"לאחר 4 מערכות בחירות הבורסה אדישה לחלוטין לבחירות נוספות"
האם הבחירות הקרובות ישפיעו על שוק ההון בטווח הקצר? מה תהיה השפעת הממשלה שתקום בטווח הארוך? דיברנו אם רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות מבית אקסלנס של הפניקס, בנוגע להשפעת הבחירות על שוק ההון וההשקעות. רונן סבור, שלפחות בטווח הקצר ישנם גורמים בעלי משקל חשוב בהרבה מאשר מערכת הבחירות.
ש. עד כמה הבחירות משפיעות על שוק ההון?
ת. "בשלוש השנים האחרונות קיבלנו את התשובה באופן קיצוני וראינו איך זה משפיע. התשובה היא שההשפעה על השווקים, על התשואות ועל המטבע מאירועים עולמיים, תנודות עולמיות ומאקרו כלכלה עולמית היא חזקה עשרות מונים מההשפעה של האירוע הזה של הבחירות.
"ראיה לכך היא שאנחנו פותחים הבוקר את המסכים ורואים שהשוק עולה בקרוב ל-2%. זה לא בגלל שהוא אוהב את ההליכה לבחירות או לא אוהב את ההליכה לבחירות, פשוט השוק הישראלי די למד לדלג מעל האירוע הזה באלגנטיות.
"השוק אדיש. בין אם בגלל שהוא צפה את זה כבר, ובין אם בגלל שהוא התרגל כביכול שזה קורה בכזאת תדירות, אבל בהחלט מתפתחת אדישות. רואים את זה בתשואות כמו שרואים את זה במניות וכן בשער המטבע".
- אקסלנס משיקה שירות חדש – 'הוראה מחזורית'
- אקסלנס עם אפסייד של כ-22% למניית אנרג'יאן והמלצת קניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ש. מה שאמור לבוא בעקבות בחירות זו ממשלה. עד כמה מדיניות הממשלה בפועל משפיעה על ביצועי שוק ההון?
ת. "בטווח הארוך ישנה השפעה. יציבות שלטונית, תקציב כל שנה, מה שהיה חסר בשנים האחרונות, חוק ההסדרים הנלווה לתקציב, תקציב לתשתיות, רפורמות - כל הדברים האלו, הגדולים שצריכים להסתכל לאופק ולתכנן אותם משפיעים בטווח הארוך, והתחלופה התדירה של השלטון שמה מקלות בגלגלים של העגלה הזו - זה משפיע מאד על הכלכלה. גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק, וגם על השאלה האם פוטנציאל הצמיחה יבוא לידי ביטוי בפועל.
"זה די מובן מאליו, אבל המצב של חוסר היציבות הפוליטי הוא לא טוב. אם היינו בסביבה פוליטית מתפקדת ניתן היה להעביר הרבה יותר רפורמות משמעותיות ולטפל בבעיות מהותיות שיש במשק הישראלי בצורה יותר טובה ובזמן יותר קצר.
"ניתן דוגמה רלוונטית מהזמן האחרון. ברבעון הראשון התחלות הבניה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זו דוגמה לבעיה ארוכת טווח של המשק הישראלי, שאני מניח שככל שיש יציבות שלטונית ניתן יהיה לפתור בעיות כאלה בצורה יותר נכונה לטווח הארוך. עכשיו אנחנו הולכים לבחירות והתהליך הזה ככל הנראה יעצר, או לפחות לא ימשיך להיות מקודם.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"מבלי להיכנס לשאלה פוליטית לטובת צד כזה או אחר, וודאי שיציבות שלטונית באשר היא יכולה להניע תהליכים ארוכים שמאד נדרשים למשק הישראלי, מאד חשובים.
"מכל מקום מכאן לקחת את זה לשוק ולחפש משמעות זו טעות. בטווח הקצר ההשפעות הן לא רק זניחות אלא לא קיימות כפי שרואים היום על המסכים. גם בהסתכלות לשלושת החודשים הקרובים הבורסה תושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם".
ש. האם בכל זאת ישנן השפעות ספציפיות בטווח הקצר באופן חיובי או שלילי?
