החל מ-6:00 הבוקר: שביתה כללית במשק
ישראל מתעוררת הבוקר להשבתה כללית של המשק, שהחלה בדיוק בשעה 6:00. לאחר דיונים בין האוצר וההסתדרות שנמשכו אל תוך הלילה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם, והמהלך הפך מבחינת ההסתדרות לבלתי נמנע. המשמעות בפועל היא משרדי ממשלה סגורים, פחי אשפה נערמים, נמלי התעופה ורכבת ישראל שאינם פועלים, ואפילו הפסקה קצרה מדוחות חנייה מגיעה בחבילה.
כל משרדי הממשלה לרבות משרד הביטחון, נמלי התעופה והים, רכבת ישראל וכן משרדי המכס, מע"מ, מס הכנסה, משרד הרישוי, מנהל מקרקעי ישראל, משרדי הביטוח הלאומי, חברת הדואר, בנק ישראל, בתי הזיקוק, פי גלילות ומסופי הגבול.
כמו כן הושבתו הרשויות המקומיות, לא יהיה איסוף אשפה, לא ירשמו דוחות חניה, לא תהיה קבלת קהל, סייעות הגננות לא יגיע לעבודה ולא יינתן מענה טלפוני. עובדי המנהלה במוסדות להשכלה גבוהה שובתים אף הם ולסטודנטים מומלץ לברר האם מתקיימים לימודים במוסד שבו הם לומדים או לא.
לפי שעה, החליטה ההסתדרות שלא להשבית את מערכת הבריאות, את החינוך המיוחד, את מד"א מקורות, את התעשיות הביטחוניות, את קווי האוטובוסים של דן ואגד, ואת מעונות היום והפנימיות.
כמו כן, ההסתדרות נענתה לבקשתו של ראש העיר שדרות, אלי מויאל, שלא לחייב את עובדי העירייה להשתתף בשביתה הכללית במשק על רקע המצב המיוחד בעיר.
חרחרו מלחמה?
למרות השיחות הארוכות אמש, הסתיימו הדיונים בין האוצר להסתדרות ללא תוצאות ממשיות. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שר האוצר, אברהם הירשזון, ושר הפנים, רוני בר-און, היו מכונסים עד סמוך לשעה אחת אחר חצות במשרד האוצר בתל-אביב, בניסיון לעשות מאמץ אחרון כדי למנוע את השביתה במגזר הציבורי. אולם, ככל שנקף הזמן התברר כי קלושים הסיכויים למנוע את השביתה.
סלע המחלוקת העיקרי הוא סביב דרישת ההסתדרות שבנוסף לפתרון בעיית השכר והתשלום לקרנות הפנסיה לאלתר, יופעל מנגנון ענישה אישי כלפי ראשי רשויות שלא משלמים שכר
לעובדיהם. משרד הפנים אינו מוכן לקבל את הדרישה לסנקציה אישית כלפי ראשי הערים, ומציע סנקציות כלפי הרשויות עצמן בלבד.
בהסתדרות אמנם אומרים כי הם אינם מוכנים לוותר על סנקציות אישיות נגד ראשי הרשויות, אך באוצר טוענים כי בהסתדרות רצו פשוט לשבות, וסירבו לקבל כל הצעת פשרה שהוצעה להם, לרבות הצעה שבתוך כמה ימים תיערך בדיקה מקיפה בכל אחת מהרשויות מהן התקבלו הלנות שכר ולנושא יימצא פתרון.
לדברי גורמים מקורבים, כלפי יו"ר ההסתדרות הופעל לחץ כבד מצד הוועדים עצמם לפתוח בשביתה. אתמול אמר עיני ל-nrg מעריב: "אני לא אופטימי. כבר הייתי בסרט הזה. מבטיחים הבטחות ומגיעים לסיכומים שלא מקויימים".
איים כבר ארבע פעמים ונרגע
יו"ר ההסתדרות העלה טענות קשות כלפי הממשלה בנוגע לניהול המשבר ברשויות המקומיות. לדבריו, בכל פעם שהוא איים בשביתה - ישבו איתו למשא ומתן והגיעו לסיכומים, אולם למרות שההסתדרות עמדה בהתחייבויותיה - הממשלה לא עשתה כן. מאז חודשי הקיץ, זו הפעם הרביעית שבה מאיים עיני לנקוט בשביתה כללית אך עד כה לא מימש את איומיו. "אני גמרתי להאמין לשרי הממשלה", אמר אתמול עיני. "נתתי הזדמנויות, נתתי קרדיט, עשיתי הכל כדי למנוע את המצב הזה שנצטרך להגיע לשביתה".
רק לפני ראש השנה הגיעו ההסתדרות והאוצר להסכם שהיה אמור לשים קץ לתופעת הלנת השכר ברשויות המקומיות ולפגיעה בקרנות הפנסיה. עיני מאשים את המלחמות הפנימיות במשרד האוצר כאחד הגורמים לכך שההסכם אינו מיושם, ושכספים אינם מועברים לחשבונותיהם של העובדים ולקרנות הפנסיה. "אם שר האוצר ומנכ"ל האוצר נותנים הוראה להעביר כספים והכסף לא עובר - זו שערורייה", אמר.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.