"לאחר 4 מערכות בחירות הבורסה אדישה לחלוטין לבחירות נוספות"
האם הבחירות הקרובות ישפיעו על שוק ההון בטווח הקצר? מה תהיה השפעת הממשלה שתקום בטווח הארוך? דיברנו אם רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות מבית אקסלנס של הפניקס, בנוגע להשפעת הבחירות על שוק ההון וההשקעות. רונן סבור, שלפחות בטווח הקצר ישנם גורמים בעלי משקל חשוב בהרבה מאשר מערכת הבחירות.
ש. עד כמה הבחירות משפיעות על שוק ההון?
ת. "בשלוש השנים האחרונות קיבלנו את התשובה באופן קיצוני וראינו איך זה משפיע. התשובה היא שההשפעה על השווקים, על התשואות ועל המטבע מאירועים עולמיים, תנודות עולמיות ומאקרו כלכלה עולמית היא חזקה עשרות מונים מההשפעה של האירוע הזה של הבחירות.
"ראיה לכך היא שאנחנו פותחים הבוקר את המסכים ורואים שהשוק עולה בקרוב ל-2%. זה לא בגלל שהוא אוהב את ההליכה לבחירות או לא אוהב את ההליכה לבחירות, פשוט השוק הישראלי די למד לדלג מעל האירוע הזה באלגנטיות.
"השוק אדיש. בין אם בגלל שהוא צפה את זה כבר, ובין אם בגלל שהוא התרגל כביכול שזה קורה בכזאת תדירות, אבל בהחלט מתפתחת אדישות. רואים את זה בתשואות כמו שרואים את זה במניות וכן בשער המטבע".
- אקסלנס משיקה שירות חדש – 'הוראה מחזורית'
- אקסלנס עם אפסייד של כ-22% למניית אנרג'יאן והמלצת קניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ש. מה שאמור לבוא בעקבות בחירות זו ממשלה. עד כמה מדיניות הממשלה בפועל משפיעה על ביצועי שוק ההון?
ת. "בטווח הארוך ישנה השפעה. יציבות שלטונית, תקציב כל שנה, מה שהיה חסר בשנים האחרונות, חוק ההסדרים הנלווה לתקציב, תקציב לתשתיות, רפורמות - כל הדברים האלו, הגדולים שצריכים להסתכל לאופק ולתכנן אותם משפיעים בטווח הארוך, והתחלופה התדירה של השלטון שמה מקלות בגלגלים של העגלה הזו - זה משפיע מאד על הכלכלה. גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק, וגם על השאלה האם פוטנציאל הצמיחה יבוא לידי ביטוי בפועל.
"זה די מובן מאליו, אבל המצב של חוסר היציבות הפוליטי הוא לא טוב. אם היינו בסביבה פוליטית מתפקדת ניתן היה להעביר הרבה יותר רפורמות משמעותיות ולטפל בבעיות מהותיות שיש במשק הישראלי בצורה יותר טובה ובזמן יותר קצר.
"ניתן דוגמה רלוונטית מהזמן האחרון. ברבעון הראשון התחלות הבניה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זו דוגמה לבעיה ארוכת טווח של המשק הישראלי, שאני מניח שככל שיש יציבות שלטונית ניתן יהיה לפתור בעיות כאלה בצורה יותר נכונה לטווח הארוך. עכשיו אנחנו הולכים לבחירות והתהליך הזה ככל הנראה יעצר, או לפחות לא ימשיך להיות מקודם.
- פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
- פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"מבלי להיכנס לשאלה פוליטית לטובת צד כזה או אחר, וודאי שיציבות שלטונית באשר היא יכולה להניע תהליכים ארוכים שמאד נדרשים למשק הישראלי, מאד חשובים.
"מכל מקום מכאן לקחת את זה לשוק ולחפש משמעות זו טעות. בטווח הקצר ההשפעות הן לא רק זניחות אלא לא קיימות כפי שרואים היום על המסכים. גם בהסתכלות לשלושת החודשים הקרובים הבורסה תושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם".
ש. האם בכל זאת ישנן השפעות ספציפיות בטווח הקצר באופן חיובי או שלילי?
