בפעם השנייה: על מה חשבו סטנלי פישר וחבריו בסוף מאי
בפעם השניה מאז החל בנק ישראל לפרסם את דיוני הישיבות ניתן לנבור בתוך שלל המרכיבים והדיעות העולות מתוך הדיונים המוניטריים בבנק ישראל, הקודמים לקבלת החלטת הריבית לחודש יוני 2006.
ברקע לדיונים החודש ניתן לציין את עליות המחירים הגבוהות ב-12 החודשים האחרונים, מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה, ועליית המחירים המהירה מתחילת השנה. ההערכות של המשתתפים בדיון היו שמדדי המחירים הצפויים בחודשים הקרובים יביאו בהסתברות גבוהה לחזרה לתחום היעד תוך מספר חודשים, בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים.
המשתתפים בדיון ציינו, שהערכות אלו לגבי מועד חזרת קצב האינפלציה לתחום היעד תלויות במידה רבה בהתפתחותו של שער החליפין, שהשפעתו על המחירים מהירה יחסית. הערכות לאינפלציה משוק ההון והערכות החזאים הם שבמהלך 12 החודשים הבאים יהיה קצב האינפלציה כ-2%, ונתוני שוק ההון ותחזיות הריבית של החזאים מצביעים על כך שעל מנת להשיג קצב אינפלציה זה צפויה ריבית בנק ישראל לעלות ב-0.5%.
המודלים האקונומטרים
תרחישים שונים שנבחנו באמצעות המודלים מדדו את השפעת התחזקות השקל על ריסון האינפלציה, כאשר מנגד צמצום פער התוצר (התחזקות הביקושים והירידה בשיעור האבטלה) יחד עם עלייה במחירי היבוא הדולריים מהוים גורמים ללחץ אינפלציוני.
על פי מודל של מחלקת המחקר צפויה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לחזור לתחום יעד האינפלציה עם פרסום מדד יוני או יולי. באמצעות מודלים, יחד עם התאמות שיפוטיות, נבחנו מספר תרחישים כדי להעריך את השפעתם של גורמים שונים. למשל,
במודל של המחלקה המוניטרית, באחת הסימולציות בה ריבית בנק ישראל תעלה ל-5.5% במחצית השנייה של השנה ובה שער החליפין של השקל לעומת הדולר ינוע עד סוף השנה סביב 4.5 שקלים, תסתיים שנת 2006 באינפלציה של 2.4 אחוזים.
הסיכון הפיננסי, פרמיית הסיכון, וסקירות בתי ההשקעות הזרים
חברת הדירוג מודיס העלתה את תשקיף דירוג האשראי של ישראל במטבע חוץ ובמטבע המקומי "יציב" ל"חיובי". בהודעתה ציינה, כי ישראל בכלל ומקבלי ההחלטות בפרט הפגינו גמישות יוצאת דופן לנוכח האתגרים שהתמודדו עימם בשנים האחרונות. מודיס
גם ציינה לטובה את הצמיחה המרשימה והירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר.
בעקבות השינוי העלתה מודיס גם את תשקיף דירוג האשראי של 5 הבנקים הגדולים בישראל על פיקדונות במטבע חוץ לטווח ארוך מ"יציב" ל"חיובי".
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת ע"י מרווח ה-CDSהצטמצמה החודש לרמה של 30 נקודות בסיס, בדומה להצטמצמות שחלה בפרמיות הסיכון בחלק מהשווקים המתעוררים. לעומת זאת, בטורקיה, בברזיל ודרום אפריקה נרשמה התרחבות במרווחי ה-CDS.
ככלל בתי ההשקעות הזרים מציינים את חוזקה של הכלכלה הישראלית, זאת גם בסקירות שיצאו עוד לפני פרסום נתוני הצמיחה במשק הישראלי. על פי סקירות בתי השקעות זרים, התדרדרות אפשרית במצב הגיאו-פוליטי מהווה סיכון
להיחלשות השקל. אולם, המצב המקרו-כלכלי החיובי של המשק והצפי להמשך החלשות הדולר בעולם תומכים בהתחזקות נוספת של השקל.
לסיכום העריכו מנהלי המחלקות המשתתפים בדיון, כי התחזקותו של שער החליפין של השקל מול הדולר, מחודש מרץ ועד מחצית מאי, מהווה גורם בעל השפעה חזקה על ריסון הלחצים האינפלציוניים בתקופה הקרובה, וזאת בהשוואה ללחצים האינפלציוניים הנובעים מתהליך סגירת פער התוצר. בנוסף, המשתתפים ציינו שהעלאת ריבית בנק ישראל שכבר בוצעה בחודשים האחרונים, ובעקבותיה עליית הריבית הריאלית הקצרה, תמשיך למתן במידה מסוימת את הביקושים, מאחר שהשפעת העלייה בריבית עדיין לא באה לידי מיצוי מלא.
למרות הדגשים השונים שנתנו המשתתפים בדיון לכוחות המנוגדים הפועלים על התפתחות האינפלציה, בהערכתם את מכלול השיקולים להחלטת הריבית המליצו כל מנהלי המחלקות
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
