך שהחברות הגנריות נאלצות להלחם ברשויות הבריאות, להשקיע מאמצים רבים ולאבד זמן יקר במערכות המשפטיות בבואן לאשר את התרופות הגנריות.
עוד דרך לעכב את כניסת הגנריקה, ואשר הקיפה כ- 40% מתרופות הפטנט, שאיבדו את הבלעדיות שלהן בין 2,007 – 2,000 הוא: יצירת דור המשך לתרופה המקורית. הדו"ח מצא כי בממוצע כשנה וחמישה חודשים לפני פקיעת הפטנט, השיקו החברות האינובטיביות דור המשך של התרופה המקורית לאחר השקעה כספית גדולה בשיווק ובמכירות. כמה חודשים לאחר השקת תרופת דור ההמשך, משכו אותן החברות את התרופה המקורית (דור 1 מהשוק).
הדו"ח סוקר כ- 700 מקרים של תביעות להפרת פטנט, אשר הוגשו על ידי החברות האינובטיביות. בכ- 60% מהמקרים ניצחו החברות הגנריות בבית המשפט. בכ- 200 מקרים הושגו בסופו של דבר הסכמים בין החברות הגנריות לאינובטיביות, מהם, בכ- 10% מהמקרים נמצאו הסכמי תשלום הפוכים! קרי, החברות האינובטיביות הסכימו לשלם תשלום לחברות הגנריות תמורת עיכוב יציאת התרופות הגנריות לשוק.
מתוך הדו"ח עולה כי בין השנים 2,000 – 2,007 בעקבות כניסה של כל תרופה גנרית לשוק באירופה, הוזל בממוצע מחירה של התרופה האינובטיבית בכ- 20% בשנה הראשונה וב- 25% בשנה השנייה. אם-כי, במקרים קיצוניים הוזלת התרופה האינובטיבית בעקבות כניסת תרופה גנרית הגיע לכ- 90% .
הצרכנים באיחוד האירופי הוציאו מדי שנה כ- 214 מיליארד יורו על תרופות, שהם כמעט 430 יורו לנפש בשנת 2007. החיסכון הכולל בשנים 2,007 – 2,000 כתוצאה מכניסת התרופות הגנריות ב- 17 המדינות האירופיות הגיע לכל הפחות ל- 14 מיליארד יורו. החיסכון, כאמור, יכול היה להיות גבוה יותר אלמלא טקטיקות ההשהייה כנגד שיווק התרופות הגנריות הזולות מהתרופות האינובטיביות .
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
