האם הבחירות הקרובות ישפיעו על שוק ההון בטווח הקצר? מה תהיה השפעת הממשלה שתקום בטווח הארוך? דיברנו אם רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות מבית אקסלנס של הפניקס, בנוגע להשפעת הבחירות על שוק ההון וההשקעות. רונן סבור, שלפחות בטווח הקצר ישנם גורמים בעלי משקל חשוב בהרבה מאשר מערכת הבחירות.

ש. עד כמה הבחירות משפיעות על שוק ההון?

ת. "בשלוש השנים האחרונות קיבלנו את התשובה באופן קיצוני וראינו איך זה משפיע. התשובה היא שההשפעה על השווקים, על התשואות ועל המטבע מאירועים עולמיים, תנודות עולמיות ומאקרו כלכלה עולמית היא חזקה עשרות מונים מההשפעה של האירוע הזה של הבחירות. 

"ראיה לכך היא שאנחנו פותחים הבוקר את המסכים ורואים שהשוק עולה בקרוב ל-2%. זה לא בגלל שהוא אוהב את ההליכה לבחירות או לא אוהב את ההליכה לבחירות, פשוט השוק הישראלי די למד לדלג מעל האירוע הזה באלגנטיות. 

"השוק אדיש. בין אם בגלל שהוא צפה את זה כבר, ובין אם בגלל שהוא התרגל כביכול שזה קורה בכזאת תדירות, אבל בהחלט מתפתחת אדישות. רואים את זה בתשואות כמו שרואים את זה במניות וכן בשער המטבע".

• אקסלנס משיקה שירות חדש – 'הוראה מחזורית'
• אקסלנס עם אפסייד של כ-22% למניית אנרג'יאן והמלצת קניה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ש. מה שאמור לבוא בעקבות בחירות זו ממשלה. עד כמה מדיניות הממשלה בפועל משפיעה על ביצועי שוק ההון?

ת. "בטווח הארוך ישנה השפעה. יציבות שלטונית, תקציב כל שנה, מה שהיה חסר בשנים האחרונות, חוק  ההסדרים הנלווה לתקציב, תקציב לתשתיות, רפורמות - כל הדברים האלו, הגדולים שצריכים להסתכל לאופק ולתכנן אותם משפיעים בטווח הארוך, והתחלופה התדירה של השלטון שמה מקלות בגלגלים של העגלה הזו - זה משפיע מאד על הכלכלה. גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק, וגם על השאלה האם פוטנציאל הצמיחה יבוא לידי ביטוי בפועל. 

"זה די מובן מאליו, אבל המצב של חוסר היציבות הפוליטי הוא לא טוב. אם היינו בסביבה פוליטית מתפקדת ניתן היה להעביר הרבה יותר רפורמות משמעותיות ולטפל בבעיות מהותיות שיש במשק הישראלי בצורה יותר טובה ובזמן יותר קצר.

"ניתן דוגמה רלוונטית מהזמן האחרון. ברבעון הראשון התחלות הבניה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זו דוגמה לבעיה ארוכת טווח של המשק הישראלי, שאני מניח שככל שיש יציבות שלטונית ניתן יהיה לפתור בעיות כאלה בצורה יותר נכונה לטווח הארוך. עכשיו אנחנו הולכים לבחירות והתהליך הזה ככל הנראה יעצר, או לפחות לא ימשיך להיות מקודם.

• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

"מבלי להיכנס לשאלה פוליטית לטובת צד כזה או אחר, וודאי שיציבות שלטונית באשר היא יכולה להניע תהליכים ארוכים שמאד נדרשים למשק הישראלי, מאד חשובים. 

"מכל מקום מכאן לקחת את זה לשוק ולחפש משמעות זו טעות. בטווח הקצר ההשפעות הן לא רק זניחות אלא לא קיימות כפי שרואים היום על המסכים. גם בהסתכלות לשלושת החודשים הקרובים הבורסה תושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם". 

ש. האם בכל זאת ישנן השפעות ספציפיות בטווח הקצר באופן חיובי או שלילי?

