אריק קילמן טיאסגי
צילום: יחצ

הייתם משקיעים בחברה עם מנכ"ל במשרה חלקית?

ההנפקה של טיאסג'י הייתה כישלון כאשר מאז המניה במינוס 28%; המנכ"ל אריק קילמן עובד בהיקף משרה של 80% כאשר בשאר הזמן הוא בתפקיד בפורמולה החברה האם - הייתם משקיעים בחברה עם מנכ"ל שיש לו דברים אחרים על הראש?
רוי שיינמן | (6)

אריק קלמן מנכ"ל טי.אס.ג'י מכהן כמנכ"ל ב-80% משרה. האם יש למנכ"ל מסגרת זמן? האם בפועל הוא לא עובד הרבה יותר מ-9 שעות ביום? איך קובעים לו את אחוז המשרה, ומה זה בעצם אומר? זה אומר שחלק מהזמן הוא במקום אחר. קלמן שהיה מנכ"ל מג'יק מבלה את שאר הזמן שלו בקבוצת פורמולה שמחזיקה בשליטה במג'יק וגם בשליטה בטי.אס.ג'י לצד התעשייה האווירית. זה יכול להיות בעייתי וגם קצת מהול בניגוד עניינים - הוא מקבל מבעלת השליטה סכום נוסף. האינטרסים שלו הם לא כולם במקום אחד - בניהול של טי.אס.ג'י. 

טי.אס.ג'י היא הנפקה חדשה. כתבנו כאן שלרוב לא כדאי להשתתף בהנפקות. בהנפקות נוצר מצב בו מישהו עם הרבה מידע מוכר למישהו עם מעט מידע או ללא מידע בכלל כך שהיתרון הוא תמיד אצל המוכר. זה מה שקרה גם עם טיאסג'י טיאסגי 3.45% , שהונפקה לפני חודש וחצי על ידי פורמולה  פורמולה מערכות 0.28% והתעשייה האווירית.

טיאסג'י הונפקה לפי שווי של 462 מיליון שקל וגייסה בהנפקה 62 מיליון שקל. החברה היא שחקנית בתחום פתרונות התוכנה וטכנולוגיה מתקדמת לשוק הביטחוני. במגזר הביטחוני, המהווה כ-70% מפעילותה, מפתחת החברה מגוון מערכות המיועדות לשימוש של זרועות שונות בצה"ל ובגופי ביטחון נוספים. לצד זאת, בשנים 2023-2022 ביצעה טיאסג'י שתי רכישות משמעותיות, של אי פי.אר. מערכות (60%) ובר טכנולוגיות (100%), באמצעותן העמיקה את אחיזתה בשוק הרשויות המקומיות, כאשר הקבוצה מספקת את מוצריה לכ-160 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. 

מאז ההנפקה המניה ירדה כבר כמעט ב-30%. נוסף על כל זה המנכ"ל של החברה, אריק קילמן, עובד כאמור בהיקף משרה של רק 80% כאשר בשאר הזמן הוא בחברת פורמולה, שבעת ההנפקה רשמה רווח של 100 מיליון שקל כתוצאה מהשבחת ערך ההשקעה.

 

מנכ"ל במשרה חלקית

תפקיד המנכ"ל הוא התפקיד החשוב ביותר בחברה, המנכ"ל הוא הקפטן שמנווט את הספינה והחשיבות שלו מתחדדת בעיקר בתקופות לא פשוטות לעסק ומבחינה מאקרו כלכלית, כמו התקופה בה אנו נמצאים עכשיו, ועוד יותר כאשר החברה מציגה תוצאות חלשות.

אריק קילמן, מנכ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אריק קילמן, מנכ"ל טיאסג'י; קרדיט: טיאסג'י

לקילמן בהחלט יש עבודה בטיאסג'י על רקע המצב והתקופה. מעבר לכך, יש עליו נטל גדול כי אחרי הנפקה הציפייה היא לתוצאות טובות במיוחד. הכנסות החברה ברבעון השני הציגו עלייה קלה לעומת הרבעון הראשון כאשר הן הסתכמו ב-77.3 מיליון שקל לעומת 76.4 מיליון שקל ברבעון הראשון. הרווח הגולמי הסתכם ב-17.6 מיליון שקל (22.8% מההכנסות) לעומת 15.9 מיליון שקל (20.7% מההכנסות) ברבעון המקביל, אבל חשוב לשים לב לשחיקה הגדולה ברווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ירד ב-18% והסתכם ב-5.6 מיליון שקל לעומת 6.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-1.4 מיליון שקל לעומת 2.8 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של 50%.  עם זאת, השחיקה הזו מוסברת בחלקה הגדול בהוצאה בגי תשלום מבוסס מניות - למנכ"ל.

מניית טיאסג'י נסחרת לפי שווי של 314 מיליון שקל אחרי שירדה ב-27% מאז ההנפקה בסוף חודש יולי האחרון.

מניית טיאסג'י מאז ההנפקה

מניית טיאסג'י מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי בגלל זה הוא לא עונה לדוא"ל (ל"ת)
    Z 12/09/2024 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרח 08/09/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהקבוצה תראה עליות ואפשר לשחק עם החשבונות של החברות בקבוצה
  • 3.
    מילא משרה חלקית אבל מה עם ניגוד אינטקסים! (ל"ת)
    מוטי 08/09/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ובחברה שהמנכל היה פושט רגל 10 שנים ובמכוון הסתיר א 08/09/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
    ובחברה שהמנכל היה פושט רגל 10 שנים ובמכוון הסתיר את המידע מהמשקיעים?!
  • 1.
    איש פשוט 08/09/2024 10:12
    הגב לתגובה זו
    כנראה משקיע רק חלק מזמנו בכל אחת מהחברות.
  • אילון מאסק הוא לא אנושי! (ל"ת)
    אמנון 08/09/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?