לפני קצת יותר משנה השלימה חברת פז פז אנרגיה -0.69% מהלך להצפת ערך משמעותי למשקיעים עם ההחלטה לוותר על בתי הזיקוק באשדוד, לטובת התמקדות במכירת דלק וקמעונאות מזון. כעת, לאחר שמניית החברה קפצה בכ-60% בשנה האחרונה, בחרו מנהלי החברה לשרטט את התוכנית האסטרטגית שתביא אותם לרווח של נקי של 500 מיליון שקל בשנה, בתוך פחות משלוש שנים.

בהנחה שהחברה אכן תעמוד ביעדים, הרי שמדובר בפוטנציאל די גדול עבור המשקיעים. זאת היות, והיא מחזיקה ברווח שנתי מייצג של כמעט 400 מיליון, על שווי שוק של כ-4.72 מיליארד שקל. כלומר, בכדי לעמוד ביעדים פז תצטרך לרשום בשנים הקרובות תוספת של 100 מיליון שקל לשורה החתונה. כך שעל פי מכפיל הרווח הנוכחי של החברה (12), קפיצה זו עשויה להיות שוות ערך ל-1.2 מיליארד שקל בשווי חברה.

מחברת דלקים לקמעונאית

למעשה, התוכנית היא המשך ישיר של הפעולות שביצעה פז בשנים האחרונות, שעיקרן מיקוד בשני מגזרי פעילות קמעונאות מזון ואנרגיה לתחבורה. זאת, לצד המשך מימוש נכסי נדל"ן היסטוריים בהם היא מחזיקה, אשר צפויים להגדיל את קופתה. אך בדרך לשם היא תצטרך להוכיח שהפעילות הקמעונאית שלה ממשיכה לצמוח, ובעיקר לקוות שפעילות הדלקים תתאושש.

תוצאות הרבעון השלישי של פז, שפורסמו אתמול, הן עדות לכיוון שאליו צועדת פז בשנים האחרונות. אם עד לפני מספר שנים פז הייתה תלויה כמעט לחלוטין בתחום הדלקים הרי שהחברה כמעט ולא נפגעה מהחולשה היחסית במכירת דלקים. הכנסות החברה אמנם ירדו ב-15% בשל המלחמה והעובדה שחברות תעופה רבות, להן היא מוכרת דלק, בחרו לבטל את טיסותיהן לישראל, אך הירידה הייתה נמוכה מהצפוי ולא חלחלה לשורה התחתונה.

• פז: ההכנסות ירדו ב-5% אך הרווח הנקי קפץ ב-44%
• פז: שיא ברווח לשנת 2024 - 650 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

זה קרה בעיקר הודות לשיפור בפעילות קמעונאות המזון, שהציגה צמיחה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הפעילות, שנשענת על חנויות הנוחות (Yellow) והסופרים השכונתיים (סופר יודה, סופר חביב ופרשמרקט), רשמה הכנסות רבעוניות של 872 מיליון שקל. מה שמציב את הפעילות הקמעונאית שלה מעל חברות ותיקות כמו ויקטורי ובשורה אחת עם הפעילות הצומחת של רשת קרפור. מגזר זה, צפוי על פי התוכנית של פז להמשיך ולצמוח ולהפוך דומיננטי יותר בשנים הבאות.

הצמיחה בפעילות הקמעונאית נבעה בין היתר מהעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ, אך ייתכן והיא מספרת רק חלק מהסיפור. בתקופת המלחמה, בזמן שהסופרמרקטים נהנו מצמיחה חנויות הנוחות חוו נסיגה מסוימת, לנוכח הירידה בכמות הנהגים על הכבישים, בדגש על ימי שבת, שבאופן מסורתי מהווים ימי שיא. על כן, הרבעונים הבאים, בהנחה שהמלחמה תיגמר, עשויים לספק תשוב לשאלה האם פז יכולה לבנות על צמיחה משמעותית בשני האפיקים במקביל או שמא הם מעין פעילות משלימה.

לצד הצמיחה בפעילות הקמעונאית, בפז יובילו מהלך של צמצום בהנהלה, שיכלול איחוד מטות ועזיבה של 3 סמנכ"לים. מה שעל פי התוכנית, ייצר מבנה יעיל רזה יותר שלא רק יקטין את עלויות ההנהלה, אלא גם יעניק לחברה גמישות גבוה יותר. במקביל, החברה שואפת להמשיך לקדם את הסינרגיות בין הפעילויות השונות בדגש על הפעילות הקמעונאית. בהקשר זה כדאי לציין מנוע נוסף, תחנות טעינה לרכבים חשמליים, שוק שהחברה פועלת בו בשנים האחרונות.

• מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
• מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

עם זאת, כדי לעמוד ביעדים השאפתניים החברה תצטרך להציג התאוששות בפעילות הדלקים (אנרגיה לתחבורה), שלמרות הצמיחה בקמעונאות היא עדיין הפעילות המשמעותית ביותר שלה בפער. כדי שזה יקרה המלחמה צריכה להיגמר, וניתן להעריך שהיעדים מבוססים על תרחיש שבו המלחמה נגמרת בחודשים הקרובים והטיסות לישראל יחזרו לפעול כסדרן.

הסכם הפסקת האש, שנחתם אתמול בין ישראל ללבנון, בסיוע ארצות הברית וצרפת, הוא בהחלט אירוע בכיוון. אך כפי שלצערנו השנים האחרונות לימדו אותנו, בעולם ככלל ובארץ לשנו בפרט קשה לחזות מתי משברים יפתרו ומה תהיה ההשפעה שלהן. ספק אם מישהו היה משער בדעתו שכעבור מעל שנה מאירועי ה-7 באוקטובר מדינת ישראל תהיה בעיצומה של מלחמה מתמשכת, שמועד הסיום שלה כלל לא ידוע.

בנוסף, החברה תצטרך להוכיח שהפעילות למכירת דלקים אינה אבן נגף, שמעכבת את הצמיחה שלה. על אף הצהרות השונות על רצון "להעמיק את הסינרגיה בין הפעילויות", ישנן פעילויות שהקשר ביניהן רחוק מלהיות טבעי. בעוד פעילות תחנות הדלק מקיימת קשרי גומלין עם יתר הפעילויות ובראשן זו הקמעונאית, קצת קשה לראות את הקשר בין מכירת הדלקים ללקוחות (מטוסים וכו') לבין יתר החברה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד איחוד המטות ישפיע על הסינרגיה בין הפעילויות והאם ההשפעה שלו תהיה לחיוב.

הנכסים הסמויים והפוטנציאל הגלום

על פי הדוחות, קצב הרווחים השנתי של החברה עומד על כ-600 מיליון שקל, גבוה מהיעד אותו הציבה פז. אלא שבחברה מדגישים שהיעד שהציבו נוגע אך ורק לרווחים מפעילות שוטפת, שעומדים כיום על קצב שנתי של 370-380 מיליון. כלומר, הרווחים החד פעמיים שנרשמו במהלך הרבעון בשל מכירת פזקר והסכם האי תחרות אותו חתמו מול האחים אמיר בעת רכישת פרשמרקט. מדובר בנתון חשוב שכן לפז נכסי נדל"ן ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים, אשר עשויים להיות ממומשים בשנים הקרובות ואינם נכללים ביעדי הרווח שהוצגו.