ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות בטווח הקצר
אין עוררין על כך שכיוונו של מדד מעו"ף הוא כלפי מעלה. מבט על גרף תואם אפילו בעין לא מיומנת יעיד על כך. אלא שהוויכוח הוא על עוצמת העליות ועל כושר הטיפוס של השוק. בראייה לטווח הבינוני ארוך, שוק המניות מגלם מרכיבים בעיתיים העלולים לגרום לו להיות תנודתי ועצבני למדי. שוק סלקטיבי שיכריח את המשקיע לעבוד קשה כדי לאתר את המניות הנכונות להשקעה. בטווח המיידי הכולל את השבוע הקרוב התמונה וורודה יותר.
הכיוון: הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום. הנסיגה של השבוע שחלף שנבלמה ברמת 693 הנקודות אמורה לשמש כזריקת עידוד שכן היא גבוהה יותר מהרמת השפל הקודמת, שנרשמה ברמת 663 הנקודות.
העובדה שרמה זו גבוהה מקודמתה מעידה שהקונים מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. מבחינת היעד אמור מדד מעו"ף, אם הכול יתנהל כשורה, לחצות כלפי מעלה את רמת השיא הקודמת אליה הגיעה לפני ימים מספר, 730 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: כדי להמשיך צפונה מדד מעו"ף אמור לקבל תמיכה בכל נסיגה שהיא לא יאוחר מרמת 693 הנקודות. נסיגה שתיבלם סביב רמה זו תספק בסיס לגל עליות נוסף. שבירתה מטה עלולה לערער את ההישגים שנצברו עד כה ולהחזיר את שוק המניות לתוואי יורד. במעלה הדרך נחוש בהתנגדות קשה ברמת 730 הנקודות.
מחזורי המסחר: קריטריון מרכזי בהבנת סיכויי השוק לעלות. כפי שנוכחנו בימים האחרונים, לרמות העליות, נותרו מחזורי המסחר נמוכים יחסית. נמוכים יחסית למחזורים שנרשמו בימי הירידות. יש בכך משום בשורה רעה שכן עליות לאורך זמן חייבות לקבל גיבוי מהיקפי הפעילו. כרגע, זה לא המצב.
נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורי מסחר - כל נסיגה שהיא אמורה להתאפיין בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות. נסיגה מסוג זה תעיד שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל וכי התמריץ למכור קטן עם הנסיגה עצמה. התנהלות מסוג זה תעיד על עוצמה.
2. כל נסיגה שהיא אמורה להיבלם לכל המאוחר ברמת 693 הנקודות.
3. שבירה של רמת 730 הנקודות תוך מחזור מסחר גבוה אמורה לשמש בסיס להמשך העליות.
סיכום:
צריך לעשות הפרדה ברורה בין ההתנהלות בטווח המיידי שנראית עוצמתית, לבין ההתנהלות בטווחי הזמן הארוכים יותר. בטווח הזמן הקרוב קיים סיכוי להמשך גל העליות ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, עשוי מדד מעו"ף לחצות כלפי מעלה את רמת 730 הנקודות. העננה שממעל היא הטווח הארוך יותר, שם השוק סלקטיבי ורווי חסמים ומוקשים. שוק מסוג זה מחייב חשיבה מאומצת ובחירה נכונה של המניות.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
