הפסקת האש נכנסה לתוקף
אחרי עוד סוף שבוע אלים ברצועת עזה ובשדרות, סיכמו אמש במפתיע ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות, אבו-מאזן על הפסקת אש. אבו-מאזן התקשר לאולמרט והודיע לו כי סיכם עם כל הארגונים הפלשתינים על הפסקת הפעולות האלימות מעזה החל ב-6 בבוקר. יו"ר הרשות אמר כי הוא מצפה שבתגובה ישראל תפסיק את כל הפעילות הצבאית ברצועה. אחרי התייעצויות שערך אולמרט, הוא הודיע לאבו מאזן כי ישראל תקבל עליה את תנאי הפסקת האש, מתוך תקווה שזו תחזיק מעמד ותשרת את שני הצדדים.
אולם גם הבוקר התעוררו תושבי שדרות לקול מערכת הכריזה "צבע אדום", המתריעה על ירי קסאמים. דקות לפני כניסת הפסקת האש עליה סיכמו שני המנהיגים, 3 רקטות קסאם נורו לעבר יישובי הנגב המערבי. אחת נחתה בתחום העיר שדרות, ושתי האחרות בשטחים פתוחים במועצה האזורית שער הנגב. עד כה לא דווח על נפגעים.
''מוכנים להפסיק את הקסאם''
הפלשתינים הודיעו כי הם מוכנים להפסיק את ירי הקסאם אם ישראל תפסיק את פעילות הצבא
לכתבה המלאה
מוקדם יותר אמש, נפגשו נציגי הארגונים הפלשתינים עם ראש הממשלה איסמאעיל הנייה, כדי לדון בהפסקת האש. במהלך הישיבה הוסכם כי הפעולות נגד ישראל תופסקנה ללא כל חריגה או הפרה, כל זאת בתנאי שישראל תקיים גם היא מצידה הפסקת אש. הפסקת האש המלאה אמורה להיכנס לתוקף החל מהיום בשש בבוקר.
אבו-מאזן אמר לאולמרט כי גם החמאס, הג'יהאד האיסלמי וועדות ההתנגדות העממית הסכימו להפסיק את כל הפעולות האלימות בעזה. אבו-מאזן אמר לאולמרט שבמסגרת ההבנות יופסק ירי הרקטות, חפירת המנהרות, ושליחת המחבלים המתאבדים. הפסקת האש הכוללת תכנס לתוקף הבוקר בשעה שש.
המטרה: להגיע להפסקת אש גם בגדה
יו"ר הרשות הודיע לאולמרט כי כל הארגונים הפלשתינים מחויבים להפסקת האש. "אני מצפה שבתגובה ישראל תפסיק את פעילותה הצבאית בעזה ותוציא את כוחותיה משם", אמר אבו-מאזן לראש הממשלה. בעקבות השיחה ערך אולמרט שורת התייעצויות עם שרת החוץ ציפי לבני, עם שר הביטחון עמיר פרץ, עם שרי הקבינט ועם ראשי מערכת הביטחון.
גורמים בכירים בסביבת יו"ר הרשות אבו-מאזן אמרו הלילה כי הפסקת האש היא פרי של מאמצים רבים בימים האחרונים. הם הביעו תקווה כי הפסקת האש אכן תצא לפועל. "כולם צריכים עכשיו להתפלל", אמרו. "ילד אחד שיעשה שטות יכול למוטט את כל ההסכמות ולכן צריך להתנהג באחריות ובזהירות רבה בימים
הקרובים".
בסיום ההתייעצויות הודיע אולמרט לאבו-מאזן כי הואיל וישראל פעלה ברצועת עזה בתגובה לפעולות הטרור, הרי שעם הפסקת האש ישראל תפסיק את פעילותה הצבאית, ותוציא את כוחותיה מעזה. "אנו מקווים שהפסקת הפעילות האלימה תחזיק מעמד ותשרת את שני הצדדים", אמר אולמרט לאבו-מאזן.
השניים סיכמו להמשיך ולהידבר על הרחבת הפסקת הפעילות האלימה גם ביהודה ושומרון. יו"ר הרשות אמר לראש הממשלה כי בכוונתו לשוב לרמאללה ביום שני כדי להגיע להסכם גם עם הארגונים בגדה על הפסקת אש. לפיכך, ביקש יו"ר הרשות מראש הממשלה כי ישראל תיערך גם להפחתת פעילותה הצבאית גם בגדה כדי להבטיח רגיעה.
אולמרט קיבל את ההצעה שהגדיר כלא רצינית
במהלך הלילה קיים שר הביטחון עמיר פרץ סדרת התייעצויות ביטחוניות דחופות עם ראשי מערכת הביטחון במטרה לקבוע כיצד תתבצע הפסקת האש, ומה יהיו הנהלים החדשים שלפיהם יפעל צה"ל. בלשכת שר הביטחון אמרו כי הם לוקחים ברצינות רבה את ההחלטה להגיע להפסקת אש.
ארה"ב הודיעה הלילה כי היא מקבלת בברכה את הפסקת האש. "אנחנו מברכים על ההודעה ורואים אותה כצעד חיובי של התקדמות", אמר דובר הבית הלבן, אלכס קונאנט. "אנחנו מקווים שהיא תוביל לפחות אלימות בקרב האזרחים הישראלים והפלשתינים".
ההודעה על הפסקת האש מגיעה בסיומו של שבוע עמוס בהתנצחויות ועימותים קשים בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לשר הביטחון, עמיר פרץ, בדיוק סביב סוגיה זו. ביום ראשון שעבר שוחח פרץ עם יו"ר הרשות אבו-מאזן בנושא הפסקת האש, ועורר זעם רב אצל ראש הממשלה, שראה בכך עקיפה של סמכותו ואסר על פרץ להמשיך במגעים.
העימות בין השניים הסלים במהרה והגיע עד כדי איומים מרומזים מצד לשכת אולמרט, כי שר הביטחון יפוטר בגלל מהלכיו. בלשכת ראש הממשלה אף השתמשו בחומר מודיעיני מסווג כדי להוכיח לכאורה כי השיחה בין פרץ לאבו-מאזן היתה חסרת חשיבות ולא עסקה כלל בהפסקת האש, אלא נועדה רק לשפר את מעמדו הפוליטי של פרץ בציבור ולהציג אותו כאיש שלום.
על רקע זה, מפתיעה העובדה כי לבסוף קיבל אולמרט את ההצעה להפסקת אש, שלדבריו כלל לא הייתה רצינית רק בתחילת השבוע שעבר
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.