משרד התמ"ת: הכנסתם של גברים גבוהה ב-58% משל נשים

בניכוי הבדלי שעות העבודה בין המינים הפער מצטמצם אך נותר גבוה - 22.5%. פערי השכר מקוממים במיוחד על רקע הועובדה כי רמת ההשכלה של הנשים בכח העבודה גבוהה משל הגברים
עפרה ברון |

ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של נשים שכירות הגיעה בשנת 2005 ל-5,395 שקל, בעוד שאצל גברים שכירים הגיעה ההכנסה ל- 8,545 שקל. כך מדווחים היום ממינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת לקראת יום האישה הבינלאומי.

יחסי שכר אלו הביאו לכך שהכנסתם הממוצעת של גברים היתה גבוהה ב-58% מזו של הנשים. 25. בניכוי הבדלי שעות העבודה בין המינים הצטמצם הפער עד לכ- 22.5%.

פער ההכנסה בין גברים לנשים שהשכלתם עד 10 שנות לימוד עמד בשנת 2005 על 76%. בניכוי ההבדלים בשעות העבודה לשבוע בין המינים מצטמצם הפער ל- 23%. חישוב דומה לגבי הפערים בין גברים ונשים שהשכלתם מעל 16 שנות לימוד מלמד שהפער בניכוי שעות העבודה עומד על 35% לטובת הגברים, משמע שהפער בהכנסה בקרב הקבוצה המשכילה הינו גדול יותר מהפער בקרב הקבוצה בעלת רמת השכלה נמוכה.

הנתון על פערי השכר הגבוהים מקוממים במיוחד על רקע כך שרמת ההשכלה של הנשים בכח העבודה גבוהה משל הגברים. כ-9% מהנשים בכח העבודה הן בעלות השכלה של עד 10 שנות לימוד בהשוואה ל-17% בקבוצת הגברים. לעומת זאת, נשים שהשכלתן +13 שנות לימוד מהוות 59% בהשוואה ל- 48% בקרב הגברים.

נתון מעודד יותר נמצא בצד נתון שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים. ממחלקת המחקר נמסר כי במהלך השנים גדל חלקן של הנשים בכח העבודה ובמקביל לעלייה זו, גדל מאוד שיעור השתתפותן: מ-35.7% בשנת 1980 ל-50% בשנת 2005. שיעור ההשתתפות בישראל של נשים בגילאי 15-64 דומה לשיעור ההשתתפות של נשים בקבוצת גיל זו במדינות מפותחות אחרות, והוא עומד על 58.1% בהשוואה ל- 58.3% במדינות OECD אירופה ו-60.4% בכלל מדינות ה- OECD.

עם זאת, למרות חלקן ההולך וגדל של נשים בתעסוקה בשני העשורים האחרונים, הן עדיין מרוכזות במשלחי-יד המוגדרים מסורתית כ"נשיים": הוראה, פקידות, אחיות ומטפלות. אחוז הנשים העובדות במשלחי-יד אלו הגיע בשנת 2005 לכ- 54.3% מסך המועסקות הישראליות במשק. משקלן של הנשים מתוך סך העובדים בכל אחד ממשלחי היד לעיל לא נפל מכ- 75%.

כמו כן, לנשים עובדות ייצוג חסר בקרב קבוצת המנהלים בהשוואה לגברים. רק 3.2% מסך המועסקות הינן מנהלות בהשוואה לכ- 5.7% בקרב הגברים. אחוז המנהלות מסך קבוצת המנהלים במשק עמד בשנת 2005 על 26% בקירוב.

הפער גדל בקרב נשים מהמגזר הערבי

במהלך שני העשורים האחרונים גדל שיעור השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה מ- 11% ב-1980 ל-17.8% בשנת 2005, אך עדיין שיעור השתתפותן נמוך מאוד לעומת הנשים היהודיות - 24.9% בלבד מהנשים במגזר הערבי בגילאי 54-25 לעומת 80.3% בקרב יהודיות.

הבדלים משמעותיים נמצאו גם בין חרדיות לחילוניות. 58.6% מכלל הנשים החרדיות בגילאי 54-25 משתייכות לשוק העבודה בהשוואה ל-84.6% בקרב חילוניות בקבוצת גיל זו. גם כאן ההשכלה היא מרכיב משמעותי - שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בעלות השכלה נמוכה (עד בגרות) עומד על 35.5% בהשוואה לשיעורן של בעלות השכלה גבוהה יותר (על-תיכונית ואילך) העומד על 64.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.