אריאל גורפונג מנכל אקוואריוס
צילום: יחצ

אקוואריוס זכתה למענק של עד 1.4 מיליון דולר לפיתוח מנוע אמוניה

פרויקט בו שותפה החברה בגרמניה זכה למענק של 2.77 מיליון דולר, עבור פיתוח גנרטור הניתן להפעלה באמצעות אמוניה; הדיווח מגיע חודש לאחר הכניסה של בעלי השליטה החדשים וההודעה על הכנסות צפויות ראשונות
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת המנועים החשמליים אקוואריוס אקוואריוס מנוע 0.47%  תשתף בפרויקט בהיקף של כ-2.77 מיליון דולר לפיתוח גנרטור הועל על בסיס אמוניה, כאשר חלקה של החברה בפרויקט עשוי להגיע לסכום של עד 1.4 מיליון דולר.

לקריאה נוספת

מחברה של 2 מיליארד שקל להערת עסק חי: מה קרה לאקוואריוס והאם דווקא עכשיו מדובר בהזדמנות?

לקראת הכנסות ראשונות: אקוואריוס תבצע פיילוט בארה"ב תמורת 150 אלף דולר

על פי הדיווח, חברת הבת הגרמנית (100%) קיבלה אישור ממדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה על הענקת מענק של כ-2.77 מיליון דולר (2.57 מיליון אירו), עבור פיתוח גנרטור הניתן להפעלה באמצעות אמוניה, על בסיס המנוע הלינאירי שפיתחה החברה (MonoSide). הפרויקט יבוצע יחד עם המרכז הגרמני לחקר החלל  (DLR) ועם GmbH Qnovi, חברה גרמנית המתמחה בייצור תוכנות מבוססות בינה מלאכותית. המענק יחולק בין השותפים, כך שאקוואריוס גרמניה תהיה זכאית למימון של עד 75% מהוצאותיה בגין חלקה בפרויקט, כלומר סכום של עד כ-1.38 מיליון דולר, מתוך תקרת הוצאות של עד כ-1.84 מיליון דולר.

בהתאם לתנאי המענק, תפקידה של אקוואריוס בפרויקט הינו ניהולו והסבת מנוע ה-MonoSide, המופעל כיום באמצעות דלקים לא מאובנים (דוגמת אתנול ומימן) , כך שיפעל באמצעות אמוניה, לרבות הקמת מתקן לניסוי באמוניה. DLR תהיה אחראית על פיתוח מערכת ייעודית שתוטמע בגנרטור, שמטרתה ייצור חשמל כתוצאה מניצול חום שיורי של גזי הפליטה של המנוע הלינארי, על מנת להגביר את היעילות האנרגטית הכוללת של הגנרטור. אחריותה של Qnovi בפרויקט תהיה לפתוח מערכת בקרה אלקטרונית מתקדמת על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה.

ההודעה של החברה מגיעה בתקופה בה היא נאבקת על המשך קיומה, אחרי שבשנים האחרונות שרפה מזומנים בקצב גבוה, מה שהביא אותה לקבל הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים האחרונים. בחודש שעבר חתמה החברה על מזכר הבנות עם חברת אינביירו (EnviroCharge) האמריקאית, המפעילה עמדות טעינה לרכבים חשמליים, אשר אמור לספק לה הכנסות ראשונות של 150 אלף דולר.

מספר ימים לאחר מכן, קיבלה החברה השקעה של כ-17 מיליון שקל מצד שני בעלי מניות מרכזיים, בתמורה להקצאת מניות בדיסקאונט משמעותי של כ-24%. מסגרת ההסכם, התחייבו גם הצדדים לפעול לרישום של מניות החברה בוול סטריט. כעת, המענק הגרמני עשוי לספק לחברה מרווח נשימה נוסף, אך היא עדיין צריכה להוכיח את הטכנולוגיה שלה, דבר שטרם הצליחה לעשות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אריאל גורפונג מנכ"ל אקוואריוס: "הישג מרשים ויוקרתי מאוד לאקווריוס והוכחה טכנולוגית הן ביכולות שלנו והן בצורך ההולך וגובר בפתרונות החברה. שותפותינו בפרויקט הינן אחת ממכוני הפיתוח ומחקר היוקרתיים בגרמניה, המרכז הגרמני לחקר החלל (DLR) והשני הינה חברה המתמחה בפיתוח תוכנות מבוססות בינה מלאכותית. שילוב הטכנולוגיות של השותפים תקנה למוצר המיועד יתרונות ייחודיים בעלי ערך מוסף גדול ללקוחות. במקביל אנחנו ממשיכים להתקדם במלוא המרץ בפיתוח וקידום אסטרטגי של המערכות שלנו המיועדות לתמוך בהגדלת תשתית טעינת הרכבים החשמליים עם מיקוד בשוק האמריקאי.

מערכת זו, שאינה תלויה ברשת החשמל, מיועדת להשלים את החוסר ההולך וגדל בחשמל מרשת החשמל כמו גם תספק חשמל באיזורים אורבניים. לאחרונה חתמנו על מספר הסכמים המהווים עדות ליכולות ולפוטנציאל הרב שטמון במערכת שפתחנו, פוטנציאל אותו רואות גם חברות ענק שמבקשות לבצע פיילוט ולחבור אלינו ואני מאמין שנמשיך לחתום הסכמים נוספים."

