שלי יחימוביץ': "היו מעסיקים שהשתמשו בתלוש שכר מסתורי ומעורפל ככסות לעבריינות"
"חוק ההגנה על השכר - תלושי שכר" או במילים פשוטות החוק שאמור להפוך את תלוש השכר למסמך קריא ללא עזרת מתורגמן, הושלם היום (ה) לפני סיום כהונת הכנסת הנוכחית.
החוק, אשר חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הביאה להשלמתו בעזרת גופים רבים במשותף אמור להפוך את התלוש למסמך מחייב, ברור וקריא, ויכלול כל שקל וכל זכות שמגיעה לעובד. מעביד שלא יציית לחוק - צפוי לקנסות ואף למאסר. ארגוני המעסיקים, שדווקא תמכו בחוק, כבר הנחו את המעסיקים להיערך ליישומו.
ח"כ יחימוביץ': "עד היום היו מעסיקים שהשתמשו בתלוש שכר מסתורי ומעורפל ככסות לעבריינות על חוקי העבודה והמגן. בקרוב התלוש יהיה קריא ומובן, ועם זאת יכלול שורה ארוכה ביותר של כל רכיבי השכר והזכויות של העובד. מטרתו הראשונית של החוק היתה מיסוד התלוש כמסמך קריא ומחייב, ואולם תוך כדי הדיונים הצלחנו להגיע להישג חשוב לא פחות – הפיכה של פסיקה בת ארבעים שנה, אשר הטילה על עובד חסר אונים את החובה להוכיח כי נוצל. כעת יתהפכו היוצרות וחובת ההוכחה תחול על המעביד. הסנקציות הפליליות שיחולו על מעסיק עבריין, לרבות מאסר, יהוו דגל אדום למעסיקים עבריינים".
נדבך נוסף אשר החוק אמור להוסיף ולשנות היא העובדה כי חובת ההוכחה על פרטי תשלום והעסקה יועברו מעתה והלאה לצד המעסיק, להבדיל מהמצב שהתקיים עד עתה לפיו העובד היה נדרש לעמוד בפני בית המשפט ולהוכיח טענותיו במקרה תביעה מול מעסיקו.
החוק התקבל לאחר כשנתיים וחצי של דיונים ופשרות והקיף גופים מכל סביבת המשק כמו, נציגי האוצר, ההסתדרות, משרד התמ"ת, משרד המשפטים, ארגוני המעסיקים והארגונים "קו לעובד" ו"הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטה העברית".
המשמעות העיקרית של חוק תלושי השכר אמורה לבוא לקראת אותם עובדים המוגדרים כ'חלשים' במשק. המדובר הוא בעובדים במקצועות כמו מאבטחים, שומרים ועובדי ניקיון אשר לרוב מועסקים ע"י קבלני כח אדם וקבלני משנה ובתלוש השכר שלהם לא כל מה שמצוין או כתוב תואם את השכר לו הם זכו בפועל.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
