אריק קילמן
צילום: TSG

מצטרפת לתל אביב: TSG השלימה הנפקה לפי שווי של 462 מיליון שקל

החברה, שהועסקת בפיתוח מערכות תוכנה, השלימה בהצלחה הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסת ת"א וגייסה 62 מיליון שקל. כזכור, לפני ההנפקה מניותיה הוחזקו בחלקים שווים על ידי התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה מערכות
 
איציק יצחקי |

קבוצת טיאסג'י (TSG), העוסקת בפיתוח מערכות תוכנה ופתרונות מתקדמים למגזר הביטחוני והאזרחי, השלימה כצפוי בהצלחה הנפקת מניות ראשונה (IPO) בבורסה בתל-אביב. במסגרת ההנפקה גייסה החברה סך של כ-62 מיליון שקל משורה של גופים מוסדיים מובילים, לפי שווי של כ-462 מיליון שקל. כזכור, לפני ההנפקה, מניותיה הוחזקו בחלקים שווים על ידי התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה מערכות. שלשום פרסמנו כי שתיהן צפויות לרשום רווח של כ-100 מיליון שקל כל אחת עם השלמת ההנפקה הראשונית הצפויה של קבוצת טיאסג'י (TSG).

 

טיאסג'י הינה שחקנית בתחום פתרונות התוכנה וטכנולוגיה מתקדמת לשוק הביטחוני. במגזר הביטחוני, המהווה כ-70% מפעילותה, מפתחת החברה מגוון מערכות המיועדות לשימוש של זרועות שונות בצה"ל ובגופי ביטחון נוספים. לצד זאת, בשנים 2023-2022 ביצעה טיאסג'י שתי רכישות משמעותיות, של אי פי.אר. מערכות (60%) ובר טכנולוגיות (100%), באמצעותן העמיקה את אחיזתה בשוק הרשויות המקומיות, כאשר הקבוצה מספקת את מוצריה לכ-160 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. את ההנפקה הובילה חברת החיתום אקטיב של עומרי  לוי.

 

מניות החברה הוחזקו ערב ההנפקה בחלקים שווים על ידי התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה מערכות. מנכ"ל הקבוצה החל  משנת 2021 הינו אריק קילמן, אשר הגיע מקבוצת פורמולה. קילמן מביא עימו ניסיון של עשרות שנים בעולמות התוכנה והטכנולוגיה. לקראת ההנפקה, דורגה טיאסג'י על ידי מעלות S&P בדירוג A, עם אופק יציב.

 

בשנת 2023 רשמה החברה צמיחה של כ-20% בהכנסותיה לעומת שנת 2022. החברה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות בסך של כ-295 מיליון שקל וEBITDA מתואם בסך של כ- 47 מיליון שקל, המשקף צמיחה של כ-27% לעומת שנת 2022. ברבעון הראשון של שנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-75 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם בכ-12.8 מיליון שקל.

 

לאחרונה חתמה טיאסג'י על הסכם לרכישת חברת ארטס, המתמחה במתן שירותי תכנון, פיתוח וייצור מערכות אלקטרוניות ומערכות משובצות מחשב. תמורת העסקה עשויה להגיע עד לכ-22 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון תשלם טיאסג'י כ-12 מיליון שקל, ואת היתרה תשלם בחלקים עד שנת 2027. לחברת ARTS (Advanced Real Time Systems), שהוקמה ב-1998, יכולות המכסות מגוון רחב בתחום הביטחוני מאינטגרציה של חומרה ותוכנה ועד למערכות אלקטרוניות ומערכות בקרה מורכבות עתירות חומרה ותוכנה. בשנת 2023 רשמה ארטס הכנסות של כ-14 מיליון שקל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 22.24%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.