דוח חדש: נזקים בסך 3 מיליארד יורו לשנה לאירופאים עקב אי שימוש אי שימוש בתרופות גנריות
הכשלת התרופות הגנריות גורמת לנזק כספי לאירופאים בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה. כך קובע דו"ח של האיחוד האירופי שהתפרסם ביום שישי האחרון בבריסל.
ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך מציין, כי דו"ח ביניים של סקטור הפרמצבטיקה בנציבות האירופאית, חושף כי התחרות בתחום התרופות באירופה נפגעת כתוצאה ממאמצים אגרסיביים של חברות התרופות האינובטיביות לחסום את כניסת התרופות הגנריות באמצעות ריבוי רישומי פטנטים על כל תרופה אינובטיבית קיימת, ריבוי תביעות על הפרת הפטנטים ותחבולות אחרות.
חיים הורביץ, יו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל בכיר בטבע אומר בהתייחסותו לדו"ח כי: "כמו בעולם, כך גם בישראל שוק התרופות נשען למעשה על הגנריקה. חלקן היחסי של התרופות הגנריות הנצרכות בארץ מבחינה כמותית מגיע לכ- 60% מסך התרופות, ואילו עלותן הכספית מגיעה רק לכ- 13% מההוצאה הכספית על תרופות בישראל. עוד יש לזכור כי תעשיית התרופות הישראלית מעסיקה יותר מ- 7,000 עובדים במרכז ובפריפריה".
"אנחנו בישראל קוראים שוב ושוב לגורמי הממשל לאפשר לתעשיית התרופות הגנרית הישראלית תנאים טובים יותר להתפתחות בארץ לשם מקסום יכולות השיווק בישראל, הקטנת ההוצאה הישראלית על תרופות ושיפור יכולות הייצוא לעולם", אמר הורביץ.
רישום של עד 1300 פטנטים על תרופה אחת
הדו"ח מתבסס על חומר, שנאסף מפשיטות על חברות התרופות: אסטרה-זנקה, גלסקו-סמית'-קליין ועוד 7 חברות נוספות לפחות, והוא מאשים את החברות האינובטיביות על גרימת נזקים כספיים כבירים לצרכני התרופות ב- 17 מדינות אירופאיות בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה ואף יותר.
הדו"ח מתאר מצב לפיו על כל תרופה אינובטיבית קיימת, נרשמים פטנטים רבים. בדו"ח נזכר מקרה קיצוני אחד בו רשמה אחת מחברות התרופות (ששמה לא נחשף בדו"ח הביניים) 1,300 פטנטים על תרופה קיימת. התופעה הזאת מביאה לידי כך שהחברות הגנריות נאלצות להלחם ברשויות הבריאות, להשקיע מאמצים רבים ולאבד זמן יקר במערכות המשפטיות בבואן לאשר את התרופות הגנריות.
עוד דרך לעכב את כניסת הגנריקה, ואשר הקיפה כ- 40% מתרופות הפטנט, שאיבדו את הבלעדיות שלהן בין 2,007 – 2,000 הוא: יצירת דור המשך לתרופה המקורית. הדו"ח מצא כי בממוצע כשנה וחמישה חודשים לפני פקיעת הפטנט, השיקו החברות האינובטיביות דור המשך של התרופה המקורית לאחר השקעה כספית גדולה בשיווק ובמכירות. כמה חודשים לאחר השקת תרופת דור ההמשך, משכו אותן החברות את התרופה המקורית (דור 1 מהשוק).
הדו"ח סוקר כ- 700 מקרים של תביעות להפרת פטנט, אשר הוגשו על ידי החברות האינובטיביות. בכ- 60% מהמקרים ניצחו החברות הגנריות בבית המשפט. בכ- 200 מקרים הושגו בסופו של דבר הסכמים בין החברות הגנריות לאינובטיביות, מהם, בכ- 10% מהמקרים נמצאו הסכמי תשלום הפוכים! קרי, החברות האינובטיביות הסכימו לשלם תשלום לחברות הגנריות תמורת עיכוב יציאת התרופות הגנריות לשוק.
מתוך הדו"ח עולה כי בין השנים 2,000 – 2,007 בעקבות כניסה של כל תרופה גנרית לשוק באירופה, הוזל בממוצע מחירה של התרופה האינובטיבית בכ- 20% בשנה הראשונה וב- 25% בשנה השנייה. אם-כי, במקרים קיצוניים הוזלת התרופה האינובטיבית בעקבות כניסת תרופה גנרית הגיע לכ- 90% .
הצרכנים באיחוד האירופי הוציאו מדי שנה כ- 214 מיליארד יורו על תרופות, שהם כמעט 430 יורו לנפש בשנת 2007. החיסכון הכולל בשנים 2,007 – 2,000 כתוצאה מכניסת התרופות הגנריות ב- 17 המדינות האירופיות הגיע לכל הפחות ל- 14 מיליארד יורו. החיסכון, כאמור, יכול היה להיות גבוה יותר אלמלא טקטיקות ההשהייה כנגד שיווק התרופות הגנריות הזולות מהתרופות האינובטיביות .

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא
אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81% , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.
קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים
החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב
ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי
לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.
