דמיינו שמגיע אליכם עובד נכה שיש לו גם בעיות כלכליות. אחרי כמה חודשים העובד מספר לכם שבגלל שהוא עובד אצלכם הפחיתו לו את הביטוח הלאומי (זה החוק - נכים שעובדים מאבדים את הקצבה שלהם כתלות בשכר בעבודה). העובד כבר מאוד מקורב אליכם והוא שואל אם אפשר לעשות משהו? או שהוא בעצמו מציע. תם מאוד רוצים לעזור לו. סיכוי טוב שאתם בכלל לא מבינים את העבירה שאתם עושים - מה הבעיה - נפצל את הסכום לשכר לו ולשכר לקרוב משפחה. או נפצל את זה לחשבונית ממקור קרוב אליו. יש הרבה אפשרויות והאמת שרובם נעשות בסוג של תמימות - עזרה לעובד שצריך אותה.

בפועל, כשמורידים את השכבה "הטהורה" ואת הלכאורה מעשה הטוב, מבינים שיש כאן פגיעה במדינה, בביטוח לאומי ברשויות המס. אותו עובד מקבל קצבה למרות שלכאורה לא מגיע לו. עזרתם לו לקבל כסף מביטוח לאומי על חשבון הציבור. הביטוח הלאומי זו הקופה של כולנו. עבירות כאלו הם קלות לביצוע - אתם לא רואים את האדם שממנו "נלקח" הכסף. זו קופה ציבורית גדולה שמשמשת 10 מיליון איש, אז מה זה בשביל הקופה הזו 2,000 או 4,000 שקלים בחודש.

זו טעות, זו עבירה. בתי המשפט סלחניים יחסית וכנראה שבצדק, וצריך גם להגיד שחוק ביטוח לאומי לא ממש הגיוני - אנחנו רוצים לעודד נכים לעבוד, אז למה מוריידם להם את הקצבאות אם הם חוזרים למעגל העבודה? ועדיין חוק זה חוק, עבירה זו עבירה ויש כאן נזק לקופת המדינה. 

מקרה דומה קרה במשרד רואי חשבון יחסית גדול -  ליאון אורליציקי ושות'. רואה החשבון ירון מזרחי הורשע לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון בקבלת דבר במרמה, לאחר שרימה את המוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-220,000 שקלים. במסגרת הסדר טיעון, הודה מזרחי כי פיצל את שכרו והעביר חלק ממנו לאמו, במטרה לשמור על זכאותו לקצבת נכות. בית המשפט הטיל עליו קנס של 15,000 שקלים בלבד, וכן עבודות לתועלת הציבור. גם שותף במשרד רואי החשבון, מאור חמו, הורשע בסיוע למעשה המרמה, עונשו היה קל יחסית. בית המשפט לא הלך עד הסוף ובצדק - מדובר במקרים שבהם בעצם "המרוויח" הוא אדם שלרוב נזקק מאוד לכסף הזה, ועדיין - הדברים של השופטת היו קשים ומדויקים - עבירה זו עבירה ולמרות הענישה הקלה, מדובר בפגיעה בקופה הציבורית ובעיקרון השוויון.   

• המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
• ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי כתב האישום, ירון מזרחי, קיבל קצבת נכות קבועה מהמוסד לביטוח לאומי עקב מצבו הבריאותי. גובה הקצבה תלוי בהכנסות החודשיות של המקבל, ולכן, בין השנים 2013 ל-2017, פעל מזרחי יחד עם השותף מאור חמו לפיצול שכרו. חלק משכרו לא דווח בתלוש המשכורת שלו, אלא שולם לחמו כנגד חשבונית, ובהמשך הועבר לאמו של מזרחי באמצעות תלושי שכר פיקטיביים, למרות שהיא לא עבדה בפועל. כך, מזרחי יצר מצג שווא של הכנסה נמוכה יותר, מה שאפשר לו לקבל קצבת נכות בסך כ-220,000 שקלים שלא היה זכאי לה.