גם יוחננוף יורדת אחרי הקורונה: הרווח התפעולי נשחק ל-5.2% מההכנסות. המניה נופלת ב-7%
בחודשים האחרונים יש קמפיין מתוזמר נגד קמעונאיות המזון, כאילו הסיבה ליוקר המחיה נמצאת אצלן. אבל זה פשוט לא נכון (ועדה ממשלתית קבעה רק לאחרונה כי הרווחיות של הקמעונאיות לא חריגה ביחס לעולם), וגם הכלכלנית הראשית באוצר אישרה למעשה את בדיקת ביזפורטל בנושא, והנה מגיעה קמעונאית המזון יוחננוף 0.38% ומוכיחה שהרווחיות נשחקת אחרי הקורונה. את הסיבות ליוקר המחיה כדאי לחפש בדוחות של סנו -0.19% (כאן) ושל שטראוס 2.18% (כאן).
למעשה הרווחיות של יוחננוף נשחקת מרבעון לרבעון בשנה האחרונה. כאשר אם ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות התפעולית שלה עמדה על 8.4%, הרי שברבעונים הראשון והשני היא ירדה ל-7.1% ו-7.4% בהתאמה, בשלישי היא כבר עמדה על 6.2% וברבעון הרביעי היא עומדת על 5.2%, ובכל זאת עדיין גבוה בהשוואה ענפית לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 4.4% אצל שופרסל 0.81% למשל.
ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו ב-8% ל-967.2 מיליון שקל, לעומת 895.7 מיליון שקל ברבעון המקביל (גם בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-50.3 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 5.2% לעומת 75.6 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 8.4%).
ה-EBITDA ברבעון הרביעי עמד על 68.7 מיליון שקל (כ-7.1% מההכנסות) לעומת כ-89.1 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל.
הרווח הנקי ברבעון צלל ב-28% ל-45.4 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל אשתקד.
החברה גם מדווחת כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ברבעון הרביעי בכ-9.8% לעומת הרבעון המקביל וזה משמעותי כי מדובר בירידה למרות שברבעון הנוכחי לא היו מגבלות על המשק עקב מגיפת הקורונה, וברבעון הרביעי המקביל כן היו מגבלות.
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-14% והרווח נקי זינק ל-18.7 מ' ש'
- מקדונלד'ס: ההכנסות עלו ב-11% - 5.6 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוחננוף תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל אחרי הדוחות.
איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף: בשנת 2021 המשכנו את מגמת הצמיחה של הרשת, שנבעה, בין היתר, מפתיחת סניפים חדשים, רכישת זול סטוק, השקעה בחברות טכנולוגיות ורכישת עתודות קרקע לבנייה מסחרית. ברבעון הרביעי של השנה השקנו מגוון מוצרים הנמכרים תחת המותג הפרטי של הרשת, אשר תפס נתח שוק ממוצע של כ-28% מהקטגוריות הפעילות. בנוסף, אנו מתחילים בפתיחת מחלקות זול סטוק בסניפי רשת יוחננוף, אשר יתנו מענה ללקוחות הרשת גם בכל הנוגע למוצרים לבית".
תוצאות שנתיות:
ההכנסות ב-2021 הסתכמו בכ-3.72 מיליארד שקל לעומת כ-3.3 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-12.6%, בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות ורכישת זול סטוק.
המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2021 בכ-2.5% לעומת 2020.
הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 בכ-227.4 מיליון שקל (שיעור של כ-6.1% מההכנסות), לעומת רווח תפעולי של כ-210.8 מיליון שקל (שיעור של כ- 6.4% מההכנסות) ב-2020.
ה-EBITDA ב-2021 הסתכם בכ-292.8 מיליון שקל (כ-7.9% מההכנסות) לעומת EBITDA של כ-262.9 מיליון שקל (כ-8.0% מההכנסות) בשנת 2020.
הרווח הנקי השנתי בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-181.2 מיליון שקל ב-2021.
- 2.המבקר הטוב 28/03/2022 15:05הגב לתגובה זובלי שום פערי תיווך חפשו את הקבוצה ורק אחרי בדיקה שאתם לא סמויים של רשת קמעונאות תוכלו להצטרף לרובד הכללי שלה הרובד המנהל ישאר חסוי למשתמשים
- 1.רחמים 28/03/2022 13:41הגב לתגובה זואחלה ניהול אומר את זה כלקוח .
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
