בפעם השניה מאז החל בנק ישראל לפרסם את דיוני הישיבות ניתן לנבור בתוך שלל המרכיבים והדיעות העולות מתוך הדיונים המוניטריים בבנק ישראל, הקודמים לקבלת החלטת הריבית לחודש יוני 2006.

ברקע לדיונים החודש ניתן לציין את עליות המחירים הגבוהות ב-12 החודשים האחרונים, מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה, ועליית המחירים המהירה מתחילת השנה. ההערכות של המשתתפים בדיון היו שמדדי המחירים הצפויים בחודשים הקרובים יביאו בהסתברות גבוהה לחזרה לתחום היעד תוך מספר חודשים, בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים.

המשתתפים בדיון ציינו, שהערכות אלו לגבי מועד חזרת קצב האינפלציה לתחום היעד תלויות במידה רבה בהתפתחותו של שער החליפין, שהשפעתו על המחירים מהירה יחסית. הערכות לאינפלציה משוק ההון והערכות החזאים הם שבמהלך 12 החודשים הבאים יהיה קצב האינפלציה כ-2%, ונתוני שוק ההון ותחזיות הריבית של החזאים מצביעים על כך שעל מנת להשיג קצב אינפלציה זה צפויה ריבית בנק ישראל לעלות ב-0.5%.

המודלים האקונומטרים

תרחישים שונים שנבחנו באמצעות המודלים מדדו את השפעת התחזקות השקל על ריסון האינפלציה, כאשר מנגד צמצום פער התוצר (התחזקות הביקושים והירידה בשיעור האבטלה) יחד עם עלייה במחירי היבוא הדולריים מהוים גורמים ללחץ אינפלציוני.

על פי מודל של מחלקת המחקר צפויה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לחזור לתחום יעד האינפלציה עם פרסום מדד יוני או יולי. באמצעות מודלים, יחד עם התאמות שיפוטיות, נבחנו מספר תרחישים כדי להעריך את השפעתם של גורמים שונים. למשל,

במודל של המחלקה המוניטרית, באחת הסימולציות בה ריבית בנק ישראל תעלה ל-5.5% במחצית השנייה של השנה ובה שער החליפין של השקל לעומת הדולר ינוע עד סוף השנה סביב 4.5 שקלים, תסתיים שנת 2006 באינפלציה של 2.4 אחוזים.

הסיכון הפיננסי, פרמיית הסיכון, וסקירות בתי ההשקעות הזרים

חברת הדירוג מודיס העלתה את תשקיף דירוג האשראי של ישראל במטבע חוץ ובמטבע המקומי "יציב" ל"חיובי". בהודעתה ציינה, כי ישראל בכלל ומקבלי ההחלטות בפרט הפגינו גמישות יוצאת דופן לנוכח האתגרים שהתמודדו עימם בשנים האחרונות. מודיס

גם ציינה לטובה את הצמיחה המרשימה והירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר.

בעקבות השינוי העלתה מודיס גם את תשקיף דירוג האשראי של 5 הבנקים הגדולים בישראל על פיקדונות במטבע חוץ לטווח ארוך מ"יציב" ל"חיובי".

פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת ע"י מרווח ה-CDSהצטמצמה החודש לרמה של 30 נקודות בסיס, בדומה להצטמצמות שחלה בפרמיות הסיכון בחלק מהשווקים המתעוררים. לעומת זאת, בטורקיה, בברזיל ודרום אפריקה נרשמה התרחבות במרווחי ה-CDS.

ככלל בתי ההשקעות הזרים מציינים את חוזקה של הכלכלה הישראלית, זאת גם בסקירות שיצאו עוד לפני פרסום נתוני הצמיחה במשק הישראלי. על פי סקירות בתי השקעות זרים, התדרדרות אפשרית במצב הגיאו-פוליטי מהווה סיכון

להיחלשות השקל. אולם, המצב המקרו-כלכלי החיובי של המשק והצפי להמשך החלשות הדולר בעולם תומכים בהתחזקות נוספת של השקל.

לסיכום העריכו מנהלי המחלקות המשתתפים בדיון, כי התחזקותו של שער החליפין של השקל מול הדולר, מחודש מרץ ועד מחצית מאי, מהווה גורם בעל השפעה חזקה על ריסון הלחצים האינפלציוניים בתקופה הקרובה, וזאת בהשוואה ללחצים האינפלציוניים הנובעים מתהליך סגירת פער התוצר. בנוסף, המשתתפים ציינו שהעלאת ריבית בנק ישראל שכבר בוצעה בחודשים האחרונים, ובעקבותיה עליית הריבית הריאלית הקצרה, תמשיך למתן במידה מסוימת את הביקושים, מאחר שהשפעת העלייה בריבית עדיין לא באה לידי מיצוי מלא.

למרות הדגשים השונים שנתנו המשתתפים בדיון לכוחות המנוגדים הפועלים על התפתחות האינפלציה, בהערכתם את מכלול השיקולים להחלטת הריבית המליצו כל מנהלי המחלקות