איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין
ניתוח

הצפת הערך של פז - לאן הולכים מכאן?

הנהלת פז תנסה להמשיך בשנים הקרובות את הצפת הערך, שכללה את פיצול תחנות הזיקוק, באמצעות הרחבת הסינרגיה בין הפעילויות הקיימות; מה הפוטנציאל של התוכנית ומה צריך לקרות כדי שפז תציג רווח של 500 מיליון שקל?
נושאים בכתבה ניר שטרן פז נפט

לפני קצת יותר משנה השלימה חברת פז פז אנרגיה -1.93% מהלך להצפת ערך משמעותי למשקיעים עם ההחלטה לוותר על בתי הזיקוק באשדוד, לטובת התמקדות במכירת דלק וקמעונאות מזון. כעת, לאחר שמניית החברה קפצה בכ-60% בשנה האחרונה, בחרו מנהלי החברה לשרטט את התוכנית האסטרטגית שתביא אותם לרווח של נקי של 500 מיליון שקל בשנה, בתוך פחות משלוש שנים.

בהנחה שהחברה אכן תעמוד ביעדים, הרי שמדובר בפוטנציאל די גדול עבור המשקיעים. זאת היות, והיא מחזיקה ברווח שנתי מייצג של כמעט 400 מיליון, על שווי שוק של כ-4.72 מיליארד שקל. כלומר, בכדי לעמוד ביעדים פז תצטרך לרשום בשנים הקרובות תוספת של 100 מיליון שקל לשורה החתונה. כך שעל פי מכפיל הרווח הנוכחי של החברה (12), קפיצה זו עשויה להיות שוות ערך ל-1.2 מיליארד שקל בשווי חברה.

מחברת דלקים לקמעונאית

למעשה, התוכנית היא המשך ישיר של הפעולות שביצעה פז בשנים האחרונות, שעיקרן מיקוד בשני מגזרי פעילות קמעונאות מזון ואנרגיה לתחבורה. זאת, לצד המשך מימוש נכסי נדל"ן היסטוריים בהם היא מחזיקה, אשר צפויים להגדיל את קופתה. אך בדרך לשם היא תצטרך להוכיח שהפעילות הקמעונאית שלה ממשיכה לצמוח, ובעיקר לקוות שפעילות הדלקים תתאושש.

תוצאות הרבעון השלישי של פז, שפורסמו אתמול, הן עדות לכיוון שאליו צועדת פז בשנים האחרונות. אם עד לפני מספר שנים פז הייתה תלויה כמעט לחלוטין בתחום הדלקים הרי שהחברה כמעט ולא נפגעה מהחולשה היחסית במכירת דלקים. הכנסות החברה אמנם ירדו ב-15% בשל המלחמה והעובדה שחברות תעופה רבות, להן היא מוכרת דלק, בחרו לבטל את טיסותיהן לישראל, אך הירידה הייתה נמוכה מהצפוי ולא חלחלה לשורה התחתונה.

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

זה קרה בעיקר הודות לשיפור בפעילות קמעונאות המזון, שהציגה צמיחה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הפעילות, שנשענת על חנויות הנוחות (Yellow) והסופרים השכונתיים (סופר יודה, סופר חביב ופרשמרקט), רשמה הכנסות רבעוניות של 872 מיליון שקל. מה שמציב את הפעילות הקמעונאית שלה מעל חברות ותיקות כמו ויקטורי ובשורה אחת עם הפעילות הצומחת של רשת קרפור. מגזר זה, צפוי על פי התוכנית של פז להמשיך ולצמוח ולהפוך דומיננטי יותר בשנים הבאות.

