לבנון: שר ממשפחת ג'ומייל בכיר נורה למוות במכוניתו
משרד הפנים אישר כי חמושים פתחו באש לעבר שיירתו של השר שבעת שנסעה בשכונה הנוצרית סין אל-פיל בבירה הלבנונית. ג'ומייל נפצע אנושות והובהל לבית החולים, אך מת מפצעיו.
"אל תחששו ממלחמת אזרחים". חסן נסראללה קרא לתומכיו לא לפחד ממאבק ברחוב הלבנוני והבטיח "ממשלה נקייה".
ג'ומייל נחשב אחד ממנהיגי הנוצרים בלבנון והיה מהמתנגדים הבולטים לנוכחות הסורית במדינה. הוא בנו של הנשיא לשעבר, אמין ג'ומייל, וחבר מפלגת הפלנגות. זו הפעם השנייה שמשפחת ג'ומייל מהווה קורבן להתנקשות פוליטית - הדוד, בשיר ג'ומייל, נרצח ב-1982 על ידי סוכנים סורים במה שבהמשך גרם לטבח סברה ושתילה.
חבר הפרלמנט סעד חרירי, בנו של ראש הממשלה לשעבר שנרצח, רפיק חרירי, היה במסיבת עיתונאים בעת שקיבל את ההודעה על ההתנקשות. הוא הפסיק את האירוע ולאחר כמה דקות חזר והאשים את סוריה באחריות למעשה.
"היום אחד מאנשינו המרכזיים, אחד מהמאמינים בלבנון חופשית ודמוקרטית, נהרג ואנו מאמינים שידיה של סוריה נמצאות בכל מקום, כי היום תהיה הצבעה שנייה על בית הדין הבינלאומי (לרצח רה"מ חרירי) שסוריה תמיד ניסתה למנוע אותו", אמר חרירי בראיון לרשת סי-אן-אן.
זמן קצר לאחר מכן הודיעה סוכנות הידיעות הסורית כי סוריה מגנה את הרצח של ג'ומייל וכי מדובר ב"רצח מתועב".
החיסול מגיע כאשר גובר החשש בלבנון מפני מלחמת אזרחים חדשה. בשבוע שעבר התפטרו שישה שרי ממשלה - חמשת שרי חיזבאללה ואמל ושר נוצרי - בעקבות כישלון שיחות הדיאלוג הלאומי הלבנוני בין הזרמים הפוליטיים השונים. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, קרא לתומכי הארגון להיערך לצאת להפגנות המוניות ברחובות במטרה להביא להפלת הממשלה. נסראללה אף אמר כי אין לחשוש מאפשרות של מלחמת אחים.
אחרי ההתפטרות הודיע נשיא לבנון, אמיל לאחוד, כי החלטותיה של הממשלה לא יהיו בעלות תוקף כיוון שהיא איבדה את סמכותה החוקתית. למרות זאת, אישרה הממשלה של פואד סניורה את הקמת בית דין בינלאומי כדי לשפוט את המעורבים בחיסולו של חרירי, צעד שלו מתנגדים תומכי סוריה במדינה.
במסיבת עיתונאים בלונדון עם עמיתתה הבריטית, אמרה שרת החוץ, ציפי לבני, שההתנקשות היא דוגמה למלחמה בין המתונים לקיצונים. "לנו אין בעיה עם לבנון. יש לנו את אותם אינטרסים", אמרה. "מצד שני החיזבאללה הוא לא באינטרס של הלבנונים אלא של האיראנים, הסורים והאחרים. החלטה 1701 היא החלטה פוזיטיבית שיכולה לשנות את עתיד לבנון".
גורם מדיני בכיר בישראל התייחס לחיסולו של השר הלבנוני. "מדובר באיתות ברור של סוריה וחיזבאללה לראש ממשלת לבנון סניורה, שהוא הבא בתור ולכן עליו להתיישר עם הקו שלהם. החיזבאללה רצה לצאת לרחובות אך הוא חושש מעימות ולכן הרבה יותר קל לחסל שר מהמחנה היריב". הגורם המדיני הבכיר ציין עוד כי האירוע היה עניין של זמן מאז חיבקה ארה"ב לפני שלושה שבועות את ממשלו של סניורה וסימנה אותו כמשתף פעולה.
מחלקת המדינה האמריקנית מסרה כי החיסול של ג'ומייל הוא "פעולת טרור". תת-מזכירת המדינה, ויליאם ברנס, קרא לפעול להגנה על ממשלתו של פואד סניורה.
בשנה וחצי האחרונות תקף הטרור הפוליטי במלוא עוזו בלבנון והזכיר את האירועים במהלך מלחמת האזרחים העקובה מדם שהחלה בשנת 1976. ב-12 בדצמבר אשתקד נרצח ג'ובראן טוויני, חבר הפרלמנט עורך העיתון "א-נהאר" אחרי שמכוניתו התפוצצה. טוויני נחשב לבולטים במתנגדי סוריה.
בחודש יולי אשתקד נפצע שר ההגנה הלבנוני, אליאס אל-מור, נפצע קל בניסיון התנקשות באמצעות מטען ברובע הנוצרי בצפון ביירות. בניסיון ההתנקשות בשר שנחשב לפרו-סורי, נהרגו לפחות שני בני אדם ונפצעו 12. ב-21 ביוני נרצח ג'ורג' חאווי, המנהיג לשעבר של המפלגה הקומוניסטית, אחרי שפצצה הונחה מתחת למכוניתו.
בספטמבר אשתקד נפצעה קשה מאי שדיאק, שדרנית בערוץ הלוויין העצמאי LBC, ממטען חבלה שהתפוצץ סמוך למכוניתה. שדיאק ערכה את אחת התוכניות הפוליטיות הבולטות בערוץ LBC המזוהה עם העדה הנוצרית בלבנון, בדגש על מתנגדי הנוכחות הסורית במדינה. כמה עיתונאים העובדים בתחנה כבר נפגעו בעבר.
ב-2 ביוני 2005 חוסל העיתונאי המוכר סמיר קסיר, שפרסם בעיתון א-נהאר מאמרים חריפים נגד הנוכחות הסורית על אדמת לבנון. לפני כמה שבועות חוסל ג'ורג' חאווי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית.
ב-14 בפברואר נרצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי, בפיצוץ מכונית תופת ליד שיירתו. עוד 20 בני אדם נהרגו. חקירה של האו"ם העלתה כי החיסול בוצע בהוראה של דרגים בכירים בשלטון הסורי ובמערכת הביטחון הלבנונית על רקע התנגדותו של חרירי לנוכחות הסורית בלבנון. בעקבות החיסול נדרשה סוריה להסיג את כוחותיה מהמדינה.
באוקטובר 2004 ניצל מניסיון התנקשות מרואן חמאדה, שר האוצר לשעבר, חבר במפלגתו של מנהיג הדרוזים בלבנון, וואליד ג'ונבלאט, ומי שנחשב למתנגד חריף לנוכחותה של סוריה בלבנון.
*בהכנת הידיעה השתתפה יעל ערבה (לונדון) וברק רביד
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.