נזק של 40 מ' ש' למפעלי תעשייה בשדרות מירי הקסאמים

שרגא ברוש: על שר האוצר והפנים להאריך בשנתיים נוספות את החלטת הממשלה למתן הנחות בארנונה של 50% לתעשייה באזור. המפעלים דורשים מתן הקלות במס הכנסה לעובדים וסיוע במיגון
אסף מליחי |

ירי הקסאמים גרם ב-3 השנים האחרונות לנזק ישיר ועקיף של כ-40 מליוני שקלים למפעלי התעשייה בשדרות והסביבה. יותר מ-100 עובדים כבר עזבו את המפעלים, וכ-14% מהמפעלים מתכוונים לעבור לאזורים אחרים. כך עולה מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים קורא לשר האוצר, אברהם הירשזון ולשר הפנים, רוני בראון לפעול להארכת ההנחה למפעלי התעשייה בשדרות ויישובי סובב עזה בשיעור של 50% למשך שנתיים נוספות לפחות, (לשנים 2007 ו-2008).

יצויין, כי במסגרת החלטת הממשלה מאוקטובר 2004, בנושא מתן סיוע לשדרות ויישובי סובב עזה, נקבעו לשנים 2005-2006 הנחות בארנונה בשיעור 50% למפעלי התעשייה ולעסקים באזורים אלה. החל מינואר 2007 צפוי שיעור ההנחה לרדת ולעמוד על 25% בלבד.

ברוש טוען, כי הפחתת ההנחה בארנונה תפגע קשות במפעלים בשדרות והסביבה והיא מנוגדת למדיניות הנדרשת שהינה דווקא הרחבת הסיוע. זאת כדי לחזק את המפעלים ואת הפעילות הכלכלית והתעסוקה שם.

מבדיקה שערכה לאחרונה התאחדות התעשיינים בקרב עשרות המפעלים בשדרות וסביבתה עולה כי כ-93% מהמפעלים סובלים מהעדרויות של עובדים בעקבות ירי הקסאמים, כאשר 50% מהם מדווחים על העדרויות בשיעור של 6%-10%, 43% מהמפעלים מדווחים על העדרויות של עד 5% וכ-7% מהמפעלים סובלים מהעדרויות הגבוהות ב-11% מכח האדם במפעל.

עוד עולה מהבדיקה, כי 64% מהמפעלים באזור שדרות והסביבה מדווחים על אי הגעתם של לקוחות, 57% סובלים מאי הגעתם של ספקים ו-54% מדווחים על אי הגעתם של נותני שירותים. מדובר, בין השאר, בקניינים מהארץ ומחו"ל ואנשי תחזוקה מחו"ל וממרכז הארץ, החוששים לבוא לאזורי התעשייה בשדרות ושער הנגב.

מהבדיקה של התאחדות התעשיינים עולה, כי 60% מהמפעלים באזור זה סובלים מירידה בתפוקה ומטעויות ביצור בשל המתח בקרב העובדים.

עוד עולה, כי כ-30% מהמפעלים מדווחים כי בעקבות המצב חלה אצלם ירידה במכירות לשוק המקומי, 40% מדווחים על ירידה ביצוא, 46% מדווחים על נטישת לקוחות וכ-54% מדווחים על הפסד שווקים בחו"ל.

מבדיקת התאחדות התעשיינים עולה, כי 53% מהמפעלים סובלים מנטישת עובדים וכ-71% מדווחים על קשיים בגיוס כוח אדם.

עם זאת, כ-86% מהמפעלים באזור אינם מתכוונים לעבור לאזור אחר. יצויין, כי מפעלים מדווחים על ירידות של 80% בערך הנכסים באזור.

במפגש שנערך לאחרונה במפעלים בשדרות בהשתתפותם של מנכ"ל התאחדות התעשיינים, יהודה (יודק'ה) שגב ומנהלי האיגודים בהתאחדות, דרשו המפעלים מתן הקלות במס הכנסה לעובדים או לחילופין הפעלת תוכנית נסיונית של מס הכנסה שלילי לעובדים בשדרות וסובב עזה. כן דרשו המפעלים מתן תקציבים לתוכניות פיתוח הון אנושי הכוללות הכשרה וקורסים לעובדים במפעלי האזור וכן מימון הסעות קבועות של עובדים לאזורי התעשייה.

כן דרשו המפעלים מתן תקציב מיוחד של 50-60 מיליון שקל לפחות במסגרת מסלול מענקים בחוק עידוד השקעות הון, עבור השקעות במפעלי האזור. המפעלים דרשו גם שתוקם קרן הלוואות בערבות מדינה לטובת מפעלי האזור, בדומה להקמת קרן הלוואות לעסקים בצפון בזמן המלחמה.

כן דורשים המפעלים את השתתפותה של הממשלה בעלויות מיגון המפעלים (מיגון של מרחבים במפעל, כולל הגנת אזורים במשטח המפעל עם חומרים מסוכנים), וכן ברכש ביפרים ומערכות כריזה - שכן מפעלים רבים אינם שומעים את מערכת ההתרעה.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים טוען, כי בגין המצב הביטחוני המיוחד בשדרות, הגורם לפגיעה גם במפעלי התעשייה ובתפוקתם, על הממשלה למצוא דרכים כדי למזער את הנזקים ולאפשר למפעלי התעשייה בשדרות ובשער הנגב להתמודד עם הבעיות הנובעות מהמצב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.