מסיבת השקעות
מי חוגג כרגע?
בבמה המרכזית כרגע מופיע האורז. סחורה בסיסית זו עולה כבר מאז חודש ינואר של שנת 2007 אבל המארגנים החליטו להתמקד בה כרגע בעיקר בגלל שהיא מצטלמת יפה. לפניה מופיעות, כבר מספר שנים, סחורות מנוסות יותר כמו הנפט (סחורה ששברה שיא כבר בשנת 2003), תירס, שהכפיל את מחירו ובמשך חודשים לא יורד משם, סויה שעשתה תרגיל מבריק בשנת 2004 אז קבעה שיא, נרגעה מעט, וחזרה לזנק בשנת 2007 עד לשבירת שיא חדש. וכמובן הזהב, ששילש את ערכו ושבר את גבול 1000$ לאונקיה.
איך מסבירים את הסיבות לחגיגה?
רוב ההסברים כבר שחוקים ומוכרים אבל מי כמוך יודע שלא צריכים סיבה מיוחדת למסיבה. הסבר ראשון הוא הדולר החלש (הסבר טכני). להסבר זה, שקצת קשה להעמידו לבד, מצמידים את אלמנט הבחירות לנשיאות בארה"ב ומוסיפים לו את יסודות המלחמה הבאה המתהווה נגד אירן. במקביל, יחצנים בעלי תודעה סביבתית גבוהה יותר, מעלים על נס את תופעת ההתחממות הגלובלית, תופעה שגורמת לאסונות טבע ומקטינה דרמטית את כמות הסחורה הצפה (הסבר של צד ההיצע). ולסיום, לטובת שוחרי האדם באשר הוא אדם, מודיעים שכל תושבי הודו וסין, כ-3 מיליארד חבר'ה, פחות או יותר, השתכנעו לאחרונה להשתתף גם במסיבה, ומעלים בכך את מחירי הכניסה (הסבר של רכיב הביקוש).
לאן המסיבה ממשיכה מכאן?
אז אומנם הגעת קצת באיחור, אבל גם לך מגיע ליהנות ולהשתתף בקרנבל. לצורך כך נחלקים המשתתפים לשתי קבוצות מחשבה עיקריות:
הקבוצה העליזה - מחזיקה ברעיון של התרחיש האופטימי (אבל כנראה הפחות סביר). הרעיון הוא שהחגיגה היא זמנית ומסתיימת עוד רגע. מבחינתם, אם הגעת רק עכשיו, יכול להיות שכבר עדיף לך לא לטרוח להיכנס. דוברי הקבוצה קובעים כי אנו חווים כעת בועת מחירי סחורות ספקולטיבית וברגע שהבועה תתפוצץ המחירים יחזרו לנורמל. העובדה שזה לא קרה בשווקי התירס והנפט, שווקים שנשארים במחיר גבוה כבר תקופה ארוכה, לא כל כך משנה להם כי מבחינתם יכול להיות שמחר זה בכל זאת יקרה.
הקבוצה החוגגת – מחזיקה באידיאה של התרחיש הפסימי. טענתם היא שנכנסו לעידן חדש בו שיווי המשקל העולמי בין כדוה"א לתושבים בו הופר. בטוב לא ידענו לאזן ולהגביל את צריכתנו וכעת בה השלב הקשוח יותר בו הכדור ידרוש את שלו. יחצני הקבוצה מדווחים כי חגיגת הסחורות הנוכחית היא רק הקדמה לקראת סחרור מחירים עתידי. חברי הקבוצה מאמינים כי מחירי הסחורות המאמירים הם רק הראי לתשלום האמיתי והארוך שנאלץ לשלם לאמא אדמה. מעתה נאלץ לעבוד קשה יותר – לקדוח עמוק יותר בשביל נפט, לחפור עמוק יותר בשביל זהב, לשלם הרבה יותר עבור מזון בסיסי כמו קמח ואורז, ואולי כדאי גם להתאפק מעט יותר בהולדת ילדים.
איך מצטרפים לחגיגה?
לטובת המחפשים לחגוג נפתחו מספר ערוצי השתתפות מקבילים: מניות של יצרני סחורות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים וכמובן ערוץ ה- VIP של השקעה דרך מנהלי השקעות אלטרנטיביים בסחורות (CTA). כדי להבטיח את מקומך צור קשר עם מנהל ההשקעות שלך.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
