איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין
ניתוח

הצפת הערך של פז - לאן הולכים מכאן?

הנהלת פז תנסה להמשיך בשנים הקרובות את הצפת הערך, שכללה את פיצול תחנות הזיקוק, באמצעות הרחבת הסינרגיה בין הפעילויות הקיימות; מה הפוטנציאל של התוכנית ומה צריך לקרות כדי שפז תציג רווח של 500 מיליון שקל?
נושאים בכתבה ניר שטרן פז נפט

לפני קצת יותר משנה השלימה חברת פז פז אנרגיה -1.89% מהלך להצפת ערך משמעותי למשקיעים עם ההחלטה לוותר על בתי הזיקוק באשדוד, לטובת התמקדות במכירת דלק וקמעונאות מזון. כעת, לאחר שמניית החברה קפצה בכ-60% בשנה האחרונה, בחרו מנהלי החברה לשרטט את התוכנית האסטרטגית שתביא אותם לרווח של נקי של 500 מיליון שקל בשנה, בתוך פחות משלוש שנים.

בהנחה שהחברה אכן תעמוד ביעדים, הרי שמדובר בפוטנציאל די גדול עבור המשקיעים. זאת היות, והיא מחזיקה ברווח שנתי מייצג של כמעט 400 מיליון, על שווי שוק של כ-4.72 מיליארד שקל. כלומר, בכדי לעמוד ביעדים פז תצטרך לרשום בשנים הקרובות תוספת של 100 מיליון שקל לשורה החתונה. כך שעל פי מכפיל הרווח הנוכחי של החברה (12), קפיצה זו עשויה להיות שוות ערך ל-1.2 מיליארד שקל בשווי חברה.

מחברת דלקים לקמעונאית

למעשה, התוכנית היא המשך ישיר של הפעולות שביצעה פז בשנים האחרונות, שעיקרן מיקוד בשני מגזרי פעילות קמעונאות מזון ואנרגיה לתחבורה. זאת, לצד המשך מימוש נכסי נדל"ן היסטוריים בהם היא מחזיקה, אשר צפויים להגדיל את קופתה. אך בדרך לשם היא תצטרך להוכיח שהפעילות הקמעונאית שלה ממשיכה לצמוח, ובעיקר לקוות שפעילות הדלקים תתאושש.

תוצאות הרבעון השלישי של פז, שפורסמו אתמול, הן עדות לכיוון שאליו צועדת פז בשנים האחרונות. אם עד לפני מספר שנים פז הייתה תלויה כמעט לחלוטין בתחום הדלקים הרי שהחברה כמעט ולא נפגעה מהחולשה היחסית במכירת דלקים. הכנסות החברה אמנם ירדו ב-15% בשל המלחמה והעובדה שחברות תעופה רבות, להן היא מוכרת דלק, בחרו לבטל את טיסותיהן לישראל, אך הירידה הייתה נמוכה מהצפוי ולא חלחלה לשורה התחתונה.

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

זה קרה בעיקר הודות לשיפור בפעילות קמעונאות המזון, שהציגה צמיחה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הפעילות, שנשענת על חנויות הנוחות (Yellow) והסופרים השכונתיים (סופר יודה, סופר חביב ופרשמרקט), רשמה הכנסות רבעוניות של 872 מיליון שקל. מה שמציב את הפעילות הקמעונאית שלה מעל חברות ותיקות כמו ויקטורי ובשורה אחת עם הפעילות הצומחת של רשת קרפור. מגזר זה, צפוי על פי התוכנית של פז להמשיך ולצמוח ולהפוך דומיננטי יותר בשנים הבאות.

הצמיחה בפעילות הקמעונאית נבעה בין היתר מהעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ, אך ייתכן והיא מספרת רק חלק מהסיפור. בתקופת המלחמה, בזמן שהסופרמרקטים נהנו מצמיחה חנויות הנוחות חוו נסיגה מסוימת, לנוכח הירידה בכמות הנהגים על הכבישים, בדגש על ימי שבת, שבאופן מסורתי מהווים ימי שיא. על כן, הרבעונים הבאים, בהנחה שהמלחמה תיגמר, עשויים לספק תשוב לשאלה האם פז יכולה לבנות על צמיחה משמעותית בשני האפיקים במקביל או שמא הם מעין פעילות משלימה.

