ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות בטווח הקצר

הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום, מסביר המנתח הטכני אייל גורביץ'
אייל גורביץ |

אין עוררין על כך שכיוונו של מדד מעו"ף הוא כלפי מעלה. מבט על גרף תואם אפילו בעין לא מיומנת יעיד על כך. אלא שהוויכוח הוא על עוצמת העליות ועל כושר הטיפוס של השוק. בראייה לטווח הבינוני ארוך, שוק המניות מגלם מרכיבים בעיתיים העלולים לגרום לו להיות תנודתי ועצבני למדי. שוק סלקטיבי שיכריח את המשקיע לעבוד קשה כדי לאתר את המניות הנכונות להשקעה. בטווח המיידי הכולל את השבוע הקרוב התמונה וורודה יותר.

הכיוון: הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום. הנסיגה של השבוע שחלף שנבלמה ברמת 693 הנקודות אמורה לשמש כזריקת עידוד שכן היא גבוהה יותר מהרמת השפל הקודמת, שנרשמה ברמת 663 הנקודות.

העובדה שרמה זו גבוהה מקודמתה מעידה שהקונים מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. מבחינת היעד אמור מדד מעו"ף, אם הכול יתנהל כשורה, לחצות כלפי מעלה את רמת השיא הקודמת אליה הגיעה לפני ימים מספר, 730 הנקודות.

תמיכות והתנגדויות: כדי להמשיך צפונה מדד מעו"ף אמור לקבל תמיכה בכל נסיגה שהיא לא יאוחר מרמת 693 הנקודות. נסיגה שתיבלם סביב רמה זו תספק בסיס לגל עליות נוסף. שבירתה מטה עלולה לערער את ההישגים שנצברו עד כה ולהחזיר את שוק המניות לתוואי יורד. במעלה הדרך נחוש בהתנגדות קשה ברמת 730 הנקודות.

מחזורי המסחר: קריטריון מרכזי בהבנת סיכויי השוק לעלות. כפי שנוכחנו בימים האחרונים, לרמות העליות, נותרו מחזורי המסחר נמוכים יחסית. נמוכים יחסית למחזורים שנרשמו בימי הירידות. יש בכך משום בשורה רעה שכן עליות לאורך זמן חייבות לקבל גיבוי מהיקפי הפעילו. כרגע, זה לא המצב.

נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:

1. מחזורי מסחר - כל נסיגה שהיא אמורה להתאפיין בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות. נסיגה מסוג זה תעיד שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל וכי התמריץ למכור קטן עם הנסיגה עצמה. התנהלות מסוג זה תעיד על עוצמה.

2. כל נסיגה שהיא אמורה להיבלם לכל המאוחר ברמת 693 הנקודות.

3. שבירה של רמת 730 הנקודות תוך מחזור מסחר גבוה אמורה לשמש בסיס להמשך העליות.

סיכום:

צריך לעשות הפרדה ברורה בין ההתנהלות בטווח המיידי שנראית עוצמתית, לבין ההתנהלות בטווחי הזמן הארוכים יותר. בטווח הזמן הקרוב קיים סיכוי להמשך גל העליות ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, עשוי מדד מעו"ף לחצות כלפי מעלה את רמת 730 הנקודות. העננה שממעל היא הטווח הארוך יותר, שם השוק סלקטיבי ורווי חסמים ומוקשים. שוק מסוג זה מחייב חשיבה מאומצת ובחירה נכונה של המניות.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.