צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

כצפוי: אלקטרה צריכה לא תממש את האופציה לרכישת מניות ביתן

החברה הודיעה בהמשך להודעה לפני חודש שלא תממש את האופציה לרכוש את חבילת המניות (41%) של משפחת ביתן בתנאים הנוכחיים (שווי של כ-900 מיליון שקל). וזאת על רקע ההפסדים התפעוליים של פעילות המזון
רוי שיינמן |

אלקטרה צריכה  אלקטרה צריכה 0% מנסה להציל את עצמה. החברה הודיעה שלא תממש את האופציה לרכישת המניות ממשפחת ביתן וזאת בשל ההפסדים התפעוליים של פעילות המזון. ישנן חלופות אחרות כולל מו"מ להפחתת מחיר, מציאת משקיע אחר לחבילה של ביתן או הנפקה של חברת המזון עד סוף השנה. 

אלקטרה צריכה כבר הודיעה לפני חודש שלא תממש את האופציה, אך עדיין הייתה לה האפשרות להתחרט עד סוף החודש. היום היא מודיעה שההחלטה סופית. המשמעות היא שקרפור בדרך לבורסא. בגלל חוק הריכוזיות, היא תעביר את המניות שלה לבעלת השליטה שלה עצמה - אלקו  של האחים זלקינד, כדי שלא יהיה מדובר בשכבה שלישית בפרמידה. 

אלקטרה צריכה נכנסה לתחום קמעונאות המזון לפני שנתיים עם רכישת יינות ביתן בבטיחון עצמי מופרז. ההצלחה שלה עם גולן טלקום גרמה לה לחשוב שתצליח לעשות את אותו הדבר גם ביינות ביתן וקרפור, אבל לאט לאט היא מבינה שעשתה טעות.

אלקטרה השקיעה בהתחלה 143 מיליון שקל ובמהמשך ביתן הוסיפו 50 מיליון שקל. היא עשתה את ההסבה של יינות ביתן לקרפור בשביל לתת לה קצת ניחוח בינלאומי. אלקטרה החטיאה את התחזיות כל פעם מחדש וסירבה לההודות בטעות שלה. באלקטרה צריכה מדברים על שווי של 600 מיליון לקרפור - אבל החברה עמוסת החובות, עם חוב גדול לספקים, לא שווה חצי מזה.

השאלה כמה שווה קרפור המקומית היא קשה, אבל כשמשווים אותה למשל לויקטורי ולאחרות ומניחים שיהיו עוד השקעות רבות בסניפים ובהמרת הסניפים הישנים מיינות ביתן לקרפור, מבינים שאם ויקטורי שמוכרת כ-10%-20% פחות מיינות ביתן-קרפור נסחרת ב-440 מיליון שקל ואין לה חובות, אז קרפור עם חובות של חצי מיליארד שקל שווה משמעותית פחות, אולי אפילו סכום אפסי.    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים


רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.