ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות בטווח הקצר
אין עוררין על כך שכיוונו של מדד מעו"ף הוא כלפי מעלה. מבט על גרף תואם אפילו בעין לא מיומנת יעיד על כך. אלא שהוויכוח הוא על עוצמת העליות ועל כושר הטיפוס של השוק. בראייה לטווח הבינוני ארוך, שוק המניות מגלם מרכיבים בעיתיים העלולים לגרום לו להיות תנודתי ועצבני למדי. שוק סלקטיבי שיכריח את המשקיע לעבוד קשה כדי לאתר את המניות הנכונות להשקעה. בטווח המיידי הכולל את השבוע הקרוב התמונה וורודה יותר.
הכיוון: הכיוון בטווח של השבוע הקרוב אמור להיות כלפי מעלה. הגרף המצורף כולל את מגמת העלייה שהחלה ברמת 627 הנקודות ונמשכת למעשה עד היום. הנסיגה של השבוע שחלף שנבלמה ברמת 693 הנקודות אמורה לשמש כזריקת עידוד שכן היא גבוהה יותר מהרמת השפל הקודמת, שנרשמה ברמת 663 הנקודות.
העובדה שרמה זו גבוהה מקודמתה מעידה שהקונים מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. מבחינת היעד אמור מדד מעו"ף, אם הכול יתנהל כשורה, לחצות כלפי מעלה את רמת השיא הקודמת אליה הגיעה לפני ימים מספר, 730 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: כדי להמשיך צפונה מדד מעו"ף אמור לקבל תמיכה בכל נסיגה שהיא לא יאוחר מרמת 693 הנקודות. נסיגה שתיבלם סביב רמה זו תספק בסיס לגל עליות נוסף. שבירתה מטה עלולה לערער את ההישגים שנצברו עד כה ולהחזיר את שוק המניות לתוואי יורד. במעלה הדרך נחוש בהתנגדות קשה ברמת 730 הנקודות.
מחזורי המסחר: קריטריון מרכזי בהבנת סיכויי השוק לעלות. כפי שנוכחנו בימים האחרונים, לרמות העליות, נותרו מחזורי המסחר נמוכים יחסית. נמוכים יחסית למחזורים שנרשמו בימי הירידות. יש בכך משום בשורה רעה שכן עליות לאורך זמן חייבות לקבל גיבוי מהיקפי הפעילו. כרגע, זה לא המצב.
נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורי מסחר - כל נסיגה שהיא אמורה להתאפיין בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות. נסיגה מסוג זה תעיד שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל וכי התמריץ למכור קטן עם הנסיגה עצמה. התנהלות מסוג זה תעיד על עוצמה.
2. כל נסיגה שהיא אמורה להיבלם לכל המאוחר ברמת 693 הנקודות.
3. שבירה של רמת 730 הנקודות תוך מחזור מסחר גבוה אמורה לשמש בסיס להמשך העליות.
סיכום:
צריך לעשות הפרדה ברורה בין ההתנהלות בטווח המיידי שנראית עוצמתית, לבין ההתנהלות בטווחי הזמן הארוכים יותר. בטווח הזמן הקרוב קיים סיכוי להמשך גל העליות ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, עשוי מדד מעו"ף לחצות כלפי מעלה את רמת 730 הנקודות. העננה שממעל היא הטווח הארוך יותר, שם השוק סלקטיבי ורווי חסמים ומוקשים. שוק מסוג זה מחייב חשיבה מאומצת ובחירה נכונה של המניות.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
