טבע מכה את תחזיות הרווח: עלה ב-21% ל-637 מיליון ד'

הכנסות החברה ברבעון השלישי זינקו ל-2.842 מיליארד דולר ופספסו מעט את ממוצע התחזיות
אריאל אטיאס |

ענקית התרופות הישראלית טבע מדווחת היום (ה') על עלייה בשיעור של 21% ברווחיות הרבעון השלישי על הכנסות שיא שעקפו לראשונה את 2.8 מיליארד דולר.

הכנסות החברה זינקו ל-2.842 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2008, המשקפים עלייה בשיעור של 20% בהשוואה להכנסות בסך 2.366 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2007. 16 אנליסטים ציפו בממוצע, כי שורת ההכנסות תסתכם ב-2.89 מיליארד דולר.

שינויים בשערי חליפין תרמו כ-4% לגידול במכירות ברבעון השלישי של 2008, אולם השפיעו לשלילה בכ-18 מיליון דולר על הרווח התפעולי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה טבע רווח נקי (GAAP) בסך 637 מיליון דולר, או 0.77 דולר למנייה ברבעון השלישי של 2008, המשקף עלייה בשיעור של 21% בהשוואה לרווח של 525 מיליון דולר, או 0.64 דולר למנייה ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח המתואם הסתכם ב-599 מיליון דולר, או 0.72 דולר למנייה, עלייה בשיעור 14% בהשוואה לרווח מתואם בסך 525 מיליון דור, או 0.64 דולר למנייה ברבעון הקודם. הרווח המתואם מחושב כרווח הנקי בהוצאת ההתאמות חד פעמיות הכוללים קבלת 100 מיליון דולר בהסכם פשרה בנוגע לתיק ה-ARS שמחזיקה טבע, ירידת ערך של נכסים פיננסים בסך 26 מיליון דולר (בעיקר כתוצאה משינויים בתיק ה-ARS). כמו כן, הוצאות חד פעמיות בסך 33 מיליון דולר הקשורות למחקר ופיתוח בנוגע לרכישת חברת בנטלי (Bentley) והפרשות מס בגין כל האירועים המצויינים שהסתכמו ב-3 מיליון דולר. 18 אנליסטים ציפו בממוצע לרווח של 0.7 דולר למנייה, ע"פ נתוני תומפסון פיננשל.

נכון לסוף חודש אוקטובר, לטבע יש 145 בקשות הממתינות לאישור סופי של רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), כולל 41 אישורים מותנים. סך המכירות השנתיות של בקשות אלה, במונחי מכירות שנתיות של המוצרים המקוריים בארה"ב, הינו כ-96 מיליארד דולר. מתוך בקשות אלה, 86 היו בקשות בהליך הידוע כ-"Paragraph IV" הנוגעות לאיתגור פטנט המוצר המקורי. טבע מאמינה כי הינה הראשונה להגיש בקשה לאישור עבור 58 מוצרים מתוך 86 בקשות אלה, המשקפים מכירות שנתיות, במונחי מכירות של המוצרים המקוריים בארה"ב, של מעל ל-42 מיליארד דולר.

צמיחה של 28% במכירות הקופקסון

שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע, ציין "זה היה רבעון מצוין עבור טבע. על רקע הזעזועים שפוקדים את הכלכלה העולמית, טבע שוב הוכיחה את היתרונות הטמונים במודל עסקי המאוזן שלה ואת חוסנה הפיננסי. מכירות חזקות של מוצרים גנריים, בעיקר בארה"ב ובשווקים הבינלאומיים - בשילוב עם המשך מובילות השוק הגלובלית של קופקסון, צמיחה במכירות אזילקט ומכירות חזקות של משאבי הפרו-אייר, תרמו לתוצאות הרבעון השלישי"

ינאי המשיך ואמר, כי גם ברמה האסטרטגית רשמו השגים חשובים במהלך הרבעון. הודענו על הקמת שותפות אסטרטגית חשובה ביפן, השוק הפרמצבטי השני בגודלו בעולם, השלמנו את רכישת בנטלי בספרד, והבטחנו את המימון הנדרש להשלמת רכישת באר, הצפויה להסתיים עד סוף 2008".

