דוח חדש: נזקים בסך 3 מיליארד יורו לשנה לאירופאים עקב אי שימוש אי שימוש בתרופות גנריות
הכשלת התרופות הגנריות גורמת לנזק כספי לאירופאים בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה. כך קובע דו"ח של האיחוד האירופי שהתפרסם ביום שישי האחרון בבריסל.
ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך מציין, כי דו"ח ביניים של סקטור הפרמצבטיקה בנציבות האירופאית, חושף כי התחרות בתחום התרופות באירופה נפגעת כתוצאה ממאמצים אגרסיביים של חברות התרופות האינובטיביות לחסום את כניסת התרופות הגנריות באמצעות ריבוי רישומי פטנטים על כל תרופה אינובטיבית קיימת, ריבוי תביעות על הפרת הפטנטים ותחבולות אחרות.
חיים הורביץ, יו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל בכיר בטבע אומר בהתייחסותו לדו"ח כי: "כמו בעולם, כך גם בישראל שוק התרופות נשען למעשה על הגנריקה. חלקן היחסי של התרופות הגנריות הנצרכות בארץ מבחינה כמותית מגיע לכ- 60% מסך התרופות, ואילו עלותן הכספית מגיעה רק לכ- 13% מההוצאה הכספית על תרופות בישראל. עוד יש לזכור כי תעשיית התרופות הישראלית מעסיקה יותר מ- 7,000 עובדים במרכז ובפריפריה".
"אנחנו בישראל קוראים שוב ושוב לגורמי הממשל לאפשר לתעשיית התרופות הגנרית הישראלית תנאים טובים יותר להתפתחות בארץ לשם מקסום יכולות השיווק בישראל, הקטנת ההוצאה הישראלית על תרופות ושיפור יכולות הייצוא לעולם", אמר הורביץ.
רישום של עד 1300 פטנטים על תרופה אחת
הדו"ח מתבסס על חומר, שנאסף מפשיטות על חברות התרופות: אסטרה-זנקה, גלסקו-סמית'-קליין ועוד 7 חברות נוספות לפחות, והוא מאשים את החברות האינובטיביות על גרימת נזקים כספיים כבירים לצרכני התרופות ב- 17 מדינות אירופאיות בהיקף של 3 מיליארד יורו לשנה ואף יותר.
הדו"ח מתאר מצב לפיו על כל תרופה אינובטיבית קיימת, נרשמים פטנטים רבים. בדו"ח נזכר מקרה קיצוני אחד בו רשמה אחת מחברות התרופות (ששמה לא נחשף בדו"ח הביניים) 1,300 פטנטים על תרופה קיימת. התופעה הזאת מביאה לידי כך שהחברות הגנריות נאלצות להלחם ברשויות הבריאות, להשקיע מאמצים רבים ולאבד זמן יקר במערכות המשפטיות בבואן לאשר את התרופות הגנריות.
עוד דרך לעכב את כניסת הגנריקה, ואשר הקיפה כ- 40% מתרופות הפטנט, שאיבדו את הבלעדיות שלהן בין 2,007 – 2,000 הוא: יצירת דור המשך לתרופה המקורית. הדו"ח מצא כי בממוצע כשנה וחמישה חודשים לפני פקיעת הפטנט, השיקו החברות האינובטיביות דור המשך של התרופה המקורית לאחר השקעה כספית גדולה בשיווק ובמכירות. כמה חודשים לאחר השקת תרופת דור ההמשך, משכו אותן החברות את התרופה המקורית (דור 1 מהשוק).
הדו"ח סוקר כ- 700 מקרים של תביעות להפרת פטנט, אשר הוגשו על ידי החברות האינובטיביות. בכ- 60% מהמקרים ניצחו החברות הגנריות בבית המשפט. בכ- 200 מקרים הושגו בסופו של דבר הסכמים בין החברות הגנריות לאינובטיביות, מהם, בכ- 10% מהמקרים נמצאו הסכמי תשלום הפוכים! קרי, החברות האינובטיביות הסכימו לשלם תשלום לחברות הגנריות תמורת עיכוב יציאת התרופות הגנריות לשוק.
מתוך הדו"ח עולה כי בין השנים 2,000 – 2,007 בעקבות כניסה של כל תרופה גנרית לשוק באירופה, הוזל בממוצע מחירה של התרופה האינובטיבית בכ- 20% בשנה הראשונה וב- 25% בשנה השנייה. אם-כי, במקרים קיצוניים הוזלת התרופה האינובטיבית בעקבות כניסת תרופה גנרית הגיע לכ- 90% .
הצרכנים באיחוד האירופי הוציאו מדי שנה כ- 214 מיליארד יורו על תרופות, שהם כמעט 430 יורו לנפש בשנת 2007. החיסכון הכולל בשנים 2,007 – 2,000 כתוצאה מכניסת התרופות הגנריות ב- 17 המדינות האירופיות הגיע לכל הפחות ל- 14 מיליארד יורו. החיסכון, כאמור, יכול היה להיות גבוה יותר אלמלא טקטיקות ההשהייה כנגד שיווק התרופות הגנריות הזולות מהתרופות האינובטיביות .
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
