כיצד ישפיע מדד המחירים לצרכן על מדיניות בנק ישראל והאג"ח הממשלתי
מדד המחירים לצרכן שפורסם היום בהתייחסות לחודש דצמבר 2021 עלה ב-0.3% והיה גבוה מהצפי. המדד ללא עונתיות עלה בכ-0.4%, והיה גבוה מעליית המדד הכללי. קצב עליית המדד 12 חודשים אחורנית עלה, אך נותר בתוך יעד האינפלציה בשמונת החודשים האחרונים. נתוני המגמה לארבעת החודשים האחרונים לא הצביעו על התגברות כלשהי. לעניות דעתו של רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מדד דצמבר 2021 אמנם הפתיע כלפי מעלה, אך לעת עתה מראה, כקודמיו, כי על אף הלחצים מצד ההיצע, האינפלציה לא חורגת מיעדה ועודנה נמוכה מאוד לעומת שאר מדינות העולם. עם זאת, במבט קדימה, מדד המחירים ליצרן ללא דלקים, המנכה נפט ודלקים, עלה 8.2% ב-12 החודשים האחרונים, נתון המאותת כי צד ההיצע יוסיף לאתגר. היות וכאמור המדד הפתיע הפעם כלפי מעלה, נראה כי יאתגר (קלות) את איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום), מה עוד שתשואות הפדיון על אג"ח treasuries עולות. מנגד עשויות לצאת נשכרות, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקצר של העקום). כזכור, בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן 7.0% ב-12 החודשים האחרונים (גידול של כ-6.8% ב-12 החודשים עד אוקטובר) והמדד ללא מזון ואנרגיה עלה 0.6% בחודש דצמבר. הפער הניכר בין קצבי האינפלציה של שתי המדינות נמשך כאשר בחודש הקודם עלה המדד הכללי בארצות הברית 0.5% כך שהפער אף התרחב. הודעת הריבית הבאה תימסר בחודש פברואר. עד אז יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2022 ולא קיים כעת צפי לשינוי הריבית. בסך הכול, בנק ישראל קשוב לנעשה מעבר לים (בדגש על ארה"ב) ובמישור המקומי יקח בחשבון את זן האומיקרון ואת קצב האינפלציה הנמוך משמעותית מרמתה בארה"ב. נוסף לכך, תכניות רכישות האג"ח והמט"ח של בנק ישראל הסתיימו אם כי מדיניות הריבית תוסיף להיות "תלוית נתונים" ורכישות הדולרים תימשכנה מעת לעת.
- 4.מה הגאונים המזרחי יעשו עכשיו עם תיק המשכנתאות שלהם 15/01/2022 09:15הגב לתגובה זומה הגאונים המזרחי יעשו עכשיו עם תיק המשכנתאות שלהם?
- 3.אזרח 15/01/2022 08:53הגב לתגובה זוהדולרים שיש לו. הדולרים האלה הם המיץ של הזבל. הזהב לפחות יהיה שווה משהו
- 2.אדי 15/01/2022 07:45הגב לתגובה זוהעניין פשוט. בנק ישראל מנסה לשמור על שער הדולר למרות שפערי האינפלציה הם בבירור לטובת ישראל. 2.8% מול 7%. לצורך כך בנק ישראל רכש דולרים בכמויות חסרות תקדים. אין שום סיכוי בעולם שבמצב הקיים בנק ישראל אפילו ישקול להעלות ריבית כי זה פעולה הפוכה ממה שהוא מנסה לעשות לשערי המט"ח. אין שום הגיון לקנות מיליארדי דולרים כדי להעלות את הדולר ומצד שני להעלות ריבית על השקל, דבר אשר יגרום לעליית השקל.
- 1.נעמן 14/01/2022 20:58הגב לתגובה זואין עליך אתה כל כך מתאים לתקופה הזו כמו שני ישבנים בתחתון אחד הכל עולה ועולה במדינה ואצלך אין בכלל עליות ואין אינפלציה ואין ריבית ואין תוספת שכר ולאמר את האמת אתה משחק אותה ובגדול והרבה אורך חיים בתפקיד הזה מאחל לך ורק תשמור לא להיסחף

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.46% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמטק מאבדת 2.5%, נקסט ויז׳ן 2%; אלמור מזנקת 9% - ירידות במדדים
מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א, במקביל הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם
מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.
חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב.
פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל
ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה,
שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 11.11% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.
