היורש של גרינספאן: "הליקופטר בן" או מר קונצנזוס?
איש לא יודע מה ילד העתיד. אך אמרה מפורסמת שנשמעה לפעמים מצד מרצים באקדמיה (שאינם מחובבי הכלכלה) גורסת שהנבואה ניתנה לשוטים ולכלכלנים. לשניהם יש נטייה להתנבא על ההתרחשויות בעתיד. אנחנו לא נתנבא. מה שידוע נכון לאתמול בערב (ג') הוא שהנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, מבקש למנות את פרופ' בן ברננקה לתפקיד יו"ר הפדראל ריזרב הבא. ברננקה יחליף את גרינספאן.
כל השאר - ספקולציות. אחד משותפיו הגדולים לדרכו בתאוריה כלכלית הוא פרופסור פרדריק מישקין מאוניברסיטת קולומביה. הם כתבו יחד מאמרים רבים בתחום המאקרו-כלכלה, ומישקין העיד אתמול לתקשורת האמריקנית כי להערכתו ברננקה יקדם את השקיפות בדיון על אינלפציה. הוא צפוי להערכתו לקדם דיון פתוח יותר מגרינספאן, ולהיות קשוב יותר לאחרים.
גרינספאן, כך מתחילים להשמע הקולות, בבוקר שלאחר הודעת המינוי, שאינו סופי ותלוי בועדה מיוחדת שתתכנס לדון בעניין, לא קידם דיון פתוח בישיבות הפדראל ריזרב, ושמנע קביעת יעד אינפלציה לבנק המרכזי בארצות הברית. עם המשך החששות מהתפרצות אינפלציונית בארצות הברית - ייתכן כי זאת תהיה הירושה החשובה ביותר שיותר גרינספאן לנגיד החדש.
צריך מזל בחיים, ולא בטוח שלברננקה יהיה הרבה מזה. הנגיד הנכנס יאלץ להתמודד עם צמד גרעונות אדירים. הגרעון הפיסקאלי שייצר הממשל (על ידי בזבוזי הממשלה), והגרעון המוניטרי שמתבטא בבועה בשוק הנדל"ן, בגרעון סחר עצום, ו... בחששות כבדים מאינפלציה. אלו נוצרו על ידי המדיניות של הנגיד גרינספאן (על ידי הריבית הנמוכה על הדולר) שהושפעה מאירועי הטרור באחד עשר בספטמבר. נכון, הוא מקבל מדיניות עקבית של העלאות ריבית, אבל האם הן עוזרות לחיסול הגרעון? האם ה"תשלום" יגיע בעת כהונתו?
ברננקה התבטא בנאום בנובמבר 2002 בפני חברי המועדון הכלכלי, באומרו כי המדיניות של גרינספאן במתן כסף לאזרחים האמריקנים באמצעות אינפלציה - או "קיצוץ במיסים הממומן מוניטרית" ולא דרך הריבית בבנקים - (הלוואות בריבית נמוכה) היא מדיניות מוצדקת.
עקב כך הוא כונה בתקשורת הכלכלית על ידי כלכלנים "הליקופטר בן". בעיקר משום שהוא ציטט את הטכניקה הזאת מהמשפט שאמר הכלכלן פרופ' מילטון פרידמן - "זריקת כסף מהליקופטר" (פסקה 31 בנאום). הוא תמך בדבריו במדיניות למניעת דפלציה בארצות הברית (זינוק אינפלציוני ללא צמיחה).
אך איש לא יודע מה ילד יום וכיצד ברננקה יגדל לתפקיד החדש. האם הוא יהיה נגיד טוב? האם הירושה שקיבל מבוש עד כה, והמצב העולמי (נפט גואה, גרעונות, וול סטריט מדשדשת, מלחמה לא נגמרת בעיראק, וכיוב') ימצא את ארצות הברית שוקעת לתוך מיתון? איך יתנהג? גרינספאן עוזב אחרי שמונה עשרים שנים ואין שום אינדיקציה למה שילד יום.
נזכיר כי כשגרינספאן נכנס לתפקידו, כולם חששו משום שהוא לא היה כל כך מוכר. וולקר (Volcker), הנגיד שקדם לו הכניס את ארצות הברית למיתון כפול בתוך מספר קטן של כהונות. הדולר נפל מול הין ב-2.6% ביום שגרינספאן מונה לתפקיד והאג"ח האמריקניות רעדו ונפלו גם כן.
ביום של ברננקה, השווקים ניערו מעליהם את ההודעה והמשיכו במסע העליות - עם ובלי עזרתו. לדעתי, זאת לא אמורה להיות אינדיקציה למשהו, משום שהטווח שאליו נכנס נגיד חדש לבנק המרכזי בארצות הברית גדול בהרבה מיכולת ה"ניבוי" של הבורסות. הן מצטיינות בטווח קרוב של עד שלושה-ארבעה חודשים קדימה, שוב, לטעמי. כל השאר לוט בערפל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
