גם יוחננוף יורדת אחרי הקורונה: הרווח התפעולי נשחק ל-5.2% מההכנסות. המניה נופלת ב-7%
בחודשים האחרונים יש קמפיין מתוזמר נגד קמעונאיות המזון, כאילו הסיבה ליוקר המחיה נמצאת אצלן. אבל זה פשוט לא נכון (ועדה ממשלתית קבעה רק לאחרונה כי הרווחיות של הקמעונאיות לא חריגה ביחס לעולם), וגם הכלכלנית הראשית באוצר אישרה למעשה את בדיקת ביזפורטל בנושא, והנה מגיעה קמעונאית המזון יוחננוף 2.44% ומוכיחה שהרווחיות נשחקת אחרי הקורונה. את הסיבות ליוקר המחיה כדאי לחפש בדוחות של סנו 0% (כאן) ושל שטראוס 0.21% (כאן).
למעשה הרווחיות של יוחננוף נשחקת מרבעון לרבעון בשנה האחרונה. כאשר אם ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות התפעולית שלה עמדה על 8.4%, הרי שברבעונים הראשון והשני היא ירדה ל-7.1% ו-7.4% בהתאמה, בשלישי היא כבר עמדה על 6.2% וברבעון הרביעי היא עומדת על 5.2%, ובכל זאת עדיין גבוה בהשוואה ענפית לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 4.4% אצל שופרסל -2.44% למשל.
ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו ב-8% ל-967.2 מיליון שקל, לעומת 895.7 מיליון שקל ברבעון המקביל (גם בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-50.3 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 5.2% לעומת 75.6 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 8.4%).
ה-EBITDA ברבעון הרביעי עמד על 68.7 מיליון שקל (כ-7.1% מההכנסות) לעומת כ-89.1 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל.
הרווח הנקי ברבעון צלל ב-28% ל-45.4 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל אשתקד.
החברה גם מדווחת כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ברבעון הרביעי בכ-9.8% לעומת הרבעון המקביל וזה משמעותי כי מדובר בירידה למרות שברבעון הנוכחי לא היו מגבלות על המשק עקב מגיפת הקורונה, וברבעון הרביעי המקביל כן היו מגבלות.
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-14% והרווח נקי זינק ל-18.7 מ' ש'
- מקדונלד'ס: ההכנסות עלו ב-11% - 5.6 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוחננוף תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל אחרי הדוחות.
איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף: בשנת 2021 המשכנו את מגמת הצמיחה של הרשת, שנבעה, בין היתר, מפתיחת סניפים חדשים, רכישת זול סטוק, השקעה בחברות טכנולוגיות ורכישת עתודות קרקע לבנייה מסחרית. ברבעון הרביעי של השנה השקנו מגוון מוצרים הנמכרים תחת המותג הפרטי של הרשת, אשר תפס נתח שוק ממוצע של כ-28% מהקטגוריות הפעילות. בנוסף, אנו מתחילים בפתיחת מחלקות זול סטוק בסניפי רשת יוחננוף, אשר יתנו מענה ללקוחות הרשת גם בכל הנוגע למוצרים לבית".
תוצאות שנתיות:
ההכנסות ב-2021 הסתכמו בכ-3.72 מיליארד שקל לעומת כ-3.3 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-12.6%, בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות ורכישת זול סטוק.
המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2021 בכ-2.5% לעומת 2020.
הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 בכ-227.4 מיליון שקל (שיעור של כ-6.1% מההכנסות), לעומת רווח תפעולי של כ-210.8 מיליון שקל (שיעור של כ- 6.4% מההכנסות) ב-2020.
ה-EBITDA ב-2021 הסתכם בכ-292.8 מיליון שקל (כ-7.9% מההכנסות) לעומת EBITDA של כ-262.9 מיליון שקל (כ-8.0% מההכנסות) בשנת 2020.
הרווח הנקי השנתי בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-181.2 מיליון שקל ב-2021.
- 2.המבקר הטוב 28/03/2022 15:05הגב לתגובה זובלי שום פערי תיווך חפשו את הקבוצה ורק אחרי בדיקה שאתם לא סמויים של רשת קמעונאות תוכלו להצטרף לרובד הכללי שלה הרובד המנהל ישאר חסוי למשתמשים
- 1.רחמים 28/03/2022 13:41הגב לתגובה זואחלה ניהול אומר את זה כלקוח .
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