הצמיחה בפעילות הקמעונאית נבעה בין היתר מהעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ, אך ייתכן והיא מספרת רק חלק מהסיפור. בתקופת המלחמה, בזמן שהסופרמרקטים נהנו מצמיחה חנויות הנוחות חוו נסיגה מסוימת, לנוכח הירידה בכמות הנהגים על הכבישים, בדגש על ימי שבת, שבאופן מסורתי מהווים ימי שיא. על כן, הרבעונים הבאים, בהנחה שהמלחמה תיגמר, עשויים לספק תשוב לשאלה האם פז יכולה לבנות על צמיחה משמעותית בשני האפיקים במקביל או שמא הם מעין פעילות משלימה.

לצד הצמיחה בפעילות הקמעונאית, בפז יובילו מהלך של צמצום בהנהלה, שיכלול איחוד מטות ועזיבה של 3 סמנכ"לים. מה שעל פי התוכנית, ייצר מבנה יעיל רזה יותר שלא רק יקטין את עלויות ההנהלה, אלא גם יעניק לחברה גמישות גבוה יותר. במקביל, החברה שואפת להמשיך לקדם את הסינרגיות בין הפעילויות השונות בדגש על הפעילות הקמעונאית. בהקשר זה כדאי לציין מנוע נוסף, תחנות טעינה לרכבים חשמליים, שוק שהחברה פועלת בו בשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, כדי לעמוד ביעדים השאפתניים החברה תצטרך להציג התאוששות בפעילות הדלקים (אנרגיה לתחבורה), שלמרות הצמיחה בקמעונאות היא עדיין הפעילות המשמעותית ביותר שלה בפער. כדי שזה יקרה המלחמה צריכה להיגמר, וניתן להעריך שהיעדים מבוססים על תרחיש שבו המלחמה נגמרת בחודשים הקרובים והטיסות לישראל יחזרו לפעול כסדרן.

הסכם הפסקת האש, שנחתם אתמול בין ישראל ללבנון, בסיוע ארצות הברית וצרפת, הוא בהחלט אירוע בכיוון. אך כפי שלצערנו השנים האחרונות לימדו אותנו, בעולם ככלל ובארץ לשנו בפרט קשה לחזות מתי משברים יפתרו ומה תהיה ההשפעה שלהן. ספק אם מישהו היה משער בדעתו שכעבור מעל שנה מאירועי ה-7 באוקטובר מדינת ישראל תהיה בעיצומה של מלחמה מתמשכת, שמועד הסיום שלה כלל לא ידוע.

בנוסף, החברה תצטרך להוכיח שהפעילות למכירת דלקים אינה אבן נגף, שמעכבת את הצמיחה שלה. על אף הצהרות השונות על רצון "להעמיק את הסינרגיה בין הפעילויות", ישנן פעילויות שהקשר ביניהן רחוק מלהיות טבעי. בעוד פעילות תחנות הדלק מקיימת קשרי גומלין עם יתר הפעילויות ובראשן זו הקמעונאית, קצת קשה לראות את הקשר בין מכירת הדלקים ללקוחות (מטוסים וכו') לבין יתר החברה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד איחוד המטות ישפיע על הסינרגיה בין הפעילויות והאם ההשפעה שלו תהיה לחיוב.

הנכסים הסמויים והפוטנציאל הגלום

על פי הדוחות, קצב הרווחים השנתי של החברה עומד על כ-600 מיליון שקל, גבוה מהיעד אותו הציבה פז. אלא שבחברה מדגישים שהיעד שהציבו נוגע אך ורק לרווחים מפעילות שוטפת, שעומדים כיום על קצב שנתי של 370-380 מיליון. כלומר, הרווחים החד פעמיים שנרשמו במהלך הרבעון בשל מכירת פזקר והסכם האי תחרות אותו חתמו מול האחים אמיר בעת רכישת פרשמרקט. מדובר בנתון חשוב שכן לפז נכסי נדל"ן ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים, אשר עשויים להיות ממומשים בשנים הקרובות ואינם נכללים ביעדי הרווח שהוצגו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפעילות הצומחת של רשת קרפור??? (ל"ת)
    דנן 05/12/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך