ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות בטווח הקצר
אין עוררין על כך שכיוונו של מדד מעו"ף הוא כלפי מעלה. מבט על גרף תואם אפילו בעין לא מיומנת יעיד על כך. אלא שהוויכוח הוא על עוצמת העליות ועל כושר הטיפוס של השוק. בראייה לטווח הבינוני ארוך, שוק המניות מגלם מרכיבים בעיתיים העלולים לגרום לו להיות תנודתי ועצבני למדי. שוק סלקטיבי שיכריח את המשקיע לעבוד קשה כדי לאתר את המניות הנכונות להשקעה. בטווח המיידי הכולל את השבוע הקרוב התמונה וורודה יותר.
הכיוון: הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום. הנסיגה של השבוע שחלף שנבלמה ברמת 693 הנקודות אמורה לשמש כזריקת עידוד שכן היא גבוהה יותר מהרמת השפל הקודמת, שנרשמה ברמת 663 הנקודות.
העובדה שרמה זו גבוהה מקודמתה מעידה שהקונים מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. מבחינת היעד אמור מדד מעו"ף, אם הכול יתנהל כשורה, לחצות כלפי מעלה את רמת השיא הקודמת אליה הגיעה לפני ימים מספר, 730 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: כדי להמשיך צפונה מדד מעו"ף אמור לקבל תמיכה בכל נסיגה שהיא לא יאוחר מרמת 693 הנקודות. נסיגה שתיבלם סביב רמה זו תספק בסיס לגל עליות נוסף. שבירתה מטה עלולה לערער את ההישגים שנצברו עד כה ולהחזיר את שוק המניות לתוואי יורד. במעלה הדרך נחוש בהתנגדות קשה ברמת 730 הנקודות.
מחזורי המסחר: קריטריון מרכזי בהבנת סיכויי השוק לעלות. כפי שנוכחנו בימים האחרונים, לרמות העליות, נותרו מחזורי המסחר נמוכים יחסית. נמוכים יחסית למחזורים שנרשמו בימי הירידות. יש בכך משום בשורה רעה שכן עליות לאורך זמן חייבות לקבל גיבוי מהיקפי הפעילו. כרגע, זה לא המצב.
נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורי מסחר - כל נסיגה שהיא אמורה להתאפיין בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות. נסיגה מסוג זה תעיד שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל וכי התמריץ למכור קטן עם הנסיגה עצמה. התנהלות מסוג זה תעיד על עוצמה.
2. כל נסיגה שהיא אמורה להיבלם לכל המאוחר ברמת 693 הנקודות.
3. שבירה של רמת 730 הנקודות תוך מחזור מסחר גבוה אמורה לשמש בסיס להמשך העליות.
סיכום:
צריך לעשות הפרדה ברורה בין ההתנהלות בטווח המיידי שנראית עוצמתית, לבין ההתנהלות בטווחי הזמן הארוכים יותר. בטווח הזמן הקרוב קיים סיכוי להמשך גל העליות ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, עשוי מדד מעו"ף לחצות כלפי מעלה את רמת 730 הנקודות. העננה שממעל היא הטווח הארוך יותר, שם השוק סלקטיבי ורווי חסמים ומוקשים. שוק מסוג זה מחייב חשיבה מאומצת ובחירה נכונה של המניות.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