בתקופה האחרונה הערכנו שחברת המנועים החשמליים הישראלית, שנכנסה לבורסה בתל אביב במהלך שנת 2020, נמצאת בימים אלו בצומת דרכים. לפני כארבע שנים, רשמה החברה את מניותיה למסחר לפי שווי של 1 מיליארד שקל, תוך שהיא נישאת על גלי הגאות בשווקי ההון. אלא שמאז התקשתה החברה להתרומם, ובעיקר להציג הכנסות בזמן שהיא שורפת מזומנים בקצב גבוה. מה שהציב את בעלי השליטה בחברה, ובראשם מריוס נכט ולאון רקאנטי, בפני הצורך לקבל החלטות קריטיות בנוגע לעתידה. הסברנו כבר אז כי בפני מנהליה עומדים מספר אפשרויות, כולל השקעה אפשרית של בעלי המניות הקיימים בחברה.

ואכן בחודש שעבר, שניים מבעלי המניות הקיימים, אלי פולטוב (6.16%) ואלכסנדר צ'רנילובסקי (8.67%), ישקיעו בה סכום של 16.75 מיליון שקל, בתמורה להקצאת 6.7 מיליון ממניות החברה. כך ש-2 מיליון מניות יוקצו לפולטוב תמורת 5 מיליון שקל, בעוד היתר יוקצו לצ'רנילובסקי תמורות 11.75 מיליון שקל. העסקה משקפת מחיר של 2.5 שקל למניה, דיסקאונט של כ-24% על שער הבסיס של המנייה הבוקר. במסגרת ההסכם הוענקה למשקיעים גם אופציה להשקעה נוספת בחברה של 16.75 מיליון שקל, בתמורה להקצאה של כ-4.78 מניות במחיר מימוש של 3.5 שקל למניה.

בנוסף, ציינה החברה כי בכוונתה לפעול בשנה הקרובה להוציא אל הפועל מהלך לרישום מניותיה למסחר בנאסד"ק. בכך תנסה החברה ללכת בדרכן של חברות ישראליות אחרות שלא כל כך הצליחו בשוק המקומי ובחרו לצאת להנפקה מעבר לים דוגמת ננו דיימנשן וברנמילר. כעת, מעניין יהיה לראות איזה שווי תבקש החברה להשיג בנאסד"ק, וכיצד הדבר ישפיע על החברה שעדיין לא כל כך מצליחה להציג הכנסות ושורפת מזומנים בקצב גבוה.

משווי של מיליארד שקל להערת עסק חי

אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על ידי שלושה יזמים: גל פרידמן (היו"ר לשעבר), אריאל גורפונג (המנכ"ל) ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה פיתחה ומייצרת מנוע לינארי קטן לייצור חשמל השוקל כ-10 קילוגרם, בעל מנגנון בעירה פנימית המיועד בעיקר לשימוש בגנרטורים. בניגוד למנועים המסורתיים הגדולים, במנוע של אקוואריוס קיים חלק נע אחד בלבד והוא הופך דלק לחשמל ללא שימוש בשמן. בשל גודלו ומשקלו הקל, המנוע בעל נצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטת גזים וזיהום נמוך. כיום, פועלת החברה בשני תחומי פעילות מרכזיים - טלקום ורכבים חשמליים.

בשנת 2020 במהלך משבר הקורונה ובחסות הגאות בשווקים, הנפיקה החברה את מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1 מיליארד שקל. ההתחלה הייתה טובה, שווי החברה זינק בחודשים הראשונים לכ-1.7 מיליארד שקל.  ״גודלו של שוק המערכות ההיברידיות ברכב הוא יותר מ-100 מיליארד דולר, ושל שוק המערכות ההיברידיות בטלקום יותר מ-45 מיליארד דולר, כך שגם אם נתפוס נתח שוק קטן מדובר בהכנסות משמעותיות לחברה״, אמר גל פרידמן, היו"ר והמייסד של החברה בראיון לביזפורטל חודש לאחר ההנפקה.

מספר חודשים לאחר מכן, הודיעה אקוואריוס על מזכר הבנות עם חברת האנרגיה Kampac International (KIP) להקמה משותפת של מפעל באיחוד האמירויות לייצור מוצרים לתעשיית הרכב, המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה. במסגרת המזכר, ניתנה ל-KIP אופציה לרכישה של עד 10% מאקוואריוס לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר. אך האופציות מעולם לא מומשו ומשקיעי החברה נותרו לתהות כיצד הוא חושב והאם בכלל היה סיכוי שהאופציות ימומשו.

באותו ראיון, שניתן חודש לאחר ההנפקה, העריך פרידמן כי ההכנסות ראשוניות יחלו לזרום לחברה ברבעון האחרון של 2021. אלא שבחלוף שלוש שנים, החברה עדיין לא מדווחת על הכנסות, לא משוק הטלקום ולא משוק הרכב החשמלי. במקביל המזומנים של החברה הולכים ואוזלים, ולאחר שבשנת 2023 היא הפסידה כ-17 מיליון שקל, היא נותרה כמעט ללא מזומנים. דבר שהביא את רואי החשבון שלה להוסיף "הערת עסק חי" לדוחות השנתיים האחרונים, כלומר להביע ספקות ביחס ליכולת של החברה להמשיך ולפעול בשנה הקרובה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אולג 08/07/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
    לפי התנהלות מבין שלחברה אין עדיין מוצר עובד שאפשר להתחיל לשווק ו לקבל הכנסות. רעיון נחמד, אבל רק מדיבורים ההבטחות לא מרוויחים כסף
  • 1.
    ליאור 05/06/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם תצליח להגשים את חזונה כניסת המשקיעים החדשים מהווים צינור חמצן פיננסי להמשך ההתקדמות העסקית של החברה בהצלחה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.