אייל חנקין עזריאלי
צילום: אמיר רון

המענק החריג של איל חנקין - 5.3 מיליון שקל

מנכ"ל קבוצת עזריאלי זכה למענק של פי 13.5 עלות ההעסקה שלו על שנת 2023 אחרי אישור האסיפה, כאשר מדיניות התגמול של החברה עומדת על פי 9; עם זאת, הרווחים שעזריאלי צפויה להניב מהפעילות של חנקין בתחום מרכזי המידע כנראה מצדיקה את המענק
רוי שיינמן |

האסיפה הכללית של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 2.16% אישרה לאחרונה למנכ"ל איל חנקין מענק החורג ממדיניות התגמול של החברה בגובה של 5.3 מיליון שקל - פי 13.5 עלות ההעסקה החודשית, לעומת מדיניות החברה של פי 9 עלות ההעסקה. בדיווחים תראו שהמענק ניתן בגין עמידה ביעדים מדידים כמו FFO ו-NOI, בהם החברה הציגה נתונים מרשימים, אבל המענק גם ניתן בגין התרומה הגדולה של חנקין לתחום הדאטה סנטרס, הבינגו הגדול של עזריאלי, ואת זה לא תראו בדיווחים.

איל חנקין נכנס כמנכ"ל קבוצת עזריאלי ב-2018 והתחיל לעבוד בצמוד לדנה עזריאלי בין היתר כמוציא לפועל של חזון מרכזי המידע. מאז עזריאלי הגדילה את תביעת הרגל שלה בתחום, כאשר היא רושמת רווחים נאים בדרך וצפויה לרשום רווחים עוד יותר נאים, והאמת שחלק גדול מההצלחה בתחום נזקפת לזכותו של חנקין.

תחום הדאטה סנטרס אולי לא נראה לגמרי סינרגטי לפעילות של עזריאלי במבט ראשון, אבל כמו שאמרה דנה עזריאלי בכנס של החברה בנושא: "דאטה מאוחסן על הקרקע, וקרקע זה נדל"ן". עזריאלי מימשה את האחזקה שלה בחברת קומפאס עם ברווח של 900 מיליון שקל, כאשר מאז היא משביחה את חברת גרין מאונטיין שעשויה לצאת להנפקה בלונדון לפי שווי של 11 מיליארד שקל - זאת אחרי שעזריאלי השקיעה בחברה 3 מיליארד שקל ב-2021.

עזריאלי צופה שהפעילות בתחום תגדל מ-12% ל-25% מסך הפעילות של הקבוצה, וזאת ללא צמצום של פעילויות אחרות. "כשנכנסו לתחום היקף העסקאות היה חד ספרתי ב-MW. העסקאות הגדולות ביותר היו 10 MW", אמרה דנה עזריאלי בכנס. "החוסן הפיננסי שלנו אפשר לנו להתמודד איתן די לבד. בזמן האחרון בגלל ה-AI והיקף הדאטה הכל גדל בצורה מעריכית, עסקאות גדלו ל-30-40 MW ואפילו של 100 MW. זה היקפים אחרים של השקעות ופוטנציאל תשואה".

 "השוק זינק פי 150 מ-2004 עד 2018 והמשיך לזנק פי 6 מ-2018 ועד היום", אמר חנקין בכנס. "בהיבט נדל"ני זה מאוד דומה למשרדים, אבל לא משכירים מ"ר, אלא מוכרים KW. הוצאות התפעול הן על חשבון בעל הקרקע אבל זה נדל"ן מניב לכל דבר".

אז אפשר להגיד שעזריאלי פגעה בול עם הכניסה שלה לתחום הדאטה סנטרס, אבל עד שהרווחים הגדולים הבאים יגיעו ממנו אולי ייקח עוד זמן. בינתיים החברה ממשיכה להציג מספרים חזקים בפעילויות הליבה שלה כאשר ב-2023 ה-NOI חצה לראשונה את רף ה-2 מיליארד שקל והסתכם ב-2.11 מיליארד שקל.

מנית עזריאלי נסחרת לפי שווי של 29.8 מיליארד שקל. המניה ירדה ב-2.9% מתחילת השנה וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-13.4%. 

מנית עזריאלי ב-12 החודשים האחרונים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?