דוחות

גם יוחננוף יורדת אחרי הקורונה: הרווח התפעולי נשחק ל-5.2% מההכנסות. המניה נופלת ב-7%

זה היה צפוי. חברות הקמעונאות מדווחות על פגיעה ברווחיות התפעולית אחרי הקורונה. נחזור שוב - הסיבה ליוקר המחיה לא ממש נמצאת אצלן. ההכנסות של יוחננוף אמנם עלו ב-8% ברבעון ל-967 מיליון שקל (בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), אבל זה לא יורד לשורות הבאות; הרווח הנקי צלל ב-28%
נתנאל אריאל | (2)

בחודשים האחרונים יש קמפיין מתוזמר נגד קמעונאיות המזון, כאילו הסיבה ליוקר המחיה נמצאת אצלן. אבל זה פשוט לא נכון (ועדה ממשלתית קבעה רק לאחרונה כי הרווחיות של הקמעונאיות לא חריגה ביחס לעולם), וגם הכלכלנית הראשית באוצר אישרה למעשה את בדיקת ביזפורטל בנושא, והנה מגיעה קמעונאית המזון יוחננוף -1.6%  ומוכיחה שהרווחיות נשחקת אחרי הקורונה. את הסיבות ליוקר המחיה כדאי לחפש בדוחות של סנו 0.06% (כאן) ושל שטראוס -0.4% (כאן).

למעשה הרווחיות של יוחננוף נשחקת מרבעון לרבעון בשנה האחרונה. כאשר אם ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות התפעולית שלה עמדה על 8.4%, הרי שברבעונים הראשון והשני היא ירדה ל-7.1% ו-7.4% בהתאמה, בשלישי היא כבר עמדה על 6.2% וברבעון הרביעי היא עומדת על 5.2%, ובכל זאת עדיין גבוה בהשוואה ענפית לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 4.4% אצל שופרסל -0.7%  למשל.

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו ב-8% ל-967.2 מיליון שקל, לעומת 895.7 מיליון שקל ברבעון המקביל (גם בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-50.3 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 5.2% לעומת 75.6 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 8.4%).

ה-EBITDA ברבעון הרביעי עמד על 68.7 מיליון שקל (כ-7.1% מההכנסות) לעומת כ-89.1 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל.

הרווח הנקי ברבעון צלל ב-28% ל-45.4 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל אשתקד.

החברה גם מדווחת כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ברבעון הרביעי בכ-9.8%  לעומת הרבעון המקביל וזה משמעותי כי מדובר בירידה למרות שברבעון הנוכחי לא היו מגבלות על המשק עקב מגיפת הקורונה, וברבעון הרביעי המקביל כן היו מגבלות.

יוחננוף תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל אחרי הדוחות.

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף:  בשנת 2021 המשכנו את מגמת הצמיחה של הרשת, שנבעה, בין היתר, מפתיחת סניפים חדשים, רכישת זול סטוק, השקעה בחברות טכנולוגיות ורכישת  עתודות קרקע לבנייה מסחרית. ברבעון הרביעי של השנה השקנו מגוון מוצרים הנמכרים תחת המותג הפרטי של הרשת, אשר תפס נתח שוק ממוצע של כ-28% מהקטגוריות הפעילות. בנוסף, אנו מתחילים בפתיחת מחלקות זול סטוק בסניפי רשת יוחננוף, אשר יתנו מענה ללקוחות הרשת גם בכל הנוגע למוצרים לבית".

תוצאות שנתיות:

ההכנסות ב-2021 הסתכמו בכ-3.72 מיליארד שקל לעומת כ-3.3 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-12.6%, בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות ורכישת זול סטוק.

המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2021 בכ-2.5% לעומת 2020.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 בכ-227.4 מיליון שקל (שיעור של כ-6.1% מההכנסות), לעומת רווח תפעולי של כ-210.8 מיליון שקל (שיעור של כ- 6.4% מההכנסות) ב-2020.

ה-EBITDA ב-2021 הסתכם בכ-292.8 מיליון שקל (כ-7.9% מההכנסות) לעומת EBITDA של כ-262.9 מיליון שקל (כ-8.0% מההכנסות) בשנת 2020.

הרווח הנקי השנתי בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-181.2 מיליון שקל ב-2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המבקר הטוב 28/03/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    בלי שום פערי תיווך חפשו את הקבוצה ורק אחרי בדיקה שאתם לא סמויים של רשת קמעונאות תוכלו להצטרף לרובד הכללי שלה הרובד המנהל ישאר חסוי למשתמשים
  • 1.
    רחמים 28/03/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    אחלה ניהול אומר את זה כלקוח .
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.