היורש של גרינספאן: "הליקופטר בן" או מר קונצנזוס?

בן ברננקה, היורש של גרינספאן, כלכלן מוביל ומוכר בארצות הברית, ייכנס בסוף ינואר הבא לתפקיד הנגיד של הבנק הגדול והחשוב בעולם. היסטוריה קטנה או היסטוריה גדולה?
חזי שטרנליכט |

איש לא יודע מה ילד העתיד. אך אמרה מפורסמת שנשמעה לפעמים מצד מרצים באקדמיה (שאינם מחובבי הכלכלה) גורסת שהנבואה ניתנה לשוטים ולכלכלנים. לשניהם יש נטייה להתנבא על ההתרחשויות בעתיד. אנחנו לא נתנבא. מה שידוע נכון לאתמול בערב (ג') הוא שהנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, מבקש למנות את פרופ' בן ברננקה לתפקיד יו"ר הפדראל ריזרב הבא. ברננקה יחליף את גרינספאן.

כל השאר - ספקולציות. אחד משותפיו הגדולים לדרכו בתאוריה כלכלית הוא פרופסור פרדריק מישקין מאוניברסיטת קולומביה. הם כתבו יחד מאמרים רבים בתחום המאקרו-כלכלה, ומישקין העיד אתמול לתקשורת האמריקנית כי להערכתו ברננקה יקדם את השקיפות בדיון על אינלפציה. הוא צפוי להערכתו לקדם דיון פתוח יותר מגרינספאן, ולהיות קשוב יותר לאחרים.

גרינספאן, כך מתחילים להשמע הקולות, בבוקר שלאחר הודעת המינוי, שאינו סופי ותלוי בועדה מיוחדת שתתכנס לדון בעניין, לא קידם דיון פתוח בישיבות הפדראל ריזרב, ושמנע קביעת יעד אינפלציה לבנק המרכזי בארצות הברית. עם המשך החששות מהתפרצות אינפלציונית בארצות הברית - ייתכן כי זאת תהיה הירושה החשובה ביותר שיותר גרינספאן לנגיד החדש.

צריך מזל בחיים, ולא בטוח שלברננקה יהיה הרבה מזה. הנגיד הנכנס יאלץ להתמודד עם צמד גרעונות אדירים. הגרעון הפיסקאלי שייצר הממשל (על ידי בזבוזי הממשלה), והגרעון המוניטרי שמתבטא בבועה בשוק הנדל"ן, בגרעון סחר עצום, ו... בחששות כבדים מאינפלציה. אלו נוצרו על ידי המדיניות של הנגיד גרינספאן (על ידי הריבית הנמוכה על הדולר) שהושפעה מאירועי הטרור באחד עשר בספטמבר. נכון, הוא מקבל מדיניות עקבית של העלאות ריבית, אבל האם הן עוזרות לחיסול הגרעון? האם ה"תשלום" יגיע בעת כהונתו?

ברננקה התבטא בנאום בנובמבר 2002 בפני חברי המועדון הכלכלי, באומרו כי המדיניות של גרינספאן במתן כסף לאזרחים האמריקנים באמצעות אינפלציה - או "קיצוץ במיסים הממומן מוניטרית" ולא דרך הריבית בבנקים - (הלוואות בריבית נמוכה) היא מדיניות מוצדקת.

עקב כך הוא כונה בתקשורת הכלכלית על ידי כלכלנים "הליקופטר בן". בעיקר משום שהוא ציטט את הטכניקה הזאת מהמשפט שאמר הכלכלן פרופ' מילטון פרידמן - "זריקת כסף מהליקופטר" (פסקה 31 בנאום). הוא תמך בדבריו במדיניות למניעת דפלציה בארצות הברית (זינוק אינפלציוני ללא צמיחה).

אך איש לא יודע מה ילד יום וכיצד ברננקה יגדל לתפקיד החדש. האם הוא יהיה נגיד טוב? האם הירושה שקיבל מבוש עד כה, והמצב העולמי (נפט גואה, גרעונות, וול סטריט מדשדשת, מלחמה לא נגמרת בעיראק, וכיוב') ימצא את ארצות הברית שוקעת לתוך מיתון? איך יתנהג? גרינספאן עוזב אחרי שמונה עשרים שנים ואין שום אינדיקציה למה שילד יום.

נזכיר כי כשגרינספאן נכנס לתפקידו, כולם חששו משום שהוא לא היה כל כך מוכר. וולקר (Volcker), הנגיד שקדם לו הכניס את ארצות הברית למיתון כפול בתוך מספר קטן של כהונות. הדולר נפל מול הין ב-2.6% ביום שגרינספאן מונה לתפקיד והאג"ח האמריקניות רעדו ונפלו גם כן.

ביום של ברננקה, השווקים ניערו מעליהם את ההודעה והמשיכו במסע העליות - עם ובלי עזרתו. לדעתי, זאת לא אמורה להיות אינדיקציה למשהו, משום שהטווח שאליו נכנס נגיד חדש לבנק המרכזי בארצות הברית גדול בהרבה מיכולת ה"ניבוי" של הבורסות. הן מצטיינות בטווח קרוב של עד שלושה-ארבעה חודשים קדימה, שוב, לטעמי. כל השאר לוט בערפל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.