ראיון

"לאחר 4 מערכות בחירות הבורסה אדישה לחלוטין לבחירות נוספות"

רונן קפלוטו, מנהל השקעות בקסם קרנות מבית אקסלנס סבור שהשוק התרגל למערכות הבחירות החוזרות ונשנות ולכן אדיש לחלוטין בטווח הקצר, אך חוסר היציבות השלטונית פוגע בנו בטווח הארוך; אין חשש לדרוג האשראי של ישראל ובנק ישראל יצטרך לשקול גורמים נוספים
גיא טל | (1)

האם הבחירות הקרובות ישפיעו על שוק ההון בטווח הקצר? מה תהיה השפעת הממשלה שתקום בטווח הארוך? דיברנו אם רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות מבית אקסלנס של הפניקס, בנוגע להשפעת הבחירות על שוק ההון וההשקעות. רונן סבור, שלפחות בטווח הקצר ישנם גורמים בעלי משקל חשוב בהרבה מאשר מערכת הבחירות.

ש. עד כמה הבחירות משפיעות על שוק ההון?

ת. "בשלוש השנים האחרונות קיבלנו את התשובה באופן קיצוני וראינו איך זה משפיע. התשובה היא שההשפעה על השווקים, על התשואות ועל המטבע מאירועים עולמיים, תנודות עולמיות ומאקרו כלכלה עולמית היא חזקה עשרות מונים מההשפעה של האירוע הזה של הבחירות. 

"ראיה לכך היא שאנחנו פותחים הבוקר את המסכים ורואים שהשוק עולה בקרוב ל-2%. זה לא בגלל שהוא אוהב את ההליכה לבחירות או לא אוהב את ההליכה לבחירות, פשוט השוק הישראלי די למד לדלג מעל האירוע הזה באלגנטיות. 

"השוק אדיש. בין אם בגלל שהוא צפה את זה כבר, ובין אם בגלל שהוא התרגל כביכול שזה קורה בכזאת תדירות, אבל בהחלט מתפתחת אדישות. רואים את זה בתשואות כמו שרואים את זה במניות וכן בשער המטבע".

ש. מה שאמור לבוא בעקבות בחירות זו ממשלה. עד כמה מדיניות הממשלה בפועל משפיעה על ביצועי שוק ההון?

ת. "בטווח הארוך ישנה השפעה. יציבות שלטונית, תקציב כל שנה, מה שהיה חסר בשנים האחרונות, חוק  ההסדרים הנלווה לתקציב, תקציב לתשתיות, רפורמות - כל הדברים האלו, הגדולים שצריכים להסתכל לאופק ולתכנן אותם משפיעים בטווח הארוך, והתחלופה התדירה של השלטון שמה מקלות בגלגלים של העגלה הזו - זה משפיע מאד על הכלכלה. גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק, וגם על השאלה האם פוטנציאל הצמיחה יבוא לידי ביטוי בפועל. 

"זה די מובן מאליו, אבל המצב של חוסר היציבות הפוליטי הוא לא טוב. אם היינו בסביבה פוליטית מתפקדת ניתן היה להעביר הרבה יותר רפורמות משמעותיות ולטפל בבעיות מהותיות שיש במשק הישראלי בצורה יותר טובה ובזמן יותר קצר.

"ניתן דוגמה רלוונטית מהזמן האחרון. ברבעון הראשון התחלות הבניה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זו דוגמה לבעיה ארוכת טווח של המשק הישראלי, שאני מניח שככל שיש יציבות שלטונית ניתן יהיה לפתור בעיות כאלה בצורה יותר נכונה לטווח הארוך. עכשיו אנחנו הולכים לבחירות והתהליך הזה ככל הנראה יעצר, או לפחות לא ימשיך להיות מקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מבלי להיכנס לשאלה פוליטית לטובת צד כזה או אחר, וודאי שיציבות שלטונית באשר היא יכולה להניע תהליכים ארוכים שמאד נדרשים למשק הישראלי, מאד חשובים. 

"מכל מקום מכאן לקחת את זה לשוק ולחפש משמעות זו טעות. בטווח הקצר ההשפעות הן לא רק זניחות אלא לא קיימות כפי שרואים היום על המסכים. גם בהסתכלות לשלושת החודשים הקרובים הבורסה תושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם". 