ת. "חברות שהיו תחת איומים רגולטורים יכול להיות שיכולות להיות קצת יותר רגועות בטווח הקצר. אם יש לדוגמה חברות שהיו יכולות להיות מושפעות לשלילה מנושא של העלאת שכר המינימום, אז הנושא הזה ככל הנראה ירד מן הפרק בטווח הזמן הקרוב ותהיה הקלה מסוימת בלחץ עליהן.
"יחד עם זאת, זה לא משהו שניתן לאמוד אותו, להתכונן אליו או להגיב אליו. ההסתכלות בטווח הקצר היא התעלמות מוחלטת. ההיסטוריה הדי קרובה מלמדת אותנו שזה טעות לנהוג בטווח הקצר לפי הסיפור הזה של הבחירות.
"עלה לכותרות איזה שהוא חשש מהורדת דירוג של ישראל בעקבות חוסר היציבות הפוליטית. לדעתי הסבירות לכך נמוכה. אם בארבע מערכות בחירות, כשהמצב הפיסקלי של המדינה היה פחות טוב מהנוכחי הדירוג לא ירד, אז אין שום סיבה בעולם שזה יקרה עכשיו. המספרים כעת במקום הרבה יותר טוב מבחינת מגמה של יחס חוב תוצר ומבחינת הגרעון. אני לא שותף לדאגה הזו מהורדת דירוג. אנחנו ממש לא שם".
ש. האם יש השפעה על שוקי האג"ח
ת. גם שוק האג"ח מגיב באדישות. יש פשוט חוסר עניין בשוק. בינתיים, מחזור המסחר בכל האגחים הממשלתיים הוא כ-120 מיליון שקל. זו אדישות מוחלטת של השוק לאירוע של הבחירות.
"אבל יש פה נקודה מעניינת. דנים רבות בשאלה איך בנק ישראל יפעל בשווקים, וזאת עוד לפני היציאה לבחירות. כעת ישנם שני גורמים נוספים והופכיים שבנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון. מצד אחד אם הולכים לתקציב המשכי, אזי תקציב כזה הוא בהגדרה "מרסן", ולכן הוא מהווה סוג של מלחמה באינפלציה - פחות הוצאה ממשלתית, ריסון פיסקלי מסויים, לכן הוא טוב למלחמה בהתפרצות האינפלציונית שאנחנו חווים. בנק ישראל יצטרך לשקול את ההתפתחות הזו כאשר תתקבל החלטת הריבית הבאה.
"מצד שני, היה לבנק ישראל תקווה מסויימת לסיוע פיסקלי בהקלה באינפלציה, לדוגמה מצד התחלות הבניה, ופתאום האופק הזה ירד מהפרק. לכן יש פה שני כוחות חזקים שפועלים באופן מנוגד, והוא יצטרך לשקול בפעולות שלו את שני הכוחות הללו בבואו להחליט על המדיניות המוניטרית, בין שאר השיקולים שהוא לוקח בחשבון כמו פעילות הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, האינפלציה וכו'.
"המשימה של בנק ישראל בטווח הקצר אם כן היא קצת יותר מאתגרת בהקשר הזה. בנק ישראל יצרך להיות יותר עירני. המטלה שלו נהייתה יותר קשה ממה שהייתה והוא יצטרך לאזן בין כל הכוחות החדשים שנכנסו".
ש. מהם הנושאים החשובים שיש לשים על סדר היום של הבחירות, שחשוב שהממשלה הבאה תטפל בהם?
ת. "אותם נושאים שהיו על השולחן בממשלה הנוכחית. הנושא החשוב ביותר הוא הדיור. ויש עניין שהתפתח בחודש-חודשיים האחרונים שזה לחצי שכר מהרבה כיוונים - המורים, נהגי התחבורה הציבורית וכדו' יש גל של לחצי שכר, שהיה אמור להיפתר בחודשים הקרובים ויבוא לפתחה של הממשלה הבאה".
- 1.ג'ק 21/06/2022 17:07הגב לתגובה זוהבורסה מבסוטה .
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
