רונן קפלוטו
רונן קפלוטו
ראיון

"לאחר 4 מערכות בחירות הבורסה אדישה לחלוטין לבחירות נוספות"

רונן קפלוטו, מנהל השקעות בקסם קרנות מבית אקסלנס סבור שהשוק התרגל למערכות הבחירות החוזרות ונשנות ולכן אדיש לחלוטין בטווח הקצר, אך חוסר היציבות השלטונית פוגע בנו בטווח הארוך; אין חשש לדרוג האשראי של ישראל ובנק ישראל יצטרך לשקול גורמים נוספים
גיא טל | (1)

האם הבחירות הקרובות ישפיעו על שוק ההון בטווח הקצר? מה תהיה השפעת הממשלה שתקום בטווח הארוך? דיברנו אם רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות מבית אקסלנס של הפניקס, בנוגע להשפעת הבחירות על שוק ההון וההשקעות. רונן סבור, שלפחות בטווח הקצר ישנם גורמים בעלי משקל חשוב בהרבה מאשר מערכת הבחירות.

ש. עד כמה הבחירות משפיעות על שוק ההון?

ת. "בשלוש השנים האחרונות קיבלנו את התשובה באופן קיצוני וראינו איך זה משפיע. התשובה היא שההשפעה על השווקים, על התשואות ועל המטבע מאירועים עולמיים, תנודות עולמיות ומאקרו כלכלה עולמית היא חזקה עשרות מונים מההשפעה של האירוע הזה של הבחירות. 

"ראיה לכך היא שאנחנו פותחים הבוקר את המסכים ורואים שהשוק עולה בקרוב ל-2%. זה לא בגלל שהוא אוהב את ההליכה לבחירות או לא אוהב את ההליכה לבחירות, פשוט השוק הישראלי די למד לדלג מעל האירוע הזה באלגנטיות. 

"השוק אדיש. בין אם בגלל שהוא צפה את זה כבר, ובין אם בגלל שהוא התרגל כביכול שזה קורה בכזאת תדירות, אבל בהחלט מתפתחת אדישות. רואים את זה בתשואות כמו שרואים את זה במניות וכן בשער המטבע".

ש. מה שאמור לבוא בעקבות בחירות זו ממשלה. עד כמה מדיניות הממשלה בפועל משפיעה על ביצועי שוק ההון?

ת. "בטווח הארוך ישנה השפעה. יציבות שלטונית, תקציב כל שנה, מה שהיה חסר בשנים האחרונות, חוק  ההסדרים הנלווה לתקציב, תקציב לתשתיות, רפורמות - כל הדברים האלו, הגדולים שצריכים להסתכל לאופק ולתכנן אותם משפיעים בטווח הארוך, והתחלופה התדירה של השלטון שמה מקלות בגלגלים של העגלה הזו - זה משפיע מאד על הכלכלה. גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק, וגם על השאלה האם פוטנציאל הצמיחה יבוא לידי ביטוי בפועל. 

"זה די מובן מאליו, אבל המצב של חוסר היציבות הפוליטי הוא לא טוב. אם היינו בסביבה פוליטית מתפקדת ניתן היה להעביר הרבה יותר רפורמות משמעותיות ולטפל בבעיות מהותיות שיש במשק הישראלי בצורה יותר טובה ובזמן יותר קצר.

"ניתן דוגמה רלוונטית מהזמן האחרון. ברבעון הראשון התחלות הבניה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זו דוגמה לבעיה ארוכת טווח של המשק הישראלי, שאני מניח שככל שיש יציבות שלטונית ניתן יהיה לפתור בעיות כאלה בצורה יותר נכונה לטווח הארוך. עכשיו אנחנו הולכים לבחירות והתהליך הזה ככל הנראה יעצר, או לפחות לא ימשיך להיות מקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מבלי להיכנס לשאלה פוליטית לטובת צד כזה או אחר, וודאי שיציבות שלטונית באשר היא יכולה להניע תהליכים ארוכים שמאד נדרשים למשק הישראלי, מאד חשובים. 

"מכל מקום מכאן לקחת את זה לשוק ולחפש משמעות זו טעות. בטווח הקצר ההשפעות הן לא רק זניחות אלא לא קיימות כפי שרואים היום על המסכים. גם בהסתכלות לשלושת החודשים הקרובים הבורסה תושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם". 

ש. האם בכל זאת ישנן השפעות ספציפיות בטווח הקצר באופן חיובי או שלילי?

ת. "חברות שהיו תחת איומים רגולטורים יכול להיות שיכולות להיות קצת יותר רגועות בטווח הקצר. אם יש לדוגמה חברות שהיו יכולות להיות מושפעות לשלילה מנושא של העלאת שכר המינימום, אז הנושא הזה ככל הנראה ירד מן הפרק בטווח הזמן הקרוב ותהיה הקלה מסוימת בלחץ עליהן. 

"יחד עם זאת, זה לא משהו שניתן לאמוד אותו, להתכונן אליו או להגיב אליו. ההסתכלות בטווח הקצר היא התעלמות מוחלטת. ההיסטוריה הדי קרובה מלמדת אותנו שזה טעות לנהוג בטווח הקצר לפי הסיפור הזה של הבחירות. 

"עלה לכותרות איזה שהוא חשש מהורדת דירוג של ישראל בעקבות חוסר היציבות הפוליטית. לדעתי הסבירות לכך נמוכה. אם בארבע מערכות בחירות, כשהמצב הפיסקלי של המדינה היה פחות טוב מהנוכחי הדירוג לא ירד, אז אין שום סיבה בעולם שזה יקרה עכשיו. המספרים כעת במקום הרבה יותר טוב מבחינת מגמה של יחס חוב תוצר ומבחינת הגרעון. אני לא שותף לדאגה  הזו מהורדת דירוג. אנחנו ממש לא שם". 