ש. האם בכל זאת ישנן השפעות ספציפיות בטווח הקצר באופן חיובי או שלילי?

ת. "חברות שהיו תחת איומים רגולטורים יכול להיות שיכולות להיות קצת יותר רגועות בטווח הקצר. אם יש לדוגמה חברות שהיו יכולות להיות מושפעות לשלילה מנושא של העלאת שכר המינימום, אז הנושא הזה ככל הנראה ירד מן הפרק בטווח הזמן הקרוב ותהיה הקלה מסוימת בלחץ עליהן. 

"יחד עם זאת, זה לא משהו שניתן לאמוד אותו, להתכונן אליו או להגיב אליו. ההסתכלות בטווח הקצר היא התעלמות מוחלטת. ההיסטוריה הדי קרובה מלמדת אותנו שזה טעות לנהוג בטווח הקצר לפי הסיפור הזה של הבחירות. 

"עלה לכותרות איזה שהוא חשש מהורדת דירוג של ישראל בעקבות חוסר היציבות הפוליטית. לדעתי הסבירות לכך נמוכה. אם בארבע מערכות בחירות, כשהמצב הפיסקלי של המדינה היה פחות טוב מהנוכחי הדירוג לא ירד, אז אין שום סיבה בעולם שזה יקרה עכשיו. המספרים כעת במקום הרבה יותר טוב מבחינת מגמה של יחס חוב תוצר ומבחינת הגרעון. אני לא שותף לדאגה  הזו מהורדת דירוג. אנחנו ממש לא שם". 

ש. האם יש השפעה על שוקי האג"ח 

ת. גם שוק האג"ח מגיב באדישות. יש פשוט חוסר עניין בשוק. בינתיים, מחזור המסחר בכל האגחים הממשלתיים הוא כ-120 מיליון שקל. זו אדישות מוחלטת של השוק לאירוע של הבחירות. 

"אבל יש פה נקודה מעניינת. דנים רבות בשאלה איך בנק ישראל יפעל בשווקים, וזאת עוד לפני היציאה לבחירות. כעת ישנם שני גורמים נוספים והופכיים שבנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון. מצד אחד אם הולכים לתקציב המשכי, אזי תקציב כזה הוא בהגדרה "מרסן", ולכן הוא מהווה סוג של מלחמה באינפלציה - פחות הוצאה ממשלתית, ריסון פיסקלי מסויים, לכן הוא טוב למלחמה בהתפרצות האינפלציונית שאנחנו חווים. בנק ישראל יצטרך לשקול את ההתפתחות הזו כאשר תתקבל החלטת הריבית הבאה.

"מצד שני, היה לבנק ישראל תקווה מסויימת לסיוע פיסקלי בהקלה באינפלציה, לדוגמה מצד התחלות הבניה, ופתאום האופק הזה ירד מהפרק. לכן יש פה שני כוחות חזקים שפועלים באופן מנוגד, והוא יצטרך לשקול בפעולות שלו את שני הכוחות הללו בבואו להחליט על המדיניות המוניטרית, בין שאר השיקולים שהוא לוקח בחשבון כמו פעילות הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, האינפלציה וכו'.

"המשימה של בנק ישראל בטווח הקצר אם כן היא קצת יותר מאתגרת בהקשר הזה. בנק ישראל יצרך להיות יותר עירני. המטלה שלו נהייתה יותר קשה ממה שהייתה והוא יצטרך לאזן בין כל הכוחות החדשים שנכנסו". 

ש. מהם הנושאים החשובים שיש לשים על סדר היום של הבחירות, שחשוב שהממשלה הבאה תטפל בהם?

ת. "אותם נושאים שהיו על השולחן בממשלה הנוכחית. הנושא החשוב ביותר הוא הדיור. ויש עניין שהתפתח בחודש-חודשיים האחרונים שזה לחצי שכר מהרבה כיוונים - המורים, נהגי התחבורה הציבורית וכדו' יש גל של לחצי שכר, שהיה אמור להיפתר בחודשים הקרובים ויבוא לפתחה של הממשלה הבאה". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'ק 21/06/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    הבורסה מבסוטה .
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.