רעידת אדמה בדלק נדל"ן: קבוצת דלק מגישה הצעת רכש ל-10% ממניות דלק נדל"ן בפרמיה של 17%

ביום חמישי זינקה המניה בכ-9%. לאחר הרכישה תגיע קבוצת דלק להחזקה של כ-80% בדלק נדל"ן - ותביא לגריעתה מהמדדים בבורסה. מה יעשה בנק הפועלים?
עדי בן ישראל |

לאחר שנפלו בכמעט 60% מתחילת השנה, יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, החליט להגיש הצעת רכש ל-10% ממניות החברה הבת, דלק נדל"ן.

מדובר ב-12.88 מיליון מניות של דלק נדל"ן אותן, אותן מציעה קבוצת דלק לרכוש בתמורה ל-10.18 שקל למניה, קרי בסכום כולל של 132 מיליון שקל. מחיר הצעת הרכש גבוה בכ-17% ממחיר המניה בשוק.

מי שמחזיק במניות דלק נדל"ן ומעוניין להיענות להצעת הרכש רשאי לעשות זאת עד ה-24 בספטמבר. לדלק נדל"ן הון עצמי של 3.6 מיליארד שקל והיא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל. ב-29 באוגוסט פרסמה החברה הערכת שווי כלכלית לפיה הונה העצמי מסתכם ב-3.529 מיליארד שקל.

גריעה מהמדדים, פגיעה בסחירות

יצחק תשובה מחזיק ב-62% ממניות קבוצת דלק, אשר מחזיקה בכ-70% מדלק נדל"ן. עם השלמת רכישת ה-10% הנוספים תגיע החברה להחזקה של 80% בדלק נדל"ן, מה שיביא לגריעת מניותיה מהמדדים בבורסה בת"א, שכן במידה ובעל העניין העיקרי בחברה מסוימת מחזיק מעל ל-75% - מניית החברה נגרעת ממדדי הבורסה השונים ונסחרת בתור מניית יתר רגילה לכל דבר. דלק נדל"ן, אשר מנייתה נסחרת הן במדד הנדל"ן והן במדד ת"א100, עומדת בפני תרחיש זה, מה שעלול לפגוע בסחירות המניה.

נקודה מעניינת נוספת שיש לבחון היא מה יעשה בנק הפועלים, אשר מחזיק בכמעט 10% ממניות דלק נדל"ן במחיר הגבוה כמעט פי 2 ממחיר השוק כיום. האם הבנק ימשיך להישאר בדלק נדל"ן למרות הירידה הצפויה במחזורים או שמא הוא יחליט למכור את המניות בהפסד, בייחוד בהתחשב בעובדה שהרבעון השלישי צפוי להיות חזק יחסית עבור הבנק.

בכל אופן, גורם בכיר בשוק מסר ל-BIZPORTAL כי קבוצת דלק רוחשת אמון רב בדלק נדל"ן. "יכול להיות שיש פה כסף על הרצפה ובדלק נדל"ן רואים משהו שהשוק לא רואה", אומר הגורם, ושואל: אז למה קבוצת דלק לא מגישה הצעת רכש מלאה?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.