לצד הצמיחה בפעילות הקמעונאית, בפז יובילו מהלך של צמצום בהנהלה, שיכלול איחוד מטות ועזיבה של 3 סמנכ"לים. מה שעל פי התוכנית, ייצר מבנה יעיל רזה יותר שלא רק יקטין את עלויות ההנהלה, אלא גם יעניק לחברה גמישות גבוה יותר. במקביל, החברה שואפת להמשיך לקדם את הסינרגיות בין הפעילויות השונות בדגש על הפעילות הקמעונאית. בהקשר זה כדאי לציין מנוע נוסף, תחנות טעינה לרכבים חשמליים, שוק שהחברה פועלת בו בשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, כדי לעמוד ביעדים השאפתניים החברה תצטרך להציג התאוששות בפעילות הדלקים (אנרגיה לתחבורה), שלמרות הצמיחה בקמעונאות היא עדיין הפעילות המשמעותית ביותר שלה בפער. כדי שזה יקרה המלחמה צריכה להיגמר, וניתן להעריך שהיעדים מבוססים על תרחיש שבו המלחמה נגמרת בחודשים הקרובים והטיסות לישראל יחזרו לפעול כסדרן.

הסכם הפסקת האש, שנחתם אתמול בין ישראל ללבנון, בסיוע ארצות הברית וצרפת, הוא בהחלט אירוע בכיוון. אך כפי שלצערנו השנים האחרונות לימדו אותנו, בעולם ככלל ובארץ לשנו בפרט קשה לחזות מתי משברים יפתרו ומה תהיה ההשפעה שלהן. ספק אם מישהו היה משער בדעתו שכעבור מעל שנה מאירועי ה-7 באוקטובר מדינת ישראל תהיה בעיצומה של מלחמה מתמשכת, שמועד הסיום שלה כלל לא ידוע.

בנוסף, החברה תצטרך להוכיח שהפעילות למכירת דלקים אינה אבן נגף, שמעכבת את הצמיחה שלה. על אף הצהרות השונות על רצון "להעמיק את הסינרגיה בין הפעילויות", ישנן פעילויות שהקשר ביניהן רחוק מלהיות טבעי. בעוד פעילות תחנות הדלק מקיימת קשרי גומלין עם יתר הפעילויות ובראשן זו הקמעונאית, קצת קשה לראות את הקשר בין מכירת הדלקים ללקוחות (מטוסים וכו') לבין יתר החברה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד איחוד המטות ישפיע על הסינרגיה בין הפעילויות והאם ההשפעה שלו תהיה לחיוב.

הנכסים הסמויים והפוטנציאל הגלום

על פי הדוחות, קצב הרווחים השנתי של החברה עומד על כ-600 מיליון שקל, גבוה מהיעד אותו הציבה פז. אלא שבחברה מדגישים שהיעד שהציבו נוגע אך ורק לרווחים מפעילות שוטפת, שעומדים כיום על קצב שנתי של 370-380 מיליון. כלומר, הרווחים החד פעמיים שנרשמו במהלך הרבעון בשל מכירת פזקר והסכם האי תחרות אותו חתמו מול האחים אמיר בעת רכישת פרשמרקט. מדובר בנתון חשוב שכן לפז נכסי נדל"ן ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים, אשר עשויים להיות ממומשים בשנים הקרובות ואינם נכללים ביעדי הרווח שהוצגו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפעילות הצומחת של רשת קרפור??? (ל"ת)
    דנן 05/12/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פרטנר ודמרי יורדות עד 4%, אאורה 3%; לאומי והפועלים מובילים בעליות הבנקים

מרכז טאוב מזהיר שהוצאות המלחמה דוחפות את הגירעון והחוב למעלה ומכבידות על הצמיחה. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 מוביל את הירידה ומאבד באזור ה-0.9%. הבנקים מציגים התאוששות עם עלייה באזור ה-0.8%, לצד תנועה חיובית גם בסקטורים דפנסיביים נוספים, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.7%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.