יואב בורגן: "טבע נוקטת בטקטיקה המיועדת לבלבל ולהחליש את האויב"
ביום שישי האחרון הודיעה טבע, כי לא חידשה את ההשקה בסיכון של הפרוטוניקס, וכי אין בכוונתה "בשלב זה" לשווק יחידות נוספות של גרסתה הגנרית. זאת, לאחר שבשבוע שעבר דיווחה היצרנית האתית של הפרוטוניקס, Wyeth האמריקנית, על השקת גרסה גנרית שלה לתרופה.
חברת טבע, הודיעה מיד לאחר הודעת Wyeth על ביטול ההסכם בין החברות - התחייבותה של טבע בפני Wyeth, שלא להמשיך בהשקה בסיכון של גרסה גנרית שבה החלה טבע בסוף דצמבר 2007.
יואב בורגן מלידר שוקי הון, אומר היום שהדבר הינו בניגוד להשתלשלות העניינים ה"טבעית" וכי להערכתם, מדובר בטקטיקה נוספת מצדה של טבע שמיועדת לבלבל ולהחליש את האויב. "ההודעה של טבע מיום שישי מעמידה את הנהלת Wyeth בפני מבוכה גדולה ודילמה לא קלה: מה הטעם להמשיך בשיווק הגרסה הגנרית שלה אם טבע כבר הפסיקה לנגוס בנתח השוק של התרופה האתית?".
בורגן מסביר, כי "כעת, המשך שיווק הגרסה הגנרית מצדה של Wyeth רק פועלת נגדה, במובן זה שהיא מצד אחד פוגעת במכירות התרופה האתית שלה, ומצד שני מחלישה את היקף הנזק ש-Wyeth תוכל לטעון שנגרם לה ע"י טבע (במידה והפטנט של Wyeth יוותר על כנו לאחר המשפט שיתקיים בין שתי החברות)".
Sun – נותרה כרגע "חשופה בצריח"
"למרות ש-Sun קיבלה כבר בראשית ספטמבר 2007, אישור מה-FDA לתקופת בלעדיות בת חצי שנה להשקה גנרית לפרוטוניקס (paragraph IV – בשיתוף עם טבע), הרי שהחברה ההודית לא העזה לבצע שום צעד עד עתה, והמתינה עם תרופתה הגנרית עד השבוע שעבר כש-Wyeth השיקה את הגרסה הגנרית שלה, בוודאי מתוך ציפייה שטבע תחדש את ההשקה בסיכון שלה. קשה להניח, כי Sun תרגיש בטוחה מספיק בעצמה על מנת להמשיך בשיווק הגנרי שלה, כל עוד טבע לא עושה דבר", אומר בורגן.
הנהלת Wyeth מצפה, ע"פ שיחת הועידה של יום ה', כי המשפט המהותי שבין טבע לבין Wyeth לגבי תקפות הפטנטים של זו האחרונה על הפרוטוניקס, צפוי להתחיל במהלך המחצית השנייה של 2008. "המשמעות היא אם כן קבלת פסק דין לקראת סוף 2009, ואם מוסיפים סבירות גבוהה של ערעור ע"י הצד המפסיד – אזי אנו עשויים לראות הכרעה משפטית ביחס לאתגור הפטנטים על הפרוטוניקס רק במהלך השנים 2010-2011", אומר בורגן ומוסיף, כי "ייתכן וגם עובדה זו עומדת בבסיס הודעתה האחרונה של טבע, אשר ייתכן ואינה מעוניינת בשלב זה להגביר את סיכוניה המשפטיים בגין הפרוטוניקס מעבר למצב הנוכחי".
טבע הספיקה לשלוח מלאי ל-2-4 חודשים
"ההודעה של טבע מיום שישי מחזקת ביתר שאת את ההערכה, כי במהלך שלושת הימים בשלהי דצמבר 2007, טבע שיווקה כמות גדולה מאוד של פרוטוניקס, להערכתנו לא פחות מ-2-4 חודשי מלאי", אומר בורגן ומוסיף, כי "הצעד הנוכחי של טבע, שכאמור לעיל נועד להחליש את תמריצי מתחרותיה Wyeth ו-Sun לשווק גרסאות גנריות, למעשה אמור להבטיח את רמת התמחור הגבוה יחסית שהצליחה טבע להשיג במכירות הפרוטוניקס שלה בדצמבר, ולנסות למנוע ממנה את הצורך לפצות את לקוחותיה בגין קיטון ערך המלאי שכבר ברשותם (עקב ירידת מחירים ככל שיש יותר גרסאות גנריות בשוק).
לפיכך, בלידר איתנים בתחזית, לפיה ההשקה בסיכון של הפרוטוניקס עשויה לתרום בסה"כ כ-150 מיליון דולר למכירותיה של טבע, ולהביא לתוספת EPS כוללת של כ-10-15 סנט, מזה כ-4-6 סנט כבר ב-2007, וכ-6-9 סנט בשנת 2008.
על כן, בלידר ממשיכים להניח שעבור שנת 2007 הרווח למניה יסתכם ב-2.36 דולר למניה, על מכירות כוללות של 9.333 מיליארד דולר ועבור שנת 2008, ה-EPS של 2.65 דולר למניה, על מכירות כוללות של 10.453 מיליארד דולר. בלידר ממשיכים לשמור על מחיר יעד של 54 דולר, במלצת "קנייה".
לימור גרובר מפסגות-אופק מסרה היום כי "להערכתנו ההחלטה שלא לשוב לשווק בשלב זה מתבססת על ניתוח סיכוי/סיכון שהעלה כי אי הפצת מלאי נוסף תסייע לשמר את המחיר הגבוה ולהפיק את הרווח המירבי מההשקה הראשונית תוך הקטנת הסיכון לתשלום פיצויים לחברת המקור."
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