ש. האם יש השפעה על שוקי האג"ח 

ת. גם שוק האג"ח מגיב באדישות. יש פשוט חוסר עניין בשוק. בינתיים, מחזור המסחר בכל האגחים הממשלתיים הוא כ-120 מיליון שקל. זו אדישות מוחלטת של השוק לאירוע של הבחירות. 

"אבל יש פה נקודה מעניינת. דנים רבות בשאלה איך בנק ישראל יפעל בשווקים, וזאת עוד לפני היציאה לבחירות. כעת ישנם שני גורמים נוספים והופכיים שבנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון. מצד אחד אם הולכים לתקציב המשכי, אזי תקציב כזה הוא בהגדרה "מרסן", ולכן הוא מהווה סוג של מלחמה באינפלציה - פחות הוצאה ממשלתית, ריסון פיסקלי מסויים, לכן הוא טוב למלחמה בהתפרצות האינפלציונית שאנחנו חווים. בנק ישראל יצטרך לשקול את ההתפתחות הזו כאשר תתקבל החלטת הריבית הבאה.

"מצד שני, היה לבנק ישראל תקווה מסויימת לסיוע פיסקלי בהקלה באינפלציה, לדוגמה מצד התחלות הבניה, ופתאום האופק הזה ירד מהפרק. לכן יש פה שני כוחות חזקים שפועלים באופן מנוגד, והוא יצטרך לשקול בפעולות שלו את שני הכוחות הללו בבואו להחליט על המדיניות המוניטרית, בין שאר השיקולים שהוא לוקח בחשבון כמו פעילות הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, האינפלציה וכו'.

"המשימה של בנק ישראל בטווח הקצר אם כן היא קצת יותר מאתגרת בהקשר הזה. בנק ישראל יצרך להיות יותר עירני. המטלה שלו נהייתה יותר קשה ממה שהייתה והוא יצטרך לאזן בין כל הכוחות החדשים שנכנסו". 

ש. מהם הנושאים החשובים שיש לשים על סדר היום של הבחירות, שחשוב שהממשלה הבאה תטפל בהם?

ת. "אותם נושאים שהיו על השולחן בממשלה הנוכחית. הנושא החשוב ביותר הוא הדיור. ויש עניין שהתפתח בחודש-חודשיים האחרונים שזה לחצי שכר מהרבה כיוונים - המורים, נהגי התחבורה הציבורית וכדו' יש גל של לחצי שכר, שהיה אמור להיפתר בחודשים הקרובים ויבוא לפתחה של הממשלה הבאה". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'ק 21/06/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    הבורסה מבסוטה .
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.7% - נעילה חיובית במדדים

נקטע רצף שלילי של 4 ימים בביטוחים, מגדל ומנורה בולטות לחיוב - ומה בדיסקונט חושבים על השוק לקראת 2026? מחזור המסחר נסגר על כ-4.1 מיליארד שקל.  מימושים אחרי מכירת בעלי עניין באר פי אופטיקל; חולשה בנדל"ן המניב לחצה על אלרוב; שוב אנרגיה נהנתה מסנטימנט חיובי בסקטור; הבנקים והביטוחים התחזקו על רקע התאוששות ענפית והמדדים סיימו עם נעילה חיובית.

מערכת ביזפורטל |


ת"א ביטוח קוטע היום רצף שלילי של 4 ימים בהם איבד במצטבר 11.3%. בולטות לחיוב מגדל ביטוח 4.49%  ו-מנורה מב החז . לא שבאמת צריכים למצוא תירוץ להתממשות של המדד שהצליח לזנק מתחילת השנה יותר מ-160%, הגיוני שסוף השנה מזמנת איתה מימושים כמו אולי זרים שגם יצאו מהמניות. הטון החריף של סמוטריץ' נגד הבנקים שאיים להכפיל את המיסוי במידה והם יגלגלו את המיסוי לצרכנים, הבהיל את השוק שהשליך מכך שהגישה כלפי חברות הביטוח, שגם הן נהנו מרווחיות חריגה, עשויה להיות דומה.



אלרון 4.05%   בעלייה אחרי שעדכנה על השקעה אסטרטגית בחברת אדיוניקס, לקראת סבב C, כחלק מהאסטרטגיה שלה להתמקד בהשקעות דיפ-טק ודיפנס בשלבי צמיחה מוקדמים. במסגרת המהלך יו"ר אלרון, ליסיה בכר מנוח, מצטרפת לדירקטוריון אדיוניקס, והחברה מציגה את ההשקעה כצעד שמטרתו להאיץ כניסה לשווקים ביטחוניים וחלליים, על רקע הביקוש לפתרונות סוללות מתקדמים ויישומים עתירי ביצועים.


אלרוב נדלן  ירדה היום כמעט 6%, על רקע החולשה בסקטור הנדל"ן המניב והרגישות הגבוהה של החברה לסביבת הריבית ולשוקי ההון. אלרוב מחזיקה פורטפוליו נכסי יוקרה בארץ ובאירופה, בעיקר בתחום המלונאות והמסחר, והמסחר במניה מושפע בתקופה האחרונה מהזהירות סביב מינוף, תמחור נכסים והיכולת לשפר תזרים בסביבה פיננסית פחות תומכת. הירידה היום משתלבת במגמה רחבה יותר של לחץ על מניות נדל"ן ממונפות, ולא באירוע נקודתי בחברה.


בדיסקונט די שליליים על השוק המקומי. אתם יכולים כמעט לקרוא לזה המלצת מכירה. הם חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק.  "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026" הנה רשימת ההמלצות שלהם ומחירי היעד -