האם ניתן לאתר את הבנק הבא בארה"ב שייקלע לקשיים?
ה- CDS או ה- CREDIT DEFAULT SWAP הם עסקת החלף (SWAP) לשמיטת חובות באמצעות הסכם דו-צדדי אשר מעביר בעצם את סיכון האשראי של צד שלישי מצד אחד(מלוה) לצד השני אשר מסכים לתת ביטוח לסיכון בעד פרמיות תקופתיות. כאשר אם הצד השלישי לא יוכל לפרוע את חובו(אגרת החוב), הצד השני יהיה חייב לרכוש את האג"ח שלא נפרעה ולשלם את שאר הקרן והרבית.
כך שמחיר ה-CDS הוא מחיר ביטוח(פרמיה)סחיר אשר אם הוא עולה הוא משקף עליה בסיכוי של הקונצרן (שהנפיק את האג"ח)לפשוט רגל. ה-CDS נרכשו בעיקר על ידי רוכשים של אג"ח באיכות נמוכה שגם קנו את הביטוח ולכן רוב הרוכשים היו הבנקים והגופים המוסדיים . ביטוח זה גם העניק בטחון לבנקים לקחת סיכונים גבוהים בהרבה מאשר ללא הביטוח. ה-CDS הוא הסיבה העיקרית לניפוח בועת האשראי מכיוון שמוכרי אג"חים (בנקי השקעות) באיכות נמוכה עודדו את הרוכשים(הבנקים) באמצעות מתן "כרית הביטחון" בדמות ה-CDS מבלי כסף אשר יעניק להם את היכולת לעמוד מאחורי הביטוחים הללו.
האם מחירו של הביטוח (CDS) משקף נכונה את הסיכון לפשיטת רגל?
ניתן לזהות קשר בין עליה ברמת סיכון אגרת החוב על פי מחיר הביטוח שלו (CDS) לעליה בתשואת האג"ח.
בימים האחרונים מחיר ה-CDS של אג"ח לשנתיים של סיטיגרופ (CITYGROUP:NYSE עלה מכ-200 נקודות לכ-550 נקודות בלבד, ולאחר הזרמת 20 מיליארד דולר לבנק זה ומתן ערבות של 300 מיליארד דולר לאג"ח המשכנתאות שלו מחיר ה-CDS הזה ירד לכ-290 נקודות.ראה בגרף להלן:
לעומת זאת התשואה לאגח של סיטיגרופ לשנתיים עלתה לכ-12% מכ-5.5% והמרווחים מעל האג"ח הממשלתי לתקופה המקבילה עלו מכ-400 נקודות (4%) לכ-1100 נקודות (11%). ראה גרף להלן:
כפי שניתן לראות המרווח בתשואה מעל האג"ח הממשלתי עלה בעוצמה רבה יותר מעליית מחיר הביטוח לאגרת זו. בנוסף גם היינו מצפים שמחיר ה-CDS יאמיר ויהיה גבוה בהרבה כמו במקרים אחרים:
לדוגמא, כשהיה החשש שמריל לינץ (MER) יפשוט רגל מחירי ה-CDS על האג"ח שלו עלו לכ-900 נקודות ולאחר רכישתו על ידי בנק אוף אמריקה המחירים ירדו לכ-600 נקודות.
או במקרה של מורגן סטנלי כשהיה בסכנת פשיטת רגל, מחיר ה-CDS עלה בחודש אוקטובר מכ-300 נקודות לכ- 1900 נקודות!!
ניתן להיעזר במעקב אחר מחירי ה-CDS לאגחים כשמנסים לזהות עליה / ירידה בסיכון יכולת תשלום החוב של הקונצרן אך לא תמיד רמת המחיר משקפת את מלוא הסיכון לפשיטת רגל כפי שמדגימה עוצמת העליה
בתשואת האג"ח ובמרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי.
מאת: ליאור מהלל, מנהל השקעות בכיר וראש תחום השקעות זרות ב"תכלית בית השקעות" העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל"
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
