היורו לקראת מהלך מהיר: יגיע ל-2 דולר עוד השנה?
"מי שעקב אחר הצמד יורו דולר בשבוע האחרון שם לב שמהלך עליות חד אכן אפיין את השבוע שעבר ואחריו מהלך ירידות חד. כמו שזה נראה עכשיו בונה היורו בסיס חדש להמשך מגמת העלייה בעתיד הלא רחוק. להערכתי חודש מהיום היורו יסחר מעל רמת ה 1.60 אבל לפני כן יחזור לטעום את רמת התמיכה 1.54." כך כתבתי ב-2.04
המעקב אחר המטבע האירופאי הולך להשתלם מאוד. על פי הדינאמיקה והתנהגות המחירים, המטבע מכין את הקרקע לקפיצה מטורפת שתסמן תחילה של גל עליות חד.
אסטרטגיה נכונה לטווחים הארוכים תהיה להמתין לפריצת רמת ה 1.59 אך לא לרכוש ישר. בנקודה זו כדאי יהיה להמתין לתיקון בחזרה כלפי מטה ורק אז לבצע רכישה רצינית כאשר יעד המחירים הראשון עומד על 1.65 אולם בראיה ארוכת טווח ועל פי מצב השווקים סביר והמהלך לא יסתיים שם. שוב תלוי באופי הסוחר, מעטים מסוגלים לרכב על מטבע מספר חודשים בסבלנות מכוון שלרוב הרווחים הנצברים בחשבון די משפיעים על שיקול הדעת הקר.
בנקודה זו רווח של 500 פיפסים הוא נהדר וגם אני באופן אישי בעד לקיחת רווח. אולם נראה ואנו לפני מהלך היסטורי ולכן במידה ויחל כדאי להתאזר בסבלנות ולצבור רווחים שבמצב שוק רגיל קשים מאוד להשגה. יעד מחירים של 2 דולר ליורו עד סוף השנה נראה אומנם לא אפשרי אך כך גם אמרו על השטרלינג לפני שנתיים.
צמד נוסף ומעניין לטווח ארוך שאותת קניה בימים האחרונים הוא הניו זילנדי-דולר. איתות הקניה התקבל באזור ה 0.79 דולר לניו זילנדי אחד וכיום נסחר באזור ה-0.7970 ולכן ניתן לבצע רכישה עם סטופ יחסית קצר ברמת ה 0.78. יעד המחירים במקרה הנוכחי עומד על דולר אחד לניוזילנדי- 2000 פיפסים מהנקודה הנוכחית.
ניתוח טכני של הצמד בגרף שבועי יראה תבנית "ספל וידית" ענקית שהתפתחה בחודשים האחרונים ולרוב מסמלת מהלכים עצומים בכיוון הפריצה.
לסיכום נראה שהדולר ימשיך להיחלש כנגד רוב הצמדים בעולם וגם כנראה כנגד השקל. לפחות נכון לכתיבת שורות אלה מגמת היחלשותו עודנה בתוקף אולם בכל הנוגע למסחר בשווקים פיננסים תמיד מומלץ לישון עם עין אחת פקוחה ואם צריך לעדכן תחזיות.
מבחינה פונדמנטלית השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים שיהוו טריגר לתנועה בשוק במיוחד ביורו-דולר. אחד הנתונים החשובים אליו כדאי לשים לב הוא החלטה בנושא הריבית באירופה.
הריבית היא הכלי העיקרי בא משתמשים הבנקים המרכזיים לניהול המדיניות המוניטרית. ריבית נמוכה מביאה לעלייה באשראי ובצריכה של המגזר הפרטי והעסקי וכך ממריצה את הפעילות העסקית, מגבירה את הצמיחה ומקטינה את האבטלה. ריבית נמוכה מקטינה את כדאיות ההשקעה במטבע המקומי ועל פי רב מביאה לפיחות ולעלייה באינפלציה. השפעת הודעת הריבית על השוק נגזרת בעיקר משונותה מהציפיות.
הנתון צפוי להתפרסם ביום חמישי 10.04.08 באירופה 14:45 שעון ישראל. הצפי עומד על השארת הריבית ברמת ה 4% ללא שינוי אולם מומלץ להקשיב לדברי הנגיד האירופאי שינאם במקביל ולקבל אינדיקציה לגבי כיוון הכלכלה ושערי הריבית בעתיד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
