היורש של גרינספאן: "הליקופטר בן" או מר קונצנזוס?

בן ברננקה, היורש של גרינספאן, כלכלן מוביל ומוכר בארצות הברית, ייכנס בסוף ינואר הבא לתפקיד הנגיד של הבנק הגדול והחשוב בעולם. היסטוריה קטנה או היסטוריה גדולה?
חזי שטרנליכט |

איש לא יודע מה ילד העתיד. אך אמרה מפורסמת שנשמעה לפעמים מצד מרצים באקדמיה (שאינם מחובבי הכלכלה) גורסת שהנבואה ניתנה לשוטים ולכלכלנים. לשניהם יש נטייה להתנבא על ההתרחשויות בעתיד. אנחנו לא נתנבא. מה שידוע נכון לאתמול בערב (ג') הוא שהנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, מבקש למנות את פרופ' בן ברננקה לתפקיד יו"ר הפדראל ריזרב הבא. ברננקה יחליף את גרינספאן.

כל השאר - ספקולציות. אחד משותפיו הגדולים לדרכו בתאוריה כלכלית הוא פרופסור פרדריק מישקין מאוניברסיטת קולומביה. הם כתבו יחד מאמרים רבים בתחום המאקרו-כלכלה, ומישקין העיד אתמול לתקשורת האמריקנית כי להערכתו ברננקה יקדם את השקיפות בדיון על אינלפציה. הוא צפוי להערכתו לקדם דיון פתוח יותר מגרינספאן, ולהיות קשוב יותר לאחרים.

גרינספאן, כך מתחילים להשמע הקולות, בבוקר שלאחר הודעת המינוי, שאינו סופי ותלוי בועדה מיוחדת שתתכנס לדון בעניין, לא קידם דיון פתוח בישיבות הפדראל ריזרב, ושמנע קביעת יעד אינפלציה לבנק המרכזי בארצות הברית. עם המשך החששות מהתפרצות אינפלציונית בארצות הברית - ייתכן כי זאת תהיה הירושה החשובה ביותר שיותר גרינספאן לנגיד החדש.

צריך מזל בחיים, ולא בטוח שלברננקה יהיה הרבה מזה. הנגיד הנכנס יאלץ להתמודד עם צמד גרעונות אדירים. הגרעון הפיסקאלי שייצר הממשל (על ידי בזבוזי הממשלה), והגרעון המוניטרי שמתבטא בבועה בשוק הנדל"ן, בגרעון סחר עצום, ו... בחששות כבדים מאינפלציה. אלו נוצרו על ידי המדיניות של הנגיד גרינספאן (על ידי הריבית הנמוכה על הדולר) שהושפעה מאירועי הטרור באחד עשר בספטמבר. נכון, הוא מקבל מדיניות עקבית של העלאות ריבית, אבל האם הן עוזרות לחיסול הגרעון? האם ה"תשלום" יגיע בעת כהונתו?

ברננקה התבטא בנאום בנובמבר 2002 בפני חברי המועדון הכלכלי, באומרו כי המדיניות של גרינספאן במתן כסף לאזרחים האמריקנים באמצעות אינפלציה - או "קיצוץ במיסים הממומן מוניטרית" ולא דרך הריבית בבנקים - (הלוואות בריבית נמוכה) היא מדיניות מוצדקת.

עקב כך הוא כונה בתקשורת הכלכלית על ידי כלכלנים "הליקופטר בן". בעיקר משום שהוא ציטט את הטכניקה הזאת מהמשפט שאמר הכלכלן פרופ' מילטון פרידמן - "זריקת כסף מהליקופטר" (פסקה 31 בנאום). הוא תמך בדבריו במדיניות למניעת דפלציה בארצות הברית (זינוק אינפלציוני ללא צמיחה).

אך איש לא יודע מה ילד יום וכיצד ברננקה יגדל לתפקיד החדש. האם הוא יהיה נגיד טוב? האם הירושה שקיבל מבוש עד כה, והמצב העולמי (נפט גואה, גרעונות, וול סטריט מדשדשת, מלחמה לא נגמרת בעיראק, וכיוב') ימצא את ארצות הברית שוקעת לתוך מיתון? איך יתנהג? גרינספאן עוזב אחרי שמונה עשרים שנים ואין שום אינדיקציה למה שילד יום.

נזכיר כי כשגרינספאן נכנס לתפקידו, כולם חששו משום שהוא לא היה כל כך מוכר. וולקר (Volcker), הנגיד שקדם לו הכניס את ארצות הברית למיתון כפול בתוך מספר קטן של כהונות. הדולר נפל מול הין ב-2.6% ביום שגרינספאן מונה לתפקיד והאג"ח האמריקניות רעדו ונפלו גם כן.

ביום של ברננקה, השווקים ניערו מעליהם את ההודעה והמשיכו במסע העליות - עם ובלי עזרתו. לדעתי, זאת לא אמורה להיות אינדיקציה למשהו, משום שהטווח שאליו נכנס נגיד חדש לבנק המרכזי בארצות הברית גדול בהרבה מיכולת ה"ניבוי" של הבורסות. הן מצטיינות בטווח קרוב של עד שלושה-ארבעה חודשים קדימה, שוב, לטעמי. כל השאר לוט בערפל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.