אחריות בגין אי העברת סכום שנוכה לפי חוק הגנת השכר
ביום 10.8.2005 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, במסגרת החוק הנ"ל תוקן חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר). להלן עיקרי התיקון: סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע ניתן לנכות משכר עבודה את הפריטים המנויים להלן ואותם בלבד: 1. סכום שחובה לנכותו או שמותר לנכותו על פי חיקוק. 2. תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו. 3. דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש נכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל. 4. תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם עפ"י סעיף (3) הנ"ל המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת. 5. דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג, שיש לנכותם עפ"י הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור. שר העבודה קבע בתקנות מקסימום דמי טיפול מקצועי ארגוני שמותר לנכות על פי פיסקה זו. 6. סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או עפ"י חיקוק. 7. תשלומים שוטפים לקופת גמל, ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם. 8. חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה. 9. מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חודשים. סעיף 26 לחוק הגנת השכר קובע, כי סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25 יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה דרך אחרת. במסגרת התיקון לסעיף 26 נקבע, כי העובר על הוראות סעיף זה צפוי למאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כמו כן נקבע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על הוראות הסעיף בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו דינו קנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. אם נעברה עבירה כאמור, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו הנ"ל, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. לענין זה נושא משרה בתאגיד הנו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
נתוני שב״א: ירידה מתונה של 5.1% בהוצאות בכרטיסי אשראי ביום השביתה
למרות הקריאה לשביתה כהזדהות עם משפחות החטופים, היקף העסקאות בכרטיסי אשראי הבוקר הסתכם ב-584.26 מיליון שקל בלבד פחות מהשבוע שעבר; במקביל - נתוני הלמ״ס מצביעים על התכווצות של 3.5% בתוצר ברבעון השני בעקבות מבצע "עם כלביא"
שב"א נתוני שב״א מספקים אינדיקציה עד כמה המשק ממשיך לתפקד גם בימים של מחאה ושביתה. בין השעות 8:00 ל-12:00 היום נרשמו במערכת התשלומים הלאומית הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 584.26 מיליון שקל. זו ירידה מתונה של 5.1% בלבד לעומת יום ראשון שעבר, אז הסתכמו
ההוצאות ב-615.87 מיליון שקל. במילים אחרות, על אף הקריאה לשביתה וההזדהות עם משפחות החטופים, דפוסי הצריכה כמעט שלא השתנו, והיקף העסקאות נותר קרוב לרמות השגרה.
המספרים של שב״א מגיעים על רקע נתוני מאקרו שמצביעים על חולשה משמעותית יותר בפעילות הכלכלית
ברמה רבעונית. לפי פרסום הלמ״ס, התוצר המקומי הגולמי של ישראל התכווץ ב-3.5% ברבעון השני של 2025 בחישוב שנתי, כאשר התוצר העסקי ירד ב-6.2% והתוצר לנפש ירד ב-4.4%. עיקר הפגיעה נרשמה בצריכה הפרטית, שירדה ב-4.1%, ובהשקעות בנכסים קבועים שצנחו ב-12.3%. בלמ״ס מייחסים
את עיקר ההשפעה למבצע "עם כלביא", שהוביל לירידה בהוצאות משקי הבית ובפעילות ההשקעות, ופחות לנתונים מבניים שמעידים על שינוי מגמה ארוך טווח.
עם זאת, בהסתכלות שנתית רחבה יותר, התמונה רגועה יותר - בהשוואה לרבעון השני של 2024, נרשמת עלייה של 1.6% בתוצר
הכולל, 1.1% בתוצר העסקי, ו-6.9% בהשקעות בנכסים קבועים. גם בחישוב מחצית השנה, התוצר במחצית הראשונה של 2025 גבוה ב-1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שלמרות החולשה ברבעון השני, המשק עדיין מצוי במסלול של צמיחה חיובית לעומת השנה שעברה, אך רחוק מהתחזית
השנתית של הכלכלן הראשי באוצר שעומדת על 3.1% לשנה כולה. כדי לעמוד בתחזית, המשק יידרש להתאוששות חזקה במחצית השנייה, אך ההערכות כי הלחימה תימשך מקשות על התרחיש הזה.
פילוח הצריכה לנפש מצביע על ירידה חדה במיוחד בצריכה השוטפת: מזון, דיור והוצאות יומיומיות
שנחתכה ב-9.5%, וכן בצריכת מוצרים בני קיימה למחצה כמו נעליים, בגדים ומוצרי חשמל קטנים שירדה ב-34.6%. במקביל, נרשמה ירידה של 10.1% בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש. מנגד, רכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינקה ב-68.7%, מה שמרמז על רכישות חד-פעמיות שמיתנו את עוצמת הירידה
הכללית בתוצר.
