ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות בטווח הקצר

הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום, מסביר המנתח הטכני אייל גורביץ'
אייל גורביץ |

אין עוררין על כך שכיוונו של מדד מעו"ף הוא כלפי מעלה. מבט על גרף תואם אפילו בעין לא מיומנת יעיד על כך. אלא שהוויכוח הוא על עוצמת העליות ועל כושר הטיפוס של השוק. בראייה לטווח הבינוני ארוך, שוק המניות מגלם מרכיבים בעיתיים העלולים לגרום לו להיות תנודתי ועצבני למדי. שוק סלקטיבי שיכריח את המשקיע לעבוד קשה כדי לאתר את המניות הנכונות להשקעה. בטווח המיידי הכולל את השבוע הקרוב התמונה וורודה יותר.

הכיוון: הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום. הנסיגה של השבוע שחלף שנבלמה ברמת 693 הנקודות אמורה לשמש כזריקת עידוד שכן היא גבוהה יותר מהרמת השפל הקודמת, שנרשמה ברמת 663 הנקודות.

העובדה שרמה זו גבוהה מקודמתה מעידה שהקונים מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. מבחינת היעד אמור מדד מעו"ף, אם הכול יתנהל כשורה, לחצות כלפי מעלה את רמת השיא הקודמת אליה הגיעה לפני ימים מספר, 730 הנקודות.

תמיכות והתנגדויות: כדי להמשיך צפונה מדד מעו"ף אמור לקבל תמיכה בכל נסיגה שהיא לא יאוחר מרמת 693 הנקודות. נסיגה שתיבלם סביב רמה זו תספק בסיס לגל עליות נוסף. שבירתה מטה עלולה לערער את ההישגים שנצברו עד כה ולהחזיר את שוק המניות לתוואי יורד. במעלה הדרך נחוש בהתנגדות קשה ברמת 730 הנקודות.

מחזורי המסחר: קריטריון מרכזי בהבנת סיכויי השוק לעלות. כפי שנוכחנו בימים האחרונים, לרמות העליות, נותרו מחזורי המסחר נמוכים יחסית. נמוכים יחסית למחזורים שנרשמו בימי הירידות. יש בכך משום בשורה רעה שכן עליות לאורך זמן חייבות לקבל גיבוי מהיקפי הפעילו. כרגע, זה לא המצב.

נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:

1. מחזורי מסחר - כל נסיגה שהיא אמורה להתאפיין בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות. נסיגה מסוג זה תעיד שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל וכי התמריץ למכור קטן עם הנסיגה עצמה. התנהלות מסוג זה תעיד על עוצמה.

2. כל נסיגה שהיא אמורה להיבלם לכל המאוחר ברמת 693 הנקודות.

3. שבירה של רמת 730 הנקודות תוך מחזור מסחר גבוה אמורה לשמש בסיס להמשך העליות.

סיכום:

צריך לעשות הפרדה ברורה בין ההתנהלות בטווח המיידי שנראית עוצמתית, לבין ההתנהלות בטווחי הזמן הארוכים יותר. בטווח הזמן הקרוב קיים סיכוי להמשך גל העליות ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, עשוי מדד מעו"ף לחצות כלפי מעלה את רמת 730 הנקודות. העננה שממעל היא הטווח הארוך יותר, שם השוק סלקטיבי ורווי חסמים ומוקשים. שוק מסוג זה מחייב חשיבה מאומצת ובחירה נכונה של המניות.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.