מסיבת השקעות
מי חוגג כרגע?
בבמה המרכזית כרגע מופיע האורז. סחורה בסיסית זו עולה כבר מאז חודש ינואר של שנת 2007 אבל המארגנים החליטו להתמקד בה כרגע בעיקר בגלל שהיא מצטלמת יפה. לפניה מופיעות, כבר מספר שנים, סחורות מנוסות יותר כמו הנפט (סחורה ששברה שיא כבר בשנת 2003), תירס, שהכפיל את מחירו ובמשך חודשים לא יורד משם, סויה שעשתה תרגיל מבריק בשנת 2004 אז קבעה שיא, נרגעה מעט, וחזרה לזנק בשנת 2007 עד לשבירת שיא חדש. וכמובן הזהב, ששילש את ערכו ושבר את גבול 1000$ לאונקיה.
איך מסבירים את הסיבות לחגיגה?
רוב ההסברים כבר שחוקים ומוכרים אבל מי כמוך יודע שלא צריכים סיבה מיוחדת למסיבה. הסבר ראשון הוא הדולר החלש (הסבר טכני). להסבר זה, שקצת קשה להעמידו לבד, מצמידים את אלמנט הבחירות לנשיאות בארה"ב ומוסיפים לו את יסודות המלחמה הבאה המתהווה נגד אירן. במקביל, יחצנים בעלי תודעה סביבתית גבוהה יותר, מעלים על נס את תופעת ההתחממות הגלובלית, תופעה שגורמת לאסונות טבע ומקטינה דרמטית את כמות הסחורה הצפה (הסבר של צד ההיצע). ולסיום, לטובת שוחרי האדם באשר הוא אדם, מודיעים שכל תושבי הודו וסין, כ-3 מיליארד חבר'ה, פחות או יותר, השתכנעו לאחרונה להשתתף גם במסיבה, ומעלים בכך את מחירי הכניסה (הסבר של רכיב הביקוש).
לאן המסיבה ממשיכה מכאן?
אז אומנם הגעת קצת באיחור, אבל גם לך מגיע ליהנות ולהשתתף בקרנבל. לצורך כך נחלקים המשתתפים לשתי קבוצות מחשבה עיקריות:
הקבוצה העליזה - מחזיקה ברעיון של התרחיש האופטימי (אבל כנראה הפחות סביר). הרעיון הוא שהחגיגה היא זמנית ומסתיימת עוד רגע. מבחינתם, אם הגעת רק עכשיו, יכול להיות שכבר עדיף לך לא לטרוח להיכנס. דוברי הקבוצה קובעים כי אנו חווים כעת בועת מחירי סחורות ספקולטיבית וברגע שהבועה תתפוצץ המחירים יחזרו לנורמל. העובדה שזה לא קרה בשווקי התירס והנפט, שווקים שנשארים במחיר גבוה כבר תקופה ארוכה, לא כל כך משנה להם כי מבחינתם יכול להיות שמחר זה בכל זאת יקרה.
הקבוצה החוגגת – מחזיקה באידיאה של התרחיש הפסימי. טענתם היא שנכנסו לעידן חדש בו שיווי המשקל העולמי בין כדוה"א לתושבים בו הופר. בטוב לא ידענו לאזן ולהגביל את צריכתנו וכעת בה השלב הקשוח יותר בו הכדור ידרוש את שלו. יחצני הקבוצה מדווחים כי חגיגת הסחורות הנוכחית היא רק הקדמה לקראת סחרור מחירים עתידי. חברי הקבוצה מאמינים כי מחירי הסחורות המאמירים הם רק הראי לתשלום האמיתי והארוך שנאלץ לשלם לאמא אדמה. מעתה נאלץ לעבוד קשה יותר – לקדוח עמוק יותר בשביל נפט, לחפור עמוק יותר בשביל זהב, לשלם הרבה יותר עבור מזון בסיסי כמו קמח ואורז, ואולי כדאי גם להתאפק מעט יותר בהולדת ילדים.
איך מצטרפים לחגיגה?
לטובת המחפשים לחגוג נפתחו מספר ערוצי השתתפות מקבילים: מניות של יצרני סחורות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים וכמובן ערוץ ה- VIP של השקעה דרך מנהלי השקעות אלטרנטיביים בסחורות (CTA). כדי להבטיח את מקומך צור קשר עם מנהל ההשקעות שלך.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