תרופת הקופקסון המשיכה להיות התרופה המובילה לטיפול בטרשת נפוצה בארה"ב וברחבי העולם, עם מכירות גלובליות בסך 562 מיליון דולר, המשקפים עלייה בשיעור של 28% בהשוואה לרבעון השלישי ב-2007.

המכירות הגלובליות (במונחי מחיר מכירה לשוק) של אזילקט® הסתכמו ב-46 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008, גידול של 38% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2007. במהלך הרבעון השלישי חל גידול הדרגתי בנתח השוק של אזילקט® בשווקים המרכזיים באירופה ובארה"ב.

המכירות הגלובליות של מוצרי נשימה הסתכמו ב-177 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, ללא שינוי מהותי מהרבעון המקביל אשתקד, אך בעלייה של 5% בהשוואה לרבעון השני של 2008. מכירות מוצרי נשימה בארה"ב היוו כ-56% מסך המכירות הגלובליות של מוצרי נשימה. במהלך רבעון זה, טבע שמרה על מעמדה המוביל בארה"ב עם נתח שוק של כ-57% משוק ה-HFA, המהווה כ-68% משוק ה-SABA (משאפים להקלה מיידית בקוצר נשימה) .

תזרים מזומנים חזק ותיק ה-ARS

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם ב-710 מיליון דולר, בהשוואה ל-332 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים החופשי (לא כולל השקעות ברכוש קבוע נטו של 170 מיליון דולר וחלוקת דיבידנד של 97 מיליון דולר) הסתכם ב-443 מיליון דולר.

יתרת מזומנים וניירות ערך סחירים נותרו ללא שינוי נכון מה-30 ביוני, 2008, והסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר. החברה השתמשה ב-366 מיליון דולר לרכישת בנטלי, ובכ-90 מיליון דולר על מנת להפחית חוב.

במהלך הרבעון, החברה רשמה בדו"ח רווח והפסד הוצאה של 26 מיליון דולר בגין ירידת ערך של נכסים פיננסיים, מתוכם 19 מיליון דולר מתיק ה-ARS שבידיה. מדובר בניירות ערך לטווח ארוך, אשר התשואה עליהם נקבעת במסגרת "מכירה פומבית הולנדית". שווי תיק ה-ARS נאמד ב-261 מיליון דולר, נכון לסוף הרבעון. הירידה בערך קרן התיק מ-445 מיליון דולר ל-261 מיליון דולר נבעה מהוצאה מצטברת של 96 מיליון שנרשמה בדו"ח רווח והפסד, סכום של 83 מיליון דולר במאזן ויתרה של 5 מיליון דולר שנמכרה.

בנוסף, רשמה טבע ברבעון השלישי הכנסה חד-פעמית של 100 מיליון דולר לאחר חתימה על הסכם פשרה בנוגע לתיק ה-ARS שברשות החברה.

דירקטוריון החברה, בישיבתו מיום 5 בנובמבר, 2008, הכריז על תשלום דיבידנד במזומן בגין הרבעון השלישי של 2008, בסך של 0.45 שקל למניה. היום הקובע יהיה ה-12 בנובמבר, 2008, ויום התשלום נקבע ל-27 בנובמבר, 2008. שיעור המס שינוכה במקור יהיה 16.5%.

רכישת באר

טבע צפויה לסגור סופית את רכישת חברת באר פרמסוטיקלס (סימול: BRL), במהלך הרבעון הרביעי. נזכיר, כי מדובר בעסקת מזומן ומניות בסך 7.46 מיליארד דולר, הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.

ב-27 באוקטובר, 2008, הודיעו טבע ובאר כי קבוצת הלווים של באר הסכימה לשנות את הסכמי האשראי של באר כך שיישארו בתוקף לאחר השלמת רכישתה על ידי טבע. קווי האשראי של באר, יחד עם המזומן של טבע וההתחייבויות שנתקבלו להלוואות גישור, משלימים את המימון הנדרש לטבע לצורך השלמת הרכישה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.