השבוע בדולר: צפי להתחזקות קלה בעקבות הודעת הריבית
השבוע התנהל המסחר בדולר-שקל בעיקר על רקע מגמות המסחר בעולם ותוך המתנה לריבית שיפרסם בנק ישראל מחר (ב'). ההערכות הן, כי הריבית המקומית תרד בשיעור של 0.25%-0.5%, דבר שיביא לפער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב, מה שעלול להביא לתנועות הון מהארץ החוצה ועלול להחליש את השקל.
גם מעבר לים התנהל השבוע המסחר בין הדולר ליורו באופן יציב ובטווח שערים צר יחסית. בסיכום שבועי נחלש הדולר ב- 0.1% וב-1.2% מול השקל והיורו בהתאמה.
מיחידת המחקר של בנק לאומי נמסר, צופים כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הבטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להסחר מול השקל סביב הרמות הנוכחיות כשהמסחר יושפע ממגמות המסחר בעולם.
"בטווח הבינוני, המעבר הצפוי לפער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב והגדלת החשיפה של המשקיעים המקומיים לשווקי חו"ל עשוי לקזז את השפעת המשך ההשקעות הריאליות בארץ ואת השפעת שווקי העולם". לפיכך, סבורים בלאומי, כי על אף הרמה הנמוכה בה נמצא הדולר, פוטנציאל הפיחות בו מוגבל.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים, סבורים, כי בטווח הקצר הדולר צפוי להיסחר במגמה חיובית מול השקל, בהמתנה להחלטת הריבית של בנק ישראל. בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה מתונה בשער הדולר, והשבוע הוא נסחר בטווח שערים צר יחסית, מעל רמת 4.30 שקל. התנהגות הדולר הינה על רקע ההערכות כי בנק ישראל יוריד את הריבית השקלית שוב ביום שני הקרוב, לפני שהחלה מגמת הורדות הריבית בארה"ב, כך שיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר. תמימות הדעים לגבי ההורדה הצפויה בריבית המקומית הובילה לגילום הצעד בשער החליפין של השקל, ולכן להודעה עצמה, לא צפויה להערכת הבנק להיות השפעה משמעותית על המסחר בשוק המט"ח הישראלי.
בטווח הארוך, מעריכים בפועלים, כי צפויה התייצבות, על רקע ההערכות כי כלכלת ישראל תמשיך לשמור על חוזקה ועל האטרקטיביות בעיני המשקיעים הזרים. ההערכות הן, כי גם בארה"ב צפויות הורדות ריבית במהלך שנת 2007, כך שפער שלילי לא יישאר לאורך זמן. בנוסף, על פי סקר שנערך ב"רויטרס", ההערכות הן כי הדולר צפוי להיחלש בשוק המט"ח הבינלאומי ובעקבות זאת צפוי לחץ כלפי מטה גם על שער הדולר מול השקל.
בבנק איגוד, מתמקדים בהיבט הטכני לשבוע הקרוב, לפיו טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.30 -4.38 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב-4.29 שקל לדולר ורחוקה יותר ב-4.25. מנגד, התנגדות שוכנת ברמה של 4.331 שקל.
בחדר המסחר של אינפורקסיה מעריכים, כי השבוע אנו צפויים להורדה בריבית המוניטרית בשיעור של כ-0.25%, ולפער ריביות שלילי ביחס לשוק האמריקאי. לפיכך, פער ריביות זה תומך ואף מונע לעת עתה את ייסוף השקל אל מתחת לסביבת 4.30 שקלים. בהמשך מעריכים באניפורקסיה, כי המטבע המקומי ימשיך להתנהל בשבוע הקרוב בהתאם להתנהלותו בעולם, כאשר טווח המסחר השבוע הינו 4.29-4.33.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