ת. "חברות שהיו תחת איומים רגולטורים יכול להיות שיכולות להיות קצת יותר רגועות בטווח הקצר. אם יש לדוגמה חברות שהיו יכולות להיות מושפעות לשלילה מנושא של העלאת שכר המינימום, אז הנושא הזה ככל הנראה ירד מן הפרק בטווח הזמן הקרוב ותהיה הקלה מסוימת בלחץ עליהן. 

"יחד עם זאת, זה לא משהו שניתן לאמוד אותו, להתכונן אליו או להגיב אליו. ההסתכלות בטווח הקצר היא התעלמות מוחלטת. ההיסטוריה הדי קרובה מלמדת אותנו שזה טעות לנהוג בטווח הקצר לפי הסיפור הזה של הבחירות. 

"עלה לכותרות איזה שהוא חשש מהורדת דירוג של ישראל בעקבות חוסר היציבות הפוליטית. לדעתי הסבירות לכך נמוכה. אם בארבע מערכות בחירות, כשהמצב הפיסקלי של המדינה היה פחות טוב מהנוכחי הדירוג לא ירד, אז אין שום סיבה בעולם שזה יקרה עכשיו. המספרים כעת במקום הרבה יותר טוב מבחינת מגמה של יחס חוב תוצר ומבחינת הגרעון. אני לא שותף לדאגה  הזו מהורדת דירוג. אנחנו ממש לא שם". 

ש. האם יש השפעה על שוקי האג"ח 

ת. גם שוק האג"ח מגיב באדישות. יש פשוט חוסר עניין בשוק. בינתיים, מחזור המסחר בכל האגחים הממשלתיים הוא כ-120 מיליון שקל. זו אדישות מוחלטת של השוק לאירוע של הבחירות. 

"אבל יש פה נקודה מעניינת. דנים רבות בשאלה איך בנק ישראל יפעל בשווקים, וזאת עוד לפני היציאה לבחירות. כעת ישנם שני גורמים נוספים והופכיים שבנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון. מצד אחד אם הולכים לתקציב המשכי, אזי תקציב כזה הוא בהגדרה "מרסן", ולכן הוא מהווה סוג של מלחמה באינפלציה - פחות הוצאה ממשלתית, ריסון פיסקלי מסויים, לכן הוא טוב למלחמה בהתפרצות האינפלציונית שאנחנו חווים. בנק ישראל יצטרך לשקול את ההתפתחות הזו כאשר תתקבל החלטת הריבית הבאה.

"מצד שני, היה לבנק ישראל תקווה מסויימת לסיוע פיסקלי בהקלה באינפלציה, לדוגמה מצד התחלות הבניה, ופתאום האופק הזה ירד מהפרק. לכן יש פה שני כוחות חזקים שפועלים באופן מנוגד, והוא יצטרך לשקול בפעולות שלו את שני הכוחות הללו בבואו להחליט על המדיניות המוניטרית, בין שאר השיקולים שהוא לוקח בחשבון כמו פעילות הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, האינפלציה וכו'.

"המשימה של בנק ישראל בטווח הקצר אם כן היא קצת יותר מאתגרת בהקשר הזה. בנק ישראל יצרך להיות יותר עירני. המטלה שלו נהייתה יותר קשה ממה שהייתה והוא יצטרך לאזן בין כל הכוחות החדשים שנכנסו". 

ש. מהם הנושאים החשובים שיש לשים על סדר היום של הבחירות, שחשוב שהממשלה הבאה תטפל בהם?

ת. "אותם נושאים שהיו על השולחן בממשלה הנוכחית. הנושא החשוב ביותר הוא הדיור. ויש עניין שהתפתח בחודש-חודשיים האחרונים שזה לחצי שכר מהרבה כיוונים - המורים, נהגי התחבורה הציבורית וכדו' יש גל של לחצי שכר, שהיה אמור להיפתר בחודשים הקרובים ויבוא לפתחה של הממשלה הבאה".