היורש של גרינספאן: "הליקופטר בן" או מר קונצנזוס?
איש לא יודע מה ילד העתיד. אך אמרה מפורסמת שנשמעה לפעמים מצד מרצים באקדמיה (שאינם מחובבי הכלכלה) גורסת שהנבואה ניתנה לשוטים ולכלכלנים. לשניהם יש נטייה להתנבא על ההתרחשויות בעתיד. אנחנו לא נתנבא. מה שידוע נכון לאתמול בערב (ג') הוא שהנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, מבקש למנות את פרופ' בן ברננקה לתפקיד יו"ר הפדראל ריזרב הבא. ברננקה יחליף את גרינספאן.
כל השאר - ספקולציות. אחד משותפיו הגדולים לדרכו בתאוריה כלכלית הוא פרופסור פרדריק מישקין מאוניברסיטת קולומביה. הם כתבו יחד מאמרים רבים בתחום המאקרו-כלכלה, ומישקין העיד אתמול לתקשורת האמריקנית כי להערכתו ברננקה יקדם את השקיפות בדיון על אינלפציה. הוא צפוי להערכתו לקדם דיון פתוח יותר מגרינספאן, ולהיות קשוב יותר לאחרים.
גרינספאן, כך מתחילים להשמע הקולות, בבוקר שלאחר הודעת המינוי, שאינו סופי ותלוי בועדה מיוחדת שתתכנס לדון בעניין, לא קידם דיון פתוח בישיבות הפדראל ריזרב, ושמנע קביעת יעד אינפלציה לבנק המרכזי בארצות הברית. עם המשך החששות מהתפרצות אינפלציונית בארצות הברית - ייתכן כי זאת תהיה הירושה החשובה ביותר שיותר גרינספאן לנגיד החדש.
צריך מזל בחיים, ולא בטוח שלברננקה יהיה הרבה מזה. הנגיד הנכנס יאלץ להתמודד עם צמד גרעונות אדירים. הגרעון הפיסקאלי שייצר הממשל (על ידי בזבוזי הממשלה), והגרעון המוניטרי שמתבטא בבועה בשוק הנדל"ן, בגרעון סחר עצום, ו... בחששות כבדים מאינפלציה. אלו נוצרו על ידי המדיניות של הנגיד גרינספאן (על ידי הריבית הנמוכה על הדולר) שהושפעה מאירועי הטרור באחד עשר בספטמבר. נכון, הוא מקבל מדיניות עקבית של העלאות ריבית, אבל האם הן עוזרות לחיסול הגרעון? האם ה"תשלום" יגיע בעת כהונתו?
ברננקה התבטא בנאום בנובמבר 2002 בפני חברי המועדון הכלכלי, באומרו כי המדיניות של גרינספאן במתן כסף לאזרחים האמריקנים באמצעות אינפלציה - או "קיצוץ במיסים הממומן מוניטרית" ולא דרך הריבית בבנקים - (הלוואות בריבית נמוכה) היא מדיניות מוצדקת.
עקב כך הוא כונה בתקשורת הכלכלית על ידי כלכלנים "הליקופטר בן". בעיקר משום שהוא ציטט את הטכניקה הזאת מהמשפט שאמר הכלכלן פרופ' מילטון פרידמן - "זריקת כסף מהליקופטר" (פסקה 31 בנאום). הוא תמך בדבריו במדיניות למניעת דפלציה בארצות הברית (זינוק אינפלציוני ללא צמיחה).
אך איש לא יודע מה ילד יום וכיצד ברננקה יגדל לתפקיד החדש. האם הוא יהיה נגיד טוב? האם הירושה שקיבל מבוש עד כה, והמצב העולמי (נפט גואה, גרעונות, וול סטריט מדשדשת, מלחמה לא נגמרת בעיראק, וכיוב') ימצא את ארצות הברית שוקעת לתוך מיתון? איך יתנהג? גרינספאן עוזב אחרי שמונה עשרים שנים ואין שום אינדיקציה למה שילד יום.
נזכיר כי כשגרינספאן נכנס לתפקידו, כולם חששו משום שהוא לא היה כל כך מוכר. וולקר (Volcker), הנגיד שקדם לו הכניס את ארצות הברית למיתון כפול בתוך מספר קטן של כהונות. הדולר נפל מול הין ב-2.6% ביום שגרינספאן מונה לתפקיד והאג"ח האמריקניות רעדו ונפלו גם כן.
ביום של ברננקה, השווקים ניערו מעליהם את ההודעה והמשיכו במסע העליות - עם ובלי עזרתו. לדעתי, זאת לא אמורה להיות אינדיקציה למשהו, משום שהטווח שאליו נכנס נגיד חדש לבנק המרכזי בארצות הברית גדול בהרבה מיכולת ה"ניבוי" של הבורסות. הן מצטיינות בטווח קרוב של עד שלושה-ארבעה חודשים קדימה, שוב, לטעמי. כל השאר לוט בערפל.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