ת. "חברות שהיו תחת איומים רגולטורים יכול להיות שיכולות להיות קצת יותר רגועות בטווח הקצר. אם יש לדוגמה חברות שהיו יכולות להיות מושפעות לשלילה מנושא של העלאת שכר המינימום, אז הנושא הזה ככל הנראה ירד מן הפרק בטווח הזמן הקרוב ותהיה הקלה מסוימת בלחץ עליהן.
"יחד עם זאת, זה לא משהו שניתן לאמוד אותו, להתכונן אליו או להגיב אליו. ההסתכלות בטווח הקצר היא התעלמות מוחלטת. ההיסטוריה הדי קרובה מלמדת אותנו שזה טעות לנהוג בטווח הקצר לפי הסיפור הזה של הבחירות.
"עלה לכותרות איזה שהוא חשש מהורדת דירוג של ישראל בעקבות חוסר היציבות הפוליטית. לדעתי הסבירות לכך נמוכה. אם בארבע מערכות בחירות, כשהמצב הפיסקלי של המדינה היה פחות טוב מהנוכחי הדירוג לא ירד, אז אין שום סיבה בעולם שזה יקרה עכשיו. המספרים כעת במקום הרבה יותר טוב מבחינת מגמה של יחס חוב תוצר ומבחינת הגרעון. אני לא שותף לדאגה הזו מהורדת דירוג. אנחנו ממש לא שם".
ש. האם יש השפעה על שוקי האג"ח
ת. גם שוק האג"ח מגיב באדישות. יש פשוט חוסר עניין בשוק. בינתיים, מחזור המסחר בכל האגחים הממשלתיים הוא כ-120 מיליון שקל. זו אדישות מוחלטת של השוק לאירוע של הבחירות.
"אבל יש פה נקודה מעניינת. דנים רבות בשאלה איך בנק ישראל יפעל בשווקים, וזאת עוד לפני היציאה לבחירות. כעת ישנם שני גורמים נוספים והופכיים שבנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון. מצד אחד אם הולכים לתקציב המשכי, אזי תקציב כזה הוא בהגדרה "מרסן", ולכן הוא מהווה סוג של מלחמה באינפלציה - פחות הוצאה ממשלתית, ריסון פיסקלי מסויים, לכן הוא טוב למלחמה בהתפרצות האינפלציונית שאנחנו חווים. בנק ישראל יצטרך לשקול את ההתפתחות הזו כאשר תתקבל החלטת הריבית הבאה.
"מצד שני, היה לבנק ישראל תקווה מסויימת לסיוע פיסקלי בהקלה באינפלציה, לדוגמה מצד התחלות הבניה, ופתאום האופק הזה ירד מהפרק. לכן יש פה שני כוחות חזקים שפועלים באופן מנוגד, והוא יצטרך לשקול בפעולות שלו את שני הכוחות הללו בבואו להחליט על המדיניות המוניטרית, בין שאר השיקולים שהוא לוקח בחשבון כמו פעילות הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, האינפלציה וכו'.
"המשימה של בנק ישראל בטווח הקצר אם כן היא קצת יותר מאתגרת בהקשר הזה. בנק ישראל יצרך להיות יותר עירני. המטלה שלו נהייתה יותר קשה ממה שהייתה והוא יצטרך לאזן בין כל הכוחות החדשים שנכנסו".
ש. מהם הנושאים החשובים שיש לשים על סדר היום של הבחירות, שחשוב שהממשלה הבאה תטפל בהם?
ת. "אותם נושאים שהיו על השולחן בממשלה הנוכחית. הנושא החשוב ביותר הוא הדיור. ויש עניין שהתפתח בחודש-חודשיים האחרונים שזה לחצי שכר מהרבה כיוונים - המורים, נהגי התחבורה הציבורית וכדו' יש גל של לחצי שכר, שהיה אמור להיפתר בחודשים הקרובים ויבוא לפתחה של הממשלה הבאה".
- 1.ג'ק 21/06/2022 17:07הגב לתגובה זוהבורסה מבסוטה .

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 3.21% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
