המשקיעים נמלטו בעור שיניהם: המעו"ף איבד 4.2%

8 מניות מרשימת ת"א-25 איבדו למעלה מ-5%. כל המניות הנכללות במדד ה-100 חתמו באדום ללא יוצא מן הכלל; אפריקה השילה למעלה מ-7% ומחקה למשקיעים כמיליארד ורבע שקל
סיון איזסקו |

הבורסה בתל אביב חתמה את יום המסחר בירידות שערים החדות ביותר מאז ב-5 השנים האחרונות מאז התפטרותו של בינימין נתניהו מתפקיד שר האוצר. גם מחזור המסחר העיד על פאניקה שאחזה במשקיעים, אשר הביע את מחזור המסחר ל-3.2 מיליארד שקל, מדובר בשיא השני בהיקפו ב-5 השנים האחרונות במחזור המסחר ביום א', המתאפיין בד"כ במחזורי מסחר דלים. נזכיר כי ירידות השערים הינן על רקע הטלטלה הפיננסית מסביב לעולם שמקורה בכלכלת ארה"ב.

תיקון זמני ובריא או תחילתה של מפולת? את השאלה הזו שאלו את עצמם מיליוני משקיעים מסביב לעולם, כאשר הבורסות בארה"ב ובאירופה השלימו ביום שישי את השבוע הגרוע ביותר שלהן בחמש השנים האחרונות. הדאו ג'ונס רשם ירידה שבועית של 4.2% , ה-S&P 500 רשם ירידה שבועית של 5% והנאסד"ק איבד 4.6%. הסיבה המרכזית היא משבר האשראי והחשש מקשיי נזילות בעולם שהתרגל לכסף זול וזמין. נוסיף לזה את מחיר הנפט, שנמצא כעת בצמוד לרמות השיא שלו ונקבל שוק בפאניקה.

הפרשנים נעים בין פסימיות מוחלטת לאופטימיות זהירה. במוד'יס סבורים כי יש סיכוי של 1 ל-5 למשבר פיננסי עולמי אך חלק מהכלכלנים מצביעים על כך ששווי החברות איננו מנופח ושכלל לא מדובר בבועה. המשבר הוא בעיקר בתחום האשראי והנדל"ן ולכן חלק מהפשרנים סבורים כי חברות העוסקות בתחומים אלו צפויות להיפגע. עם זאת, ידוע כי כשיורד גשם כולם נרטבים ולכן השווקים רועדים.

מה שכמובן יכול להקל במצקת על מצב הכלכלה האמריקנית רוויית המשברים זה הורדת ריבית מצידו של הפד. ואכן, לנוכח משבר האשראי הנוכחי, החוזים בוול סטריט צופים סבירות של כמעט 100% להורדת ריבית עוד השנה. עם זאת, ברננקי לא הוריד ריבית בסיבוב הקודם, כאשר כלכלת ארה"ב הייתה על סף מיתון, ולכן אין סיבה להאמין שהפעם הוא יעשה זאת.

מדד המעו"ף איבד 4.21% לרמה של 1,089 נקודות. מדד ת"א-100 נחתך ב-4.35% לרמה של 1,067 נקודות ומדד התלטק נפל 4.06%. מדד היתר 50 איבד 7.67% ומדד הבנקים איבד 3.85%. נזכיר, כי ביום המסחר האחרון צנחו מדדי המעו"ף וה-100 בשיעור של 2.5% כל אחד.

חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות פרוקסימה אומר היום, כי "למי שיש אורך נשימה גדול, בימים עם ירידות חדות כמו היום כדאי לפעול נגד המגמה. לא כדאי להיכנס לפאניקה. שיטת העבודה שנובעת מפאניקה בד"כ מביאה אותנו לעשות טעויות שיכולות לעלות הרבה כסף. מה שצריך לעשות זה לקבוע "לימיטים" לירידת מניות ועליית תשואות של האג"ח וכשזה מגיע ל"לימיט" שקבענו לקנות".

אריה אהרונוב, מנכ"ל פעילות אג"ח בית השקעות אקספרט: "אני ממליץ למשקיעים לא מתוחכמים שלא להיכנס לשוק, בעקבות השילוב של החששות הכבדים מהמשך הירידות ומכיוון שהשוק כעת הוא לא סחיר. הלחץ מכיוון השווקים בחו"ל והעובדה כי שוק ההון בישראל בשל לתיקון כבר תקופה ארוכה, גם בשוק האג"ח וגם בשוק המניות מוסיפים לחששות המשקיעים.

למי שנמצא בשוק בתקופות אלו – אני ממליץ לגדר את השקעתו".

איתמר עדן, מנהל חדר עסקאות וניהול סיכונים בבית ההשקעות קריפטונייט:

"אני ממליץ למשקיעים לחבור למנהלי תיקים המתמחים בגידורי סיכונים".

מניות במרכז

חברת לייפוייב הודיעה היום, כי הושלם בהצלחה הפיילוט שנמשך מספר חודשים עם קופת חולים מאוחדת לטיפול בפצעים כרוניים, באמצעות מכשיר bst המשווק על ידה. בפיילוט השתתפו גם חולים שמצב הפצעים הכרוניים שלהם היה קשה ביותר. לאור זאת החליטה קופת החולים להכניס את המכשיר לשימוש סדיר למבוטחי הקופה. הצדדים יפעלו לחתימת הסכם בתוך 60 יום. קופת חולים מאוחדת הודיעה ללייפוייב כי להערכתה תזמין בשנה הראשונה של שיתוף הפעולה בין הצדדים כ 12,000 אלקטרודות. היקף העסקה לא נמסר.

קבוצת הנדל"ן חנן מור HMG הודיעה היום, על חתימת הסכם מקדמי לרכישת שני מגרשים באזור וארנה שבבולגריה, בשטח כולל של כ-322 דונם, תמורת כ- 3.22 מיליון יורו. נכון למועד חתימת ההסכם, ייעוד הקרקע הוא לשימושים חקלאיים, כאשר חתימה על הסכם סופי לרכישת הקרקע, הינה בכפוף לקבלת אישורים לשינוי ייעוד הקרקע לבנייה למגורים. זכויות הבנייה המתוכננות על המגרש במסגרת ההסכם, הינן כ-380 אלף מ"ר, כאשר צפי ההכנסות המוערך מהפרויקט הינו כ-300 מיליון יורו. עלויות הקמת הפרויקט מוערכות בכ-200 מיליון יורו, כאשר הרווח הצפוי מוערך בכ-100 מיליון יורו. כמו כן הודיעה החברה כי החליטה לוותר על רכישת קרקע אחרת בבולגריה, עליה דיווחה בעבר, מאחר ובדיקת הנאותות לא אישפרה זאת.

מניות החברה לישראל ירדו כ-6% לאחר ירידה של 4% ביום המסחר האחרון זאת למרות הדיווח מיום ה' כי בפרו נחנכה כניסתה של תחנת הכוח שבנתה לפעילות מלאה וחיבורה לרשת החשמל, ועל תחילת הקמתה של תחנת כוח נוספת באותו אתר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.