מסיבת השקעות
מי חוגג כרגע?
בבמה המרכזית כרגע מופיע האורז. סחורה בסיסית זו עולה כבר מאז חודש ינואר של שנת 2007 אבל המארגנים החליטו להתמקד בה כרגע בעיקר בגלל שהיא מצטלמת יפה. לפניה מופיעות, כבר מספר שנים, סחורות מנוסות יותר כמו הנפט (סחורה ששברה שיא כבר בשנת 2003), תירס, שהכפיל את מחירו ובמשך חודשים לא יורד משם, סויה שעשתה תרגיל מבריק בשנת 2004 אז קבעה שיא, נרגעה מעט, וחזרה לזנק בשנת 2007 עד לשבירת שיא חדש. וכמובן הזהב, ששילש את ערכו ושבר את גבול 1000$ לאונקיה.
איך מסבירים את הסיבות לחגיגה?
רוב ההסברים כבר שחוקים ומוכרים אבל מי כמוך יודע שלא צריכים סיבה מיוחדת למסיבה. הסבר ראשון הוא הדולר החלש (הסבר טכני). להסבר זה, שקצת קשה להעמידו לבד, מצמידים את אלמנט הבחירות לנשיאות בארה"ב ומוסיפים לו את יסודות המלחמה הבאה המתהווה נגד אירן. במקביל, יחצנים בעלי תודעה סביבתית גבוהה יותר, מעלים על נס את תופעת ההתחממות הגלובלית, תופעה שגורמת לאסונות טבע ומקטינה דרמטית את כמות הסחורה הצפה (הסבר של צד ההיצע). ולסיום, לטובת שוחרי האדם באשר הוא אדם, מודיעים שכל תושבי הודו וסין, כ-3 מיליארד חבר'ה, פחות או יותר, השתכנעו לאחרונה להשתתף גם במסיבה, ומעלים בכך את מחירי הכניסה (הסבר של רכיב הביקוש).
לאן המסיבה ממשיכה מכאן?
אז אומנם הגעת קצת באיחור, אבל גם לך מגיע ליהנות ולהשתתף בקרנבל. לצורך כך נחלקים המשתתפים לשתי קבוצות מחשבה עיקריות:
הקבוצה העליזה - מחזיקה ברעיון של התרחיש האופטימי (אבל כנראה הפחות סביר). הרעיון הוא שהחגיגה היא זמנית ומסתיימת עוד רגע. מבחינתם, אם הגעת רק עכשיו, יכול להיות שכבר עדיף לך לא לטרוח להיכנס. דוברי הקבוצה קובעים כי אנו חווים כעת בועת מחירי סחורות ספקולטיבית וברגע שהבועה תתפוצץ המחירים יחזרו לנורמל. העובדה שזה לא קרה בשווקי התירס והנפט, שווקים שנשארים במחיר גבוה כבר תקופה ארוכה, לא כל כך משנה להם כי מבחינתם יכול להיות שמחר זה בכל זאת יקרה.
הקבוצה החוגגת – מחזיקה באידיאה של התרחיש הפסימי. טענתם היא שנכנסו לעידן חדש בו שיווי המשקל העולמי בין כדוה"א לתושבים בו הופר. בטוב לא ידענו לאזן ולהגביל את צריכתנו וכעת בה השלב הקשוח יותר בו הכדור ידרוש את שלו. יחצני הקבוצה מדווחים כי חגיגת הסחורות הנוכחית היא רק הקדמה לקראת סחרור מחירים עתידי. חברי הקבוצה מאמינים כי מחירי הסחורות המאמירים הם רק הראי לתשלום האמיתי והארוך שנאלץ לשלם לאמא אדמה. מעתה נאלץ לעבוד קשה יותר – לקדוח עמוק יותר בשביל נפט, לחפור עמוק יותר בשביל זהב, לשלם הרבה יותר עבור מזון בסיסי כמו קמח ואורז, ואולי כדאי גם להתאפק מעט יותר בהולדת ילדים.
איך מצטרפים לחגיגה?
לטובת המחפשים לחגוג נפתחו מספר ערוצי השתתפות מקבילים: מניות של יצרני סחורות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים וכמובן ערוץ ה- VIP של השקעה דרך מנהלי השקעות אלטרנטיביים בסחורות (CTA). כדי להבטיח את מקומך צור קשר עם מנהל ההשקעות שלך.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
