רעידת אדמה בדלק נדל"ן: קבוצת דלק מגישה הצעת רכש ל-10% ממניות דלק נדל"ן בפרמיה של 17%
לאחר שנפלו בכמעט 60% מתחילת השנה, יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, החליט להגיש הצעת רכש ל-10% ממניות החברה הבת, דלק נדל"ן.
מדובר ב-12.88 מיליון מניות של דלק נדל"ן אותן, אותן מציעה קבוצת דלק לרכוש בתמורה ל-10.18 שקל למניה, קרי בסכום כולל של 132 מיליון שקל. מחיר הצעת הרכש גבוה בכ-17% ממחיר המניה בשוק.
מי שמחזיק במניות דלק נדל"ן ומעוניין להיענות להצעת הרכש רשאי לעשות זאת עד ה-24 בספטמבר. לדלק נדל"ן הון עצמי של 3.6 מיליארד שקל והיא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל. ב-29 באוגוסט פרסמה החברה הערכת שווי כלכלית לפיה הונה העצמי מסתכם ב-3.529 מיליארד שקל.
גריעה מהמדדים, פגיעה בסחירות
יצחק תשובה מחזיק ב-62% ממניות קבוצת דלק, אשר מחזיקה בכ-70% מדלק נדל"ן. עם השלמת רכישת ה-10% הנוספים תגיע החברה להחזקה של 80% בדלק נדל"ן, מה שיביא לגריעת מניותיה מהמדדים בבורסה בת"א, שכן במידה ובעל העניין העיקרי בחברה מסוימת מחזיק מעל ל-75% - מניית החברה נגרעת ממדדי הבורסה השונים ונסחרת בתור מניית יתר רגילה לכל דבר. דלק נדל"ן, אשר מנייתה נסחרת הן במדד הנדל"ן והן במדד ת"א100, עומדת בפני תרחיש זה, מה שעלול לפגוע בסחירות המניה.
נקודה מעניינת נוספת שיש לבחון היא מה יעשה בנק הפועלים, אשר מחזיק בכמעט 10% ממניות דלק נדל"ן במחיר הגבוה כמעט פי 2 ממחיר השוק כיום. האם הבנק ימשיך להישאר בדלק נדל"ן למרות הירידה הצפויה במחזורים או שמא הוא יחליט למכור את המניות בהפסד, בייחוד בהתחשב בעובדה שהרבעון השלישי צפוי להיות חזק יחסית עבור הבנק.
בכל אופן, גורם בכיר בשוק מסר ל-BIZPORTAL כי קבוצת דלק רוחשת אמון רב בדלק נדל"ן. "יכול להיות שיש פה כסף על הרצפה ובדלק נדל"ן רואים משהו שהשוק לא רואה", אומר הגורם, ושואל: אז למה קבוצת דלק לא מגישה הצעת רכש מלאה?".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
