מיסוי שכר דירה עסק בידי בן זוג שאינו ב"ז רשום

שאלה אשת בן-זוג-רשום רכשה, במהלך הנישואים, נכס מקרקעין עסקי, והוא מניב הכנסות שכר דירה. השאלות: 1. האם ההכנסה משכר הדירה תשויך לבעל (הוא בן-הזוג-הרשום), אשר שיעור המס השולי שלו גבוה משיעורה זה של האישה [?]; או, אפשר לרשום את ההכנסה על שם האישה, שהיא, כאמור, בעלת הנכס כפי הרשום במרשם המקרקעין ? 2. אם ההכנסה תשויך לאישה, ובהנחה שאין לה הכנסות אחרות - האם היא תמוסה בשיעור מס מיזערי של 30% או בשיעורי מס רגילים [?]; האם היא תהיה זכאית להפחתת נקודות זיכוי ? תשובה: -------

הקדמה כדי להשיב על השאלה, יש תחילה לבחון לאיזה מקור הכנסה יש לסווג את הכנסת שכר הדירה. אפשרויות הסיווג הן אלה: ● או, מדובר בפעילות בשכר דירה, העולה לכדי פעילות עסקית בידי המשכיר; ואם כך הוא - מדובר בהכנסה מ"עסק", שמקור חיובו במס הוא סעיף 2(1) לפקודה מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. ● או, מדובר בהכנסת שכירות פאסיבית, אשר אינה מגעת לכדי עסק; ואם כך הוא - מדובר מקור החיוב שהוא סעיף 2(6) לפקודה. בעניין, הנידון כאן, מומלץ לעיין בפסקי הדין, המובאים להלן, כדי לדעת: מתי מסווגת הכנסת שכירות כהכנסה אקטיבית מ"עסק" ומתי כהכנסה פאסיבית ממקור סעיף 2(6) לפקודה; ובהתאמה, על פי האמור בפסקי הדין - לכלכל את פעילות השכירות בפועל, וכך להשפיע על סיווג ההכנסה לצורכי מס הכנסה: (א) עמ"ה 526/03, ברשף אילת בע"מ ואח' נ' פקיד שומה אילת (מסים יט/5, עמוד ה-25); (ב) עמ"ה 62/85, קריית יהודית פרק תעשייתי בע"מ נ' פשמ"ג (מסים א/2, עמוד ה-12); (ג) עמ"ה 34/95, 35/95, אבי פרידמן ובניו בע"מ נ' פקיד שומה נהריה (מסים יב/3, עמוד ה-16); (ד) עמ"ה (ת"א) 1018/69, מרכז הקרח בע"מ נ' פקיד שומה (פד"א ד 15); (ה) עמ"ה 1143/00, מזרחי אלברט נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 5 (מסים טז/4, עמוד ה-27). ● אם מדובר בהכנסת שכירות שהיא הכנסה מ"עסק": אני מניח, שמדובר בהכנסה מיגיעה אישית של האישה, היא בעלת הנכס; וכן אין היא "תלויה" במקורות הכנסותיו של בעלה, בן-הזוג-הרשום. לאור זאת - זכאית הכנסת האישה לחישוב נפרד בידה, וכן להיות מחויבת במס החל ממדרגות המס החלות על הכנסה מיגיעה אישית; קרי: החל ממס בשיעור 10% ולא בשיעור 30%. כמובן שהאישה זכאית במקרה זה ל- 2.75 נקודות זיכוי. מודגש כאן, כי במצב שכזה תחויב האישה גם בדמי ביטוח לאומי ככל "עצמאי" (אלא אם כן מדובר בהכנסות נמוכות ביותר, וכן בשעות עבודה בעסק זה שהן מעטות ביותר; ולא אדון בכך בתשובה זו). ● אם מדובר בהכנסת שכירות פאסיבית ממקור סעיף 2(6) לפקודה: אם נרכש הנכס בידי האישה שנה לפני שנישאה, או קודם לכן, או אם היא קיבלה אותו בירושה - תהיה הכנסתה זכאית לחישוב נפרד מהכנסת בעלה. עם זאת, שיעור המס המיזערי הוא 30%, אלא אם כן גיל האישה הוא מעל 60 שנה; ואם כך הוא - תהיה הכנסת האישה זכאית למיסוי במס הכנסה על פי המדרגות הנמוכות (החל מ-10%). גם במקרה כזה תהיה זכאית האישה ל- 2.75 נקודות זיכוי. יחד עם זאת, בענייננו נתון כי הנכסים נרכשו במהלך הנישואים ולכן עקב כך הכנסות השכירות, אם הן ממקור 2(6), תצורפנה להכנסת הבעל והאישה לא תקבל כל נקודת זיכוי. לגבי החיוב בדמי ביטוח לאומי, החשיבות היא מי בעל הנכס ולא עיתוי רכישתו או כללי החישוב המאוחד שבפקודת מס הכנסה. לכן גם תחת הנחת הכנסת שכירות פאסיבית, האישה תסווג לצרכי החיוב בדמי ביטוח לאומי כמפיקת ההכנסה. יחד עם זאת, בניגוד למקרה של הכנסה אקטיבית ממקור 2(1) לגביו התייחסתי לעיל, כאשר עסקינן בהכנסה פאסיבית, אם אין לאישה כל הכנסה אקטיבית מעסק עצמאי או מ"עבודה", או אם יש לה הכנסות כאמור, אך הן עולות על הכנסת השכירות הפאסיבית, לא יהיה כל חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסה זו.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