רעידת אדמה בדלק נדל"ן: קבוצת דלק מגישה הצעת רכש ל-10% ממניות דלק נדל"ן בפרמיה של 17%

ביום חמישי זינקה המניה בכ-9%. לאחר הרכישה תגיע קבוצת דלק להחזקה של כ-80% בדלק נדל"ן - ותביא לגריעתה מהמדדים בבורסה. מה יעשה בנק הפועלים?
עדי בן ישראל |

לאחר שנפלו בכמעט 60% מתחילת השנה, יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, החליט להגיש הצעת רכש ל-10% ממניות החברה הבת, דלק נדל"ן.

מדובר ב-12.88 מיליון מניות של דלק נדל"ן אותן, אותן מציעה קבוצת דלק לרכוש בתמורה ל-10.18 שקל למניה, קרי בסכום כולל של 132 מיליון שקל. מחיר הצעת הרכש גבוה בכ-17% ממחיר המניה בשוק.

מי שמחזיק במניות דלק נדל"ן ומעוניין להיענות להצעת הרכש רשאי לעשות זאת עד ה-24 בספטמבר. לדלק נדל"ן הון עצמי של 3.6 מיליארד שקל והיא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל. ב-29 באוגוסט פרסמה החברה הערכת שווי כלכלית לפיה הונה העצמי מסתכם ב-3.529 מיליארד שקל.

גריעה מהמדדים, פגיעה בסחירות

יצחק תשובה מחזיק ב-62% ממניות קבוצת דלק, אשר מחזיקה בכ-70% מדלק נדל"ן. עם השלמת רכישת ה-10% הנוספים תגיע החברה להחזקה של 80% בדלק נדל"ן, מה שיביא לגריעת מניותיה מהמדדים בבורסה בת"א, שכן במידה ובעל העניין העיקרי בחברה מסוימת מחזיק מעל ל-75% - מניית החברה נגרעת ממדדי הבורסה השונים ונסחרת בתור מניית יתר רגילה לכל דבר. דלק נדל"ן, אשר מנייתה נסחרת הן במדד הנדל"ן והן במדד ת"א100, עומדת בפני תרחיש זה, מה שעלול לפגוע בסחירות המניה.

נקודה מעניינת נוספת שיש לבחון היא מה יעשה בנק הפועלים, אשר מחזיק בכמעט 10% ממניות דלק נדל"ן במחיר הגבוה כמעט פי 2 ממחיר השוק כיום. האם הבנק ימשיך להישאר בדלק נדל"ן למרות הירידה הצפויה במחזורים או שמא הוא יחליט למכור את המניות בהפסד, בייחוד בהתחשב בעובדה שהרבעון השלישי צפוי להיות חזק יחסית עבור הבנק.

בכל אופן, גורם בכיר בשוק מסר ל-BIZPORTAL כי קבוצת דלק רוחשת אמון רב בדלק נדל"ן. "יכול להיות שיש פה כסף על הרצפה ובדלק נדל"ן רואים משהו שהשוק לא רואה", אומר הגורם, ושואל: אז למה קבוצת דלק לא מגישה הצעת רכש מלאה?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.56%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות