מסיבת השקעות

שחף פרקש - מרקט פלייס לאחרונה שוטפת את הארץ הזמנה להצטרף למסיבת השקעות בסחורות. ההזמנה מחולקת חינם בכל עיתון יומי שמכבד את עצמו, ואת פרטי המסיבה ניתן לקרוא בכותרות הראשיות. אז לטובת מי שהגיע רק עכשיו - טוב שבאת (למרות האיחור), בוא שב ואני אסביר לך על מה כל החגיגה.

מי חוגג כרגע?

בבמה המרכזית כרגע מופיע האורז. סחורה בסיסית זו עולה כבר מאז חודש ינואר של שנת 2007 אבל המארגנים החליטו להתמקד בה כרגע בעיקר בגלל שהיא מצטלמת יפה. לפניה מופיעות, כבר מספר שנים, סחורות מנוסות יותר כמו הנפט (סחורה ששברה שיא כבר בשנת 2003), תירס, שהכפיל את מחירו ובמשך חודשים לא יורד משם, סויה שעשתה תרגיל מבריק בשנת 2004 אז קבעה שיא, נרגעה מעט, וחזרה לזנק בשנת 2007 עד לשבירת שיא חדש. וכמובן הזהב, ששילש את ערכו ושבר את גבול 1000$ לאונקיה.

איך מסבירים את הסיבות לחגיגה?

רוב ההסברים כבר שחוקים ומוכרים אבל מי כמוך יודע שלא צריכים סיבה מיוחדת למסיבה. הסבר ראשון הוא הדולר החלש (הסבר טכני). להסבר זה, שקצת קשה להעמידו לבד, מצמידים את אלמנט הבחירות לנשיאות בארה"ב ומוסיפים לו את יסודות המלחמה הבאה המתהווה נגד אירן. במקביל, יחצנים בעלי תודעה סביבתית גבוהה יותר, מעלים על נס את תופעת ההתחממות הגלובלית, תופעה שגורמת לאסונות טבע ומקטינה דרמטית את כמות הסחורה הצפה (הסבר של צד ההיצע). ולסיום, לטובת שוחרי האדם באשר הוא אדם, מודיעים שכל תושבי הודו וסין, כ-3 מיליארד חבר'ה, פחות או יותר, השתכנעו לאחרונה להשתתף גם במסיבה, ומעלים בכך את מחירי הכניסה (הסבר של רכיב הביקוש).

לאן המסיבה ממשיכה מכאן?

אז אומנם הגעת קצת באיחור, אבל גם לך מגיע ליהנות ולהשתתף בקרנבל. לצורך כך נחלקים המשתתפים לשתי קבוצות מחשבה עיקריות:

הקבוצה העליזה - מחזיקה ברעיון של התרחיש האופטימי (אבל כנראה הפחות סביר). הרעיון הוא שהחגיגה היא זמנית ומסתיימת עוד רגע. מבחינתם, אם הגעת רק עכשיו, יכול להיות שכבר עדיף לך לא לטרוח להיכנס. דוברי הקבוצה קובעים כי אנו חווים כעת בועת מחירי סחורות ספקולטיבית וברגע שהבועה תתפוצץ המחירים יחזרו לנורמל. העובדה שזה לא קרה בשווקי התירס והנפט, שווקים שנשארים במחיר גבוה כבר תקופה ארוכה, לא כל כך משנה להם כי מבחינתם יכול להיות שמחר זה בכל זאת יקרה.

הקבוצה החוגגת – מחזיקה באידיאה של התרחיש הפסימי. טענתם היא שנכנסו לעידן חדש בו שיווי המשקל העולמי בין כדוה"א לתושבים בו הופר. בטוב לא ידענו לאזן ולהגביל את צריכתנו וכעת בה השלב הקשוח יותר בו הכדור ידרוש את שלו. יחצני הקבוצה מדווחים כי חגיגת הסחורות הנוכחית היא רק הקדמה לקראת סחרור מחירים עתידי. חברי הקבוצה מאמינים כי מחירי הסחורות המאמירים הם רק הראי לתשלום האמיתי והארוך שנאלץ לשלם לאמא אדמה. מעתה נאלץ לעבוד קשה יותר – לקדוח עמוק יותר בשביל נפט, לחפור עמוק יותר בשביל זהב, לשלם הרבה יותר עבור מזון בסיסי כמו קמח ואורז, ואולי כדאי גם להתאפק מעט יותר בהולדת ילדים.

איך מצטרפים לחגיגה?

לטובת המחפשים לחגוג נפתחו מספר ערוצי השתתפות מקבילים: מניות של יצרני סחורות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים וכמובן ערוץ ה- VIP של השקעה דרך מנהלי השקעות אלטרנטיביים בסחורות (CTA). כדי להבטיח את מקומך צור קשר עם מנהל ההשקעות שלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".