שלי יחימוביץ': "היו מעסיקים שהשתמשו בתלוש שכר מסתורי ומעורפל ככסות לעבריינות"
"חוק ההגנה על השכר - תלושי שכר" או במילים פשוטות החוק שאמור להפוך את תלוש השכר למסמך קריא ללא עזרת מתורגמן, הושלם היום (ה) לפני סיום כהונת הכנסת הנוכחית.
החוק, אשר חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הביאה להשלמתו בעזרת גופים רבים במשותף אמור להפוך את התלוש למסמך מחייב, ברור וקריא, ויכלול כל שקל וכל זכות שמגיעה לעובד. מעביד שלא יציית לחוק - צפוי לקנסות ואף למאסר. ארגוני המעסיקים, שדווקא תמכו בחוק, כבר הנחו את המעסיקים להיערך ליישומו.
ח"כ יחימוביץ': "עד היום היו מעסיקים שהשתמשו בתלוש שכר מסתורי ומעורפל ככסות לעבריינות על חוקי העבודה והמגן. בקרוב התלוש יהיה קריא ומובן, ועם זאת יכלול שורה ארוכה ביותר של כל רכיבי השכר והזכויות של העובד. מטרתו הראשונית של החוק היתה מיסוד התלוש כמסמך קריא ומחייב, ואולם תוך כדי הדיונים הצלחנו להגיע להישג חשוב לא פחות – הפיכה של פסיקה בת ארבעים שנה, אשר הטילה על עובד חסר אונים את החובה להוכיח כי נוצל. כעת יתהפכו היוצרות וחובת ההוכחה תחול על המעביד. הסנקציות הפליליות שיחולו על מעסיק עבריין, לרבות מאסר, יהוו דגל אדום למעסיקים עבריינים".
נדבך נוסף אשר החוק אמור להוסיף ולשנות היא העובדה כי חובת ההוכחה על פרטי תשלום והעסקה יועברו מעתה והלאה לצד המעסיק, להבדיל מהמצב שהתקיים עד עתה לפיו העובד היה נדרש לעמוד בפני בית המשפט ולהוכיח טענותיו במקרה תביעה מול מעסיקו.
החוק התקבל לאחר כשנתיים וחצי של דיונים ופשרות והקיף גופים מכל סביבת המשק כמו, נציגי האוצר, ההסתדרות, משרד התמ"ת, משרד המשפטים, ארגוני המעסיקים והארגונים "קו לעובד" ו"הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטה העברית".
המשמעות העיקרית של חוק תלושי השכר אמורה לבוא לקראת אותם עובדים המוגדרים כ'חלשים' במשק. המדובר הוא בעובדים במקצועות כמו מאבטחים, שומרים ועובדי ניקיון אשר לרוב מועסקים ע"י קבלני כח אדם וקבלני משנה ובתלוש השכר שלהם לא כל מה שמצוין או כתוב תואם את השכר לו הם זכו בפועל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
