צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

כצפוי: אלקטרה צריכה לא תממש את האופציה לרכישת מניות ביתן

החברה הודיעה בהמשך להודעה לפני חודש שלא תממש את האופציה לרכוש את חבילת המניות (41%) של משפחת ביתן בתנאים הנוכחיים (שווי של כ-900 מיליון שקל). וזאת על רקע ההפסדים התפעוליים של פעילות המזון
רוי שיינמן |

אלקטרה צריכה  אלקטרה צריכה 0.54% מנסה להציל את עצמה. החברה הודיעה שלא תממש את האופציה לרכישת המניות ממשפחת ביתן וזאת בשל ההפסדים התפעוליים של פעילות המזון. ישנן חלופות אחרות כולל מו"מ להפחתת מחיר, מציאת משקיע אחר לחבילה של ביתן או הנפקה של חברת המזון עד סוף השנה. 

אלקטרה צריכה כבר הודיעה לפני חודש שלא תממש את האופציה, אך עדיין הייתה לה האפשרות להתחרט עד סוף החודש. היום היא מודיעה שההחלטה סופית. המשמעות היא שקרפור בדרך לבורסא. בגלל חוק הריכוזיות, היא תעביר את המניות שלה לבעלת השליטה שלה עצמה - אלקו  של האחים זלקינד, כדי שלא יהיה מדובר בשכבה שלישית בפרמידה. 

אלקטרה צריכה נכנסה לתחום קמעונאות המזון לפני שנתיים עם רכישת יינות ביתן בבטיחון עצמי מופרז. ההצלחה שלה עם גולן טלקום גרמה לה לחשוב שתצליח לעשות את אותו הדבר גם ביינות ביתן וקרפור, אבל לאט לאט היא מבינה שעשתה טעות.

אלקטרה השקיעה בהתחלה 143 מיליון שקל ובמהמשך ביתן הוסיפו 50 מיליון שקל. היא עשתה את ההסבה של יינות ביתן לקרפור בשביל לתת לה קצת ניחוח בינלאומי. אלקטרה החטיאה את התחזיות כל פעם מחדש וסירבה לההודות בטעות שלה. באלקטרה צריכה מדברים על שווי של 600 מיליון לקרפור - אבל החברה עמוסת החובות, עם חוב גדול לספקים, לא שווה חצי מזה.

השאלה כמה שווה קרפור המקומית היא קשה, אבל כשמשווים אותה למשל לויקטורי ולאחרות ומניחים שיהיו עוד השקעות רבות בסניפים ובהמרת הסניפים הישנים מיינות ביתן לקרפור, מבינים שאם ויקטורי שמוכרת כ-10%-20% פחות מיינות ביתן-קרפור נסחרת ב-440 מיליון שקל ואין לה חובות, אז קרפור עם חובות של חצי מיליארד שקל שווה משמעותית פחות, אולי אפילו סכום אפסי.    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: