הצפת הערך של פז - לאן הולכים מכאן?
לפני קצת יותר משנה השלימה חברת פז פז אנרגיה -0.27% מהלך להצפת ערך משמעותי למשקיעים עם ההחלטה לוותר על בתי הזיקוק באשדוד, לטובת התמקדות במכירת דלק וקמעונאות מזון. כעת, לאחר שמניית החברה קפצה בכ-60% בשנה האחרונה, בחרו מנהלי החברה לשרטט את התוכנית האסטרטגית שתביא אותם לרווח של נקי של 500 מיליון שקל בשנה, בתוך פחות משלוש שנים.
בהנחה שהחברה אכן תעמוד ביעדים, הרי שמדובר בפוטנציאל די גדול עבור המשקיעים. זאת היות, והיא מחזיקה ברווח שנתי מייצג של כמעט 400 מיליון, על שווי שוק של כ-4.72 מיליארד שקל. כלומר, בכדי לעמוד ביעדים פז תצטרך לרשום בשנים הקרובות תוספת של 100 מיליון שקל לשורה החתונה. כך שעל פי מכפיל הרווח הנוכחי של החברה (12), קפיצה זו עשויה להיות שוות ערך ל-1.2 מיליארד שקל בשווי חברה.
מחברת דלקים לקמעונאית
למעשה, התוכנית היא המשך ישיר של הפעולות שביצעה פז בשנים האחרונות, שעיקרן מיקוד בשני מגזרי פעילות קמעונאות מזון ואנרגיה לתחבורה. זאת, לצד המשך מימוש נכסי נדל"ן היסטוריים בהם היא מחזיקה, אשר צפויים להגדיל את קופתה. אך בדרך לשם היא תצטרך להוכיח שהפעילות הקמעונאית שלה ממשיכה לצמוח, ובעיקר לקוות שפעילות הדלקים תתאושש.
תוצאות הרבעון השלישי של פז, שפורסמו אתמול, הן עדות לכיוון שאליו צועדת פז בשנים האחרונות. אם עד לפני מספר שנים פז הייתה תלויה כמעט לחלוטין בתחום הדלקים הרי שהחברה כמעט ולא נפגעה מהחולשה היחסית במכירת דלקים. הכנסות החברה אמנם ירדו ב-15% בשל המלחמה והעובדה שחברות תעופה רבות, להן היא מוכרת דלק, בחרו לבטל את טיסותיהן לישראל, אך הירידה הייתה נמוכה מהצפוי ולא חלחלה לשורה התחתונה.
- פז: ההכנסות ירדו ב-5% אך הרווח הנקי קפץ ב-44%
- פז: שיא ברווח לשנת 2024 - 650 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי
זה קרה בעיקר הודות לשיפור בפעילות קמעונאות המזון, שהציגה צמיחה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הפעילות, שנשענת על חנויות הנוחות (Yellow) והסופרים השכונתיים (סופר יודה, סופר חביב ופרשמרקט), רשמה הכנסות רבעוניות של 872 מיליון שקל. מה שמציב את הפעילות הקמעונאית שלה מעל חברות ותיקות כמו ויקטורי ובשורה אחת עם הפעילות הצומחת של רשת קרפור. מגזר זה, צפוי על פי התוכנית של פז להמשיך ולצמוח ולהפוך דומיננטי יותר בשנים הבאות.
הצמיחה בפעילות הקמעונאית נבעה בין היתר מהעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ, אך ייתכן והיא מספרת רק חלק מהסיפור. בתקופת המלחמה, בזמן שהסופרמרקטים נהנו מצמיחה חנויות הנוחות חוו נסיגה מסוימת, לנוכח הירידה בכמות הנהגים על הכבישים, בדגש על ימי שבת, שבאופן מסורתי מהווים ימי שיא. על כן, הרבעונים הבאים, בהנחה שהמלחמה תיגמר, עשויים לספק תשוב לשאלה האם פז יכולה לבנות על צמיחה משמעותית בשני האפיקים במקביל או שמא הם מעין פעילות משלימה.
לצד הצמיחה בפעילות הקמעונאית, בפז יובילו מהלך של צמצום בהנהלה, שיכלול איחוד מטות ועזיבה של 3 סמנכ"לים. מה שעל פי התוכנית, ייצר מבנה יעיל רזה יותר שלא רק יקטין את עלויות ההנהלה, אלא גם יעניק לחברה גמישות גבוה יותר. במקביל, החברה שואפת להמשיך לקדם את הסינרגיות בין הפעילויות השונות בדגש על הפעילות הקמעונאית. בהקשר זה כדאי לציין מנוע נוסף, תחנות טעינה לרכבים חשמליים, שוק שהחברה פועלת בו בשנים האחרונות.
- ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
- פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עם זאת, כדי לעמוד ביעדים השאפתניים החברה תצטרך להציג התאוששות בפעילות הדלקים (אנרגיה לתחבורה), שלמרות הצמיחה בקמעונאות היא עדיין הפעילות המשמעותית ביותר שלה בפער. כדי שזה יקרה המלחמה צריכה להיגמר, וניתן להעריך שהיעדים מבוססים על תרחיש שבו המלחמה נגמרת בחודשים הקרובים והטיסות לישראל יחזרו לפעול כסדרן.
הסכם הפסקת האש, שנחתם אתמול בין ישראל ללבנון, בסיוע ארצות הברית וצרפת, הוא בהחלט אירוע בכיוון. אך כפי שלצערנו השנים האחרונות לימדו אותנו, בעולם ככלל ובארץ לשנו בפרט קשה לחזות מתי משברים יפתרו ומה תהיה ההשפעה שלהן. ספק אם מישהו היה משער בדעתו שכעבור מעל שנה מאירועי ה-7 באוקטובר מדינת ישראל תהיה בעיצומה של מלחמה מתמשכת, שמועד הסיום שלה כלל לא ידוע.
בנוסף, החברה תצטרך להוכיח שהפעילות למכירת דלקים אינה אבן נגף, שמעכבת את הצמיחה שלה. על אף הצהרות השונות על רצון "להעמיק את הסינרגיה בין הפעילויות", ישנן פעילויות שהקשר ביניהן רחוק מלהיות טבעי. בעוד פעילות תחנות הדלק מקיימת קשרי גומלין עם יתר הפעילויות ובראשן זו הקמעונאית, קצת קשה לראות את הקשר בין מכירת הדלקים ללקוחות (מטוסים וכו') לבין יתר החברה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד איחוד המטות ישפיע על הסינרגיה בין הפעילויות והאם ההשפעה שלו תהיה לחיוב.
הנכסים הסמויים והפוטנציאל הגלום
על פי הדוחות, קצב הרווחים השנתי של החברה עומד על כ-600 מיליון שקל, גבוה מהיעד אותו הציבה פז. אלא שבחברה מדגישים שהיעד שהציבו נוגע אך ורק לרווחים מפעילות שוטפת, שעומדים כיום על קצב שנתי של 370-380 מיליון. כלומר, הרווחים החד פעמיים שנרשמו במהלך הרבעון בשל מכירת פזקר והסכם האי תחרות אותו חתמו מול האחים אמיר בעת רכישת פרשמרקט. מדובר בנתון חשוב שכן לפז נכסי נדל"ן ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים, אשר עשויים להיות ממומשים בשנים הקרובות ואינם נכללים ביעדי הרווח שהוצגו.
- 1.הפעילות הצומחת של רשת קרפור??? (ל"ת)דנן 05/12/2024 07:40הגב לתגובה זו

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
