סקודיקס ו-RICOH הכריזו על הסכם הפצה אסטרטגי
סקודיקס העוסקת בייצור של מערכות להשבחת דפוס מודיעה על הסכם הפצה עם Ricoh האמריקאית שתפיץ את מוצירה של סקודיקס בארה"ב. חברת Ricoh היא מהחברות המובילות בתעשיית הדפוס העולמית עם מכירות שנתיות של מעל ל 14 מיליארד דולר.
"ל-Ricoh ניסיון מוכח בהבנת צרכי הלקוח של תעשיית הדפוס, מה שהופך אותם לשותף אסטרטגי משמעותי" מציין מארק ניקסון, סגן נשיא מכירות ושיווק העולמי של סקודיקס. ״סקודיקס מציעה פתרון קל ונגיש המסייע לבתי דפוס לספק מוצרים מודפסים ואיכותיים לקהל היעד שלהם. עם מגוון רחב של פתרונות השבחה שניתן להשיג על ידי מכונת בודדת, אנחנו מסוגלים להציע לעסקים אפשרויות השבחה שבעבר נחשבו ליקרות מידי ועם סקודיקס עלויות הייצור והפסולת נמוכות משמעותית עקב יישום גישת הקיימות".
ביולי האחרון פרסמה סקודיקס תוצאות מקדמיות והערכה שההכנסות שלה במחצית הראשונה של השנה עמדו על 14.2 מיליון דולר, עליה של 21% לעומת 11.7 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בגידול יחסית נמוך שנמצא בטווח התחתון של תחזיות החברה (צופה צמיחה של 20-30% בשנה).
אבל זה לא הנתון המלא - בגלל עונתיות, המחצית הראשונה נחשבת חלשה יותר מבחינת החברה, כאשר הרבעון השני הוא החלש ביותר. הרבעון השלישי חזק יותר והרביעי נחשב לרבעון החזק ביותר של החברה. גם בשנה שעברה מי שהיה מסתכל באמצע השנה היה רואה שהחברה לכאורה לא בדרך לעמוד בתחזיות. אבל זו הייתה טעות אופטית - והחברה אכן סיימה את השנה כשהיא עומדת בתחזיות וצמחה ב-31% ל-29.2 מיליון דולר. בכל מקרה, הצמיחה של החברה בהאטה, היא כבר לא צומחת ביותר מ-30% בשנה.
- קנאשור בהסכם למכירת זן הפרויד של RCK; מזנקת 11% בתל אביב
- "בשנת 2022 הביקוש צפוי לגדול. אנחנו נכפיל את כושר הייצור"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הפסידה בשנה שעברה 3.4 מיליון דולר (שיפור לעומת 4.2 מיליון בשנה שלפניה) ואם רוב הגידול השנה בשורה העליונה יתגלגל לשורה התחתונה - החברה תציג רווחיות, מן הסתם נמוכה, אבל זה כבר יראה שהיא נמצאת בכיוון חיובי. לסקודיקס אין הערת עסק חי ויש לה בקופה 5.4 מיליון דולר (ועוד 1.5 מיליון דולר מוגבלים) והיא שורפת בשנה 3.3 מיליון דולר מפעילות שוטפת.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').