אנגל תמכור בניין בקרקוב ברווח של 16.5 מיליון שקלים

החברה הודיעה כי חתמה על מסמך כוונות למכירת בניין בעיר קרקוב שבפולין תמורת כ-40 מיליון שקלים. השלמת העיסקה תייצר עבורה עודף תזרימי של כ-30 מיליון שקלים. העיסקה כפופה עדיין להשלמת בדיקת נאותות מצד הרוכשת
יניב לפן |

קבוצת הנדל"ן אנגל ממשיכה בשרשרת המימושים המוצלחים של נכסי נדל"ן שהשביחו את עצמם. חברת אנגל אירופה הודיעה כי חתמה על מסמך כוונות למכירת בניין בעיר קרקוב שבפולין תמורת כ-40 מיליון שקלים. השלמת העיסקה תניב לאנגל אירופה רווח הון של כ-16.5 מיליון שקלים לפני מס, ותייצר עבורה עודף תזרימי של כ-30 מיליון שקלים. יצויין, כי העיסקה כפופה עדיין להשלמת בדיקת נאותות מצד הרוכשת.

הרוכשת הינה קרן השקעות בריטית, שרכשה במהלך הרבעון השני של השנה מידי אנגל אירופה חבילה של מחסנים לוגיסטיים בבודפסט, הונגריה. עם זאת, ליזם המחזיק בבניין ישנה זכות סירוב ראשונה לגבי העיסקה בקרקוב, כך שהקרן תרכוש את הבניין רק במידה והיזם לא יממש את זכותו. מדובר בבניין שנרכש מהיזם בשנת 2001 וששטחו כולל כ-5,100 מ"ר.

מכירת הבניין בקרקוב מתווספת לשתי עיסקאות גדולות נוספות למימוש נכסים, שביצעה קבוצת אנגל בחודשים האחרונים. ברבעון השני של השנה מכרה אנגל אירופה את המחסנים הלוגיסטיים הנ"ל בהונגריה לקרן הבריטית תמורת כ-43 מיליון שקלים, בעיסקה שהניבה לאנגל רווח הון של כ-19 מיליון שקלים. ברבעון השלישי של השנה צפויה חברת הבת של אנגל אירופה, אנגל משאבים, המוחזקת בשיעור של כ-89%, להנות מרווח הון נוסף, בסך של כ-27 מיליון שקלים, כתוצאה ממכירת 2 מקבצי דיור בישראל תמורת כ-107 מיליון שקלים. בסך הכל, הניבו 3 העיסקאות הנ"ל תמורה כוללת של כ-190 מיליון שקלים ורווחי הון של כ-60 מיליון שקלים לקבוצת אנגל.

מתי דב, מנכ"ל קבוצת אנגל, אמר בתגובה לעיסקה "החברה תמשיך לפעול למימוש נכסים שהשביחו את עצמם ובמקביל להשביח ולפתח את הפרוייקטים היזמיים והנכסים המניבים שבבעלותה, באירופה, בקנדה ובישראל, ולהשקיע בפרוייקטים ובנכסים חדשים."

אנגל אירופה הציגה רווח של 20.5 מיליון שקלים ברבעון השני של שנת 2005, כשהשיפור בדו"חותיה ניכר לא רק בריווחי הון, אלא גם בפעילותה השוטפת בתחומי היזמות והנדל"ן המניב. חברת אנגל אירופה מרכזת את עיקר עסקיה של קבוצת אנגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.