דוח חדש: נזקים בסך 3 מיליארד יורו לשנה לאירופאים עקב אי שימוש אי שימוש בתרופות גנריות
הכשלת התרופות הגנריות גורמת לנזק כספי לאירופאים בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה. כך קובע דו"ח של האיחוד האירופי שהתפרסם ביום שישי האחרון בבריסל.
ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך מציין, כי דו"ח ביניים של סקטור הפרמצבטיקה בנציבות האירופאית, חושף כי התחרות בתחום התרופות באירופה נפגעת כתוצאה ממאמצים אגרסיביים של חברות התרופות האינובטיביות לחסום את כניסת התרופות הגנריות באמצעות ריבוי רישומי פטנטים על כל תרופה אינובטיבית קיימת, ריבוי תביעות על הפרת הפטנטים ותחבולות אחרות.
חיים הורביץ, יו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל בכיר בטבע אומר בהתייחסותו לדו"ח כי: "כמו בעולם, כך גם בישראל שוק התרופות נשען למעשה על הגנריקה. חלקן היחסי של התרופות הגנריות הנצרכות בארץ מבחינה כמותית מגיע לכ- 60% מסך התרופות, ואילו עלותן הכספית מגיעה רק לכ- 13% מההוצאה הכספית על תרופות בישראל. עוד יש לזכור כי תעשיית התרופות הישראלית מעסיקה יותר מ- 7,000 עובדים במרכז ובפריפריה".
"אנחנו בישראל קוראים שוב ושוב לגורמי הממשל לאפשר לתעשיית התרופות הגנרית הישראלית תנאים טובים יותר להתפתחות בארץ לשם מקסום יכולות השיווק בישראל, הקטנת ההוצאה הישראלית על תרופות ושיפור יכולות הייצוא לעולם", אמר הורביץ.
רישום של עד 1300 פטנטים על תרופה אחת
הדו"ח מתבסס על חומר, שנאסף מפשיטות על חברות התרופות: אסטרה-זנקה, גלסקו-סמית'-קליין ועוד 7 חברות נוספות לפחות, והוא מאשים את החברות האינובטיביות על גרימת נזקים כספיים כבירים לצרכני התרופות ב- 17 מדינות אירופאיות בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה ואף יותר.
הדו"ח מתאר מצב לפיו על כל תרופה אינובטיבית קיימת, נרשמים פטנטים רבים. בדו"ח נזכר מקרה קיצוני אחד בו רשמה אחת מחברות התרופות (ששמה לא נחשף בדו"ח הביניים) 1,300 פטנטים על תרופה קיימת. התופעה הזאת מביאה לידי כך שהחברות הגנריות נאלצות להלחם ברשויות הבריאות, להשקיע מאמצים רבים ולאבד זמן יקר במערכות המשפטיות בבואן לאשר את התרופות הגנריות.
עוד דרך לעכב את כניסת הגנריקה, ואשר הקיפה כ- 40% מתרופות הפטנט, שאיבדו את הבלעדיות שלהן בין 2,007 – 2,000 הוא: יצירת דור המשך לתרופה המקורית. הדו"ח מצא כי בממוצע כשנה וחמישה חודשים לפני פקיעת הפטנט, השיקו החברות האינובטיביות דור המשך של התרופה המקורית לאחר השקעה כספית גדולה בשיווק ובמכירות. כמה חודשים לאחר השקת תרופת דור ההמשך, משכו אותן החברות את התרופה המקורית (דור 1 מהשוק).
הדו"ח סוקר כ- 700 מקרים של תביעות להפרת פטנט, אשר הוגשו על ידי החברות האינובטיביות. בכ- 60% מהמקרים ניצחו החברות הגנריות בבית המשפט. בכ- 200 מקרים הושגו בסופו של דבר הסכמים בין החברות הגנריות לאינובטיביות, מהם, בכ- 10% מהמקרים נמצאו הסכמי תשלום הפוכים! קרי, החברות האינובטיביות הסכימו לשלם תשלום לחברות הגנריות תמורת עיכוב יציאת התרופות הגנריות לשוק.
מתוך הדו"ח עולה כי בין השנים 2,000 – 2,007 בעקבות כניסה של כל תרופה גנרית לשוק באירופה, הוזל בממוצע מחירה של התרופה האינובטיבית בכ- 20% בשנה הראשונה וב- 25% בשנה השנייה. אם-כי, במקרים קיצוניים הוזלת התרופה האינובטיבית בעקבות כניסת תרופה גנרית הגיע לכ- 90% .
הצרכנים באיחוד האירופי הוציאו מדי שנה כ- 214 מיליארד יורו על תרופות, שהם כמעט 430 יורו לנפש בשנת 2007. החיסכון הכולל בשנים 2,007 – 2,000 כתוצאה מכניסת התרופות הגנריות ב- 17 המדינות האירופיות הגיע לכל הפחות ל- 14 מיליארד יורו. החיסכון, כאמור, יכול היה להיות גבוה יותר אלמלא טקטיקות ההשהייה כנגד שיווק התרופות הגנריות הזולות מהתרופות האינובטיביות .
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
