יום שני של מימושים בוול סטריט למרות מאקרו חיובי

המדדים המשיכו את המגמה השלילית מאמש, זאת למרות שורה של נתוני מאקרו חיוביים במיוחד וירידה של 1.3% במחירי הנפט, בי.או.אס צנחה 15% לאחר גידול של 150% בהפסדים,אלווריון איבדה 3.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בבורסת התפוח הגדול סגרו את יום המסחר בירידות שערים קלות, כשמדד הנאסד"ק נסחר ביום שני רצוף של מימושים קלים לאחר מסע עליות מרשים. המדדים התקשו לתפוס גובה, זאת למרות מספר נתוני מאקרו חיוביים ומפתיעים במיוחד. מדד אמון הצרכנים, קצב מכירות הבתים החדשים והיקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא - כולם רשמו עליה מפתיעה מעבר לתחזיות המוקדמות בשווקים. מחירי הנפט סגרו בירידה של 1.3% לרמה של 56.5 דולר, זאת בהמשך לירידה של מעל 2% אמש לאור דיווחים על חורף חם מן הצפוי בצפון מזרח ארה"ב.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.3% לרמה של 2,232 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.02% לרמה של 10,888 נקודות.

נתוני מאקרו

הקונפרנס בורד, מכון מחקר אמריקני, פירסם היום את אחד מנתונים המאקרו החשובים בוול סטריט, המדד החודשי של אמון הצרכנים. בחודש נובמבר רשם המדד זינוק מפתיע לרמה של 98.9, זאת לעומת רמה מעודכנת של 85.2 בחודש אוקטובר והרבה מעל התחזיות בשווקים לעליה לרמה של 90 בלבד (טווח התחזיות היה בין 88 ל-92). "ירידה של מעל 40 סנט במחירי הדלקים החודש ושיפור בתחזיות לשוק העבודה סייעו להשבת אמון הצרכנים בכלכלה", מסר יו"ר מכון המחקר.

מסתמן כי בועת הנדל"ן המתפתחת בארה"ב ממשיכה לתפוח, כשהיום פירסם הממשל האמריקני את קצב מכירות הבתים החדשים בחודש אוקטובר. הקצב רשם זינוק מפתיע, מקצב שנתי של 1.26 מיליון בחודש ספטמבר ל-1.42 מיליון באוקטובר. מדובר בעליה החזקה ביותר ב-12 השנים האחרונות, מאז שנת 1993. בנוסף, הנתון הפתיע את האנליסטים בוול סטריט, אשר צפו דווקא האטה לקצב של 1.2 מיליון.

כאמור, נתון חיובי במיוחד אשר התפרסם לפני פתיחת המסחר הינו היקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא בחודש אוקטובר. על פי הדיווח מספר ההזמנות רשם גידול של 3.4% בחודש זה, זאת לעומת ירידה של 2% בחודש ספטמבר והרבה מעל תחזיות האנליסטים לעליה של 1.5% בלבד.

אמריקניות במרכז

מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), סגרו בירידה של 4.6% לרמה של 404 דולר. ברקע לירידה, דו"ח אנליסטים אשר פירסם בית ההשקעות הגדול מריל לינץ', בוא נטען כי גוגל מתומחרת באגרסיביות יחסית לתוצאות העתידיות אשר ביכולתה לספק, ותזדקק אם כן לפתח מערך מכירות מעבר למכירות מודעות פרסום דרך מנוע החיפוש שלה.

ישראליות בוול סטריט

אלרון (ELRN) עלתה בשיעור של 2.17% לרמה של 10.82 דולר. חברת ההשקעות הודיעה, כי חברת הבת שלה, גליל מדיקל, העוסקת בייצור טכנולוגית קריותרפיה (הקפאה), קיבלה היום את אישור רשויות הבריאות האמריקאית (FDA) לשווק קבוצת המוצרים מסוג CryoHit, לטיפול בגידולים שפירים בשד (פיברואדנומה). פיברואדנומה, הינו גידול השד הנפוץ ביותר בקרב נשים מתחת לגיל 40, המאפיין מיליוני נשים ברחבי העולם.

רדוויז'ן (RVSN) הוסיפה 5.6% לרמה של 16.75 דולר. החברה דיווחה אמש על חוזה חדש עם חברת Northrop Grumman לרכישת מערכות לשיחות וועידה עבור הממשל האמריקני. לדברי ההנהלה עומד החוזה על סדרי גודל של 6-8 מיליון דולר במהלך תקופה של כ-15 חודשים.

אורמת טכנולוגית (ORA), חברת הבת של ענקית האנרגיה הגיאוטרמית אורמת, הוסיפה 3.17% לרמה של 24.4 דולר, זאת לאחר שהודיעה היום על כניסה לפרוייקט חדש בגוואטמלה. החברה מסרה כי תרכוש 50.8% משותפות העוסקת בתחומי הגואטרמיה בסך של 14.8 מיליון דולר.

מניות אם-סיסטמס (FLSH) המשיכו לרכז עניין היום והתממשו בשיעור של 1.35% לרמה של 30.8 דולר. אמש, נזכיר, בלטו מניותיה כנגד המגמה, כשמדד הטכנולוגיה איבד כ-1% ומניות החברה עלו בשיעור של 5%, זאת לאחר שקיבלו עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול Deutsche Securities. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את המלצתם למנייה מ-"החזק" ל-"קנייה".

בי.או.אס (BOSC) צנחה בשיעור של 16% לרמה של 2.45 דולר, זאת כשברקע, החברה הודיעה היום על תוצאות הרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הגיעו ל-6.2 מיליון דולר, גידול של 326% לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004. ההפסד הנקי הגיע ל-1.7 מיליון דולר או 28 סנט למניה לעומת הפסד של 466 אלף או 11 סנט דולר למניה, ברבעון השלישי של 2004.

סופרקום הישראלית (SPCBF.OB), ספקית פתרונות זיהוי אלקטרוניים וכרטיסים חכמים לממשלות ותאגידים, ירדה בשיעור של 5% לרמה של 64 סנט, זאת לאחר שאמש לאחר תום המסחר בנאסד"ק פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה גדלו ב-47% לעומת הרבעון המקביל ל-2.1 מיליון דולר, וזהו הרבעון הרביעי ברציפות שבו מדווחת החברה על צמיחה בהשוואה לרבעונים מקבילים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.