ליאור סגל עין שלישית
צילום: יקיר שוקרון

עין שלישית דיווחה על הזמנה חדשה בהיקף של 5 מיליון שקל

בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-13% בבורסה. ההזמנה מתקצבת פעילות פיתוח והספקה ראשונית של מערכת עם יכולת אחיזת שטח חדשה, המותקנת על גבי כלי טיס בלתי מאוישים
עוזי גרסטמן | (1)

עין שלישית מערכות בע"מ עין שלישית -2.13% , העוסקת בייצור ושיווק של מערכות גילוי וראיה לרחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים, דיווחה היום על קבלת הזמנה בהיקף של 5 מיליון שקל מלקוח ביטחוני קיים, שזמן מימושה הוא שנה וחצי. ההזמנה כפופה לעמידה באבני דרך לאורך שלבי הפיתוח. מניית החברה מזנקת בכ-13% בעקבות ההודעה על הזמנה.

ההזמנה מתקצבת פעילות פיתוח והספקה ראשונית של מערכת עם יכולת אחיזת שטח חדשה, המותקנת על גבי כלי טיס בלתי מאוישים. המערכת תהיה מבוססת על טכנולוגיה קיימת של עין שלישית, המיועדת להשתלב בהיקף משמעותי אצל הלקוח בתוך כשנתיים. המערכת תתמוך במוצרי עין שלישית, ובהתאם לכך תכלול גם השקעה של החברה בפיתוחה. החברה צופה כי בטווח הזמן הקרוב יתקבלו הזמנות נוספות לתקצוב תכונות ייחודיות נוספות במסגרת פרויקט אסטרטגי זה.

שותף מייסד ומנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל, מסר בעקבות ההודעה על ההזמנה כי, "מדובר בהזמנה מלקוח מהותי של עין שלישית המשקפת הבעת אמון בטכנולוגיה ובמוצרי החברה. הפיתוח החדש ייצר יתרונות פורצי דרך בביצועים וביכולות, שירחיבו את סל מוצרינו וסוג הכלים עליהם אנחנו פועלים וייצרו פוטנציאל עסקי למכירות עתידיות משמעותיות בשוק הביטחוני הגלובלי".

לפני כשלושה שבועות דיווחה עין שלישית על עסקה מהותית מלקוח ביטחוני בהיקף של 19 מיליון שקל, שמעניקה ללקוח אפשרות לבצע הזמנות נוספות בהיקף של כ-22 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

עין שלישית היא אחת החברות שהרוויחו בעקבות פרוץ המלחמה. מלחמת חרבות ברזל הביאה באופן טבעי לעלייה בפעילות של החברות הבטחוניות, כשהמרוויחות העיקריות והברורות היו ענקיות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, אבל גם חברות אחרות הרוויחו מכך.

ב-2023 כולה רשמה עין שלישית הכנסות בסכום של 14.8 מיליון שקל, לעומת 10.4 מיליון שקל ב-2022. ואולם כדי לאמוד את השפעת המלחמה עליה צריך להשוות את המחצית השנייה לראשונה.

הכנסות החברה במחצית השנייה של השנה שעברה הסתכמו ב-9.1 מיליון שקל, זאת לעומת 5.7 מיליון שקל במחצית הראשונה - זינוק של 60%. ההפסד הכולל של החברה גם הצטמצם משמעותית, כשבכל 2023 הוא הסתכם ב-460 אלף שקל, בהשוואה ל-8 מיליון שקל ב-2022. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2023 היה 18.4 מיליון שקל, במועד פרסום הדו"ח, בסוף מרץ, הוא היה 19.8 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חתיכת בטטה..מ +14 ל 4+ (ל"ת)
    tt 02/07/2024 23:30
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.