בית המשפט אישר את המכירה של נטו לבית ההשקעות איי.בי.איי
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, קיבלה היום במלואה את בקשת מנהלי ההסדר של חברת נטו פיננסים ואישרה פרק זמן של 30 ימים לטובת גיבוש הסדר. עורכי הדין ישראל בכר וליזה דבש אשר הגישו דוח ובמסגרתו דיווחו על הסכמות למכירת מניות החברה לסוכנות ״ארבע עונות” שבבעלות בית ההשקעות IBI.
ההסתבכות הפיננסית של נטו פיננסים
המשבר של נטו פיננסים התחיל לאחר שהחברה ניסתה לרכוש את הפוזיציות של משקיעי קרן וולת'סטון, שהוקמה על ידי ירון פיטארו, עידן כץ ואילן בן-ישי. הקרן גייסה כ-1.3 מיליארד שקל להשקעות בנדל"ן, אך נתקלה בקשיים בהחזרת כ-800 מיליון שקל למשקיעיה. נטו התחייבה לסייע ללקוחותיה באמצעות רכישת פוזיציות נוספות בשווי של 72 מיליון שקל, מה שהעמיק את בעיות הנזילות שלה. ההתחייבות הזו נבעה מכך שנטו הביאה את הסוכנים והלקוחות לקרן מלכתחילה. כעת, עולה השאלה האם מדובר בעסקה כושלת שנפגעה מריבוי עמלות, או פשוט בעסקה שלא צלחה.
נטו מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, ולכן פנתה לבית המשפט בבקשה להסדר חוב. העסקה המתוכננת עם אי.בי.אי היא המשך לעסקה קודמת בין הקבוצות מלפני כמה שנים, בה אי.בי.אי ניסתה לרכוש את השליטה בנטו, ולבסוף רכשה חלק מזרם המזומנים שלה. כעת, העסקה בין נטו פיננסים לאי.בי.אי מגיעה לאחר תקופה של מחלוקות בין הצדדים. נטו האשימה את אי.בי.אי בניסיון להשתלט על החברה במהלך המשבר, בעוד אי.בי.אי טענה כי הניהול הכושל של נטו הוא שגרם להידרדרות שלה.

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.8% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
מור, הפניקס ומיטב השתתפו בהנפקה פרטית של אג"ח סדרה 26, הכוללת גם אופציות למניות במחיר מימוש הגבוה בכ-33% ממחיר השוק; ״ מייצרים למשקיעים פוטנציאל ליהנות גם מהבשלת מהלכי הצמיחה המוצלחים של החברה״
הכשרת הישוב הכשרת הישוב -0.05% , העוסקת בנדל"ן מניב,ייזום ובנייה בישראל ובחו"ל,שולטת ב"הכשרה התחדשות" ומחזיקה ב"סקייליין" - השלימה גיוס הון מהמוסדיים בהיקף של כ-100 מיליון שקל, במסגרת הנפקה פרטית של אג"ח והקצאת אופציות לרכישת מניות.
במסגרת המהלך החברה הרחיבה את סדרת אג"ח 26, והעניקה למשתתפים אופציות בלתי-סחירות למניות החברה, הניתנות למימוש לתקופה של כשנה וחצי. מחיר המימוש נקבע על 50 שקל למניה, כ-33% מעל מחיר המניה ערב אישור ההנפקה. אם האופציות ימומשו במלואן, צפוי היקף הגיוס להגיע לכ-167 מיליון שקל.
בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים בהם מור, מיטב והפניקס, כאשר הפניקס מוגדרת כבעלת עניין בחברה ומחזיקה כיום כ-8.1% מההון. הגיוס יתבצע לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהבורסה וחברת הדירוג. אגרות החוב שהורחבו הן מסדרה 26, המדורגת -A על ידי מעלות.
האג"ח נסחרת בתשואה של כ־3.1% צמוד למדד ובמח"מ של כ־3.9 שנים. ואינה מגובה בבטוחות.
- עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"
- פרויקט בבלי יוצא לדרך: מזרחי וכלל יממנו את הכשרה התחדשות בכ-440 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסי חוב בנוסף לרכיב אופציות
המודל שבחרה החברה כולל גיוס חוב מיידי לצד אפשרות להגדלת ההון העצמי בעתיד, בהתאם להחלטת המוסדיים אם לממש את האופציות. המבנה משקף הסתמכות על שוק ההון כמקור מימון לתוכניות החברה בתקופה של סביבת ריבית גבוהה ועלויות אשראי גבוהות יחסית.
