גם יוחננוף יורדת אחרי הקורונה: הרווח התפעולי נשחק ל-5.2% מההכנסות. המניה נופלת ב-7%
בחודשים האחרונים יש קמפיין מתוזמר נגד קמעונאיות המזון, כאילו הסיבה ליוקר המחיה נמצאת אצלן. אבל זה פשוט לא נכון (ועדה ממשלתית קבעה רק לאחרונה כי הרווחיות של הקמעונאיות לא חריגה ביחס לעולם), וגם הכלכלנית הראשית באוצר אישרה למעשה את בדיקת ביזפורטל בנושא, והנה מגיעה קמעונאית המזון יוחננוף -0.2% ומוכיחה שהרווחיות נשחקת אחרי הקורונה. את הסיבות ליוקר המחיה כדאי לחפש בדוחות של סנו 0% (כאן) ושל שטראוס -0.91% (כאן).
למעשה הרווחיות של יוחננוף נשחקת מרבעון לרבעון בשנה האחרונה. כאשר אם ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות התפעולית שלה עמדה על 8.4%, הרי שברבעונים הראשון והשני היא ירדה ל-7.1% ו-7.4% בהתאמה, בשלישי היא כבר עמדה על 6.2% וברבעון הרביעי היא עומדת על 5.2%, ובכל זאת עדיין גבוה בהשוואה ענפית לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 4.4% אצל שופרסל -0.51% למשל.
ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו ב-8% ל-967.2 מיליון שקל, לעומת 895.7 מיליון שקל ברבעון המקביל (גם בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-50.3 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 5.2% לעומת 75.6 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 8.4%).
ה-EBITDA ברבעון הרביעי עמד על 68.7 מיליון שקל (כ-7.1% מההכנסות) לעומת כ-89.1 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל.
הרווח הנקי ברבעון צלל ב-28% ל-45.4 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל אשתקד.
החברה גם מדווחת כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ברבעון הרביעי בכ-9.8% לעומת הרבעון המקביל וזה משמעותי כי מדובר בירידה למרות שברבעון הנוכחי לא היו מגבלות על המשק עקב מגיפת הקורונה, וברבעון הרביעי המקביל כן היו מגבלות.
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-14% והרווח נקי זינק ל-18.7 מ' ש'
- מקדונלד'ס: ההכנסות עלו ב-11% - 5.6 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוחננוף תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל אחרי הדוחות.
איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף: בשנת 2021 המשכנו את מגמת הצמיחה של הרשת, שנבעה, בין היתר, מפתיחת סניפים חדשים, רכישת זול סטוק, השקעה בחברות טכנולוגיות ורכישת עתודות קרקע לבנייה מסחרית. ברבעון הרביעי של השנה השקנו מגוון מוצרים הנמכרים תחת המותג הפרטי של הרשת, אשר תפס נתח שוק ממוצע של כ-28% מהקטגוריות הפעילות. בנוסף, אנו מתחילים בפתיחת מחלקות זול סטוק בסניפי רשת יוחננוף, אשר יתנו מענה ללקוחות הרשת גם בכל הנוגע למוצרים לבית".
תוצאות שנתיות:
ההכנסות ב-2021 הסתכמו בכ-3.72 מיליארד שקל לעומת כ-3.3 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-12.6%, בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות ורכישת זול סטוק.
המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2021 בכ-2.5% לעומת 2020.
הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 בכ-227.4 מיליון שקל (שיעור של כ-6.1% מההכנסות), לעומת רווח תפעולי של כ-210.8 מיליון שקל (שיעור של כ- 6.4% מההכנסות) ב-2020.
ה-EBITDA ב-2021 הסתכם בכ-292.8 מיליון שקל (כ-7.9% מההכנסות) לעומת EBITDA של כ-262.9 מיליון שקל (כ-8.0% מההכנסות) בשנת 2020.
הרווח הנקי השנתי בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-181.2 מיליון שקל ב-2021.
- 2.המבקר הטוב 28/03/2022 15:05הגב לתגובה זובלי שום פערי תיווך חפשו את הקבוצה ורק אחרי בדיקה שאתם לא סמויים של רשת קמעונאות תוכלו להצטרף לרובד הכללי שלה הרובד המנהל ישאר חסוי למשתמשים
- 1.רחמים 28/03/2022 13:41הגב לתגובה זואחלה ניהול אומר את זה כלקוח .
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס -0.95% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק -0.54% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהייפר גלובל מזנקת 13%, טאואר מוסיפה 1.4%; ארית מאבדת 2.8% - פתיחה מעורבת בבורסה
המדדים בפתיחה מעורבת; הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.
ארית תעשיות -3.33%
מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.
החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
