מסיבת השקעות

שחף פרקש - מרקט פלייס לאחרונה שוטפת את הארץ הזמנה להצטרף למסיבת השקעות בסחורות. ההזמנה מחולקת חינם בכל עיתון יומי שמכבד את עצמו, ואת פרטי המסיבה ניתן לקרוא בכותרות הראשיות. אז לטובת מי שהגיע רק עכשיו - טוב שבאת (למרות האיחור), בוא שב ואני אסביר לך על מה כל החגיגה.

מי חוגג כרגע?

בבמה המרכזית כרגע מופיע האורז. סחורה בסיסית זו עולה כבר מאז חודש ינואר של שנת 2007 אבל המארגנים החליטו להתמקד בה כרגע בעיקר בגלל שהיא מצטלמת יפה. לפניה מופיעות, כבר מספר שנים, סחורות מנוסות יותר כמו הנפט (סחורה ששברה שיא כבר בשנת 2003), תירס, שהכפיל את מחירו ובמשך חודשים לא יורד משם, סויה שעשתה תרגיל מבריק בשנת 2004 אז קבעה שיא, נרגעה מעט, וחזרה לזנק בשנת 2007 עד לשבירת שיא חדש. וכמובן הזהב, ששילש את ערכו ושבר את גבול 1000$ לאונקיה.

איך מסבירים את הסיבות לחגיגה?

רוב ההסברים כבר שחוקים ומוכרים אבל מי כמוך יודע שלא צריכים סיבה מיוחדת למסיבה. הסבר ראשון הוא הדולר החלש (הסבר טכני). להסבר זה, שקצת קשה להעמידו לבד, מצמידים את אלמנט הבחירות לנשיאות בארה"ב ומוסיפים לו את יסודות המלחמה הבאה המתהווה נגד אירן. במקביל, יחצנים בעלי תודעה סביבתית גבוהה יותר, מעלים על נס את תופעת ההתחממות הגלובלית, תופעה שגורמת לאסונות טבע ומקטינה דרמטית את כמות הסחורה הצפה (הסבר של צד ההיצע). ולסיום, לטובת שוחרי האדם באשר הוא אדם, מודיעים שכל תושבי הודו וסין, כ-3 מיליארד חבר'ה, פחות או יותר, השתכנעו לאחרונה להשתתף גם במסיבה, ומעלים בכך את מחירי הכניסה (הסבר של רכיב הביקוש).

לאן המסיבה ממשיכה מכאן?

אז אומנם הגעת קצת באיחור, אבל גם לך מגיע ליהנות ולהשתתף בקרנבל. לצורך כך נחלקים המשתתפים לשתי קבוצות מחשבה עיקריות:

הקבוצה העליזה - מחזיקה ברעיון של התרחיש האופטימי (אבל כנראה הפחות סביר). הרעיון הוא שהחגיגה היא זמנית ומסתיימת עוד רגע. מבחינתם, אם הגעת רק עכשיו, יכול להיות שכבר עדיף לך לא לטרוח להיכנס. דוברי הקבוצה קובעים כי אנו חווים כעת בועת מחירי סחורות ספקולטיבית וברגע שהבועה תתפוצץ המחירים יחזרו לנורמל. העובדה שזה לא קרה בשווקי התירס והנפט, שווקים שנשארים במחיר גבוה כבר תקופה ארוכה, לא כל כך משנה להם כי מבחינתם יכול להיות שמחר זה בכל זאת יקרה.

הקבוצה החוגגת – מחזיקה באידיאה של התרחיש הפסימי. טענתם היא שנכנסו לעידן חדש בו שיווי המשקל העולמי בין כדוה"א לתושבים בו הופר. בטוב לא ידענו לאזן ולהגביל את צריכתנו וכעת בה השלב הקשוח יותר בו הכדור ידרוש את שלו. יחצני הקבוצה מדווחים כי חגיגת הסחורות הנוכחית היא רק הקדמה לקראת סחרור מחירים עתידי. חברי הקבוצה מאמינים כי מחירי הסחורות המאמירים הם רק הראי לתשלום האמיתי והארוך שנאלץ לשלם לאמא אדמה. מעתה נאלץ לעבוד קשה יותר – לקדוח עמוק יותר בשביל נפט, לחפור עמוק יותר בשביל זהב, לשלם הרבה יותר עבור מזון בסיסי כמו קמח ואורז, ואולי כדאי גם להתאפק מעט יותר בהולדת ילדים.

איך מצטרפים לחגיגה?

לטובת המחפשים לחגוג נפתחו מספר ערוצי השתתפות מקבילים: מניות של יצרני סחורות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים וכמובן ערוץ ה- VIP של השקעה דרך מנהלי השקעות אלטרנטיביים בסחורות (CTA). כדי להבטיח את מקומך צור קשר עם מנהל ההשקעות שלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.