המלדיבים חופשה מלונות תיירות נופש
צילום: יח"צ
ראיון

"עליית פעילות התיירות בארץ מצביעה על מה שיהיה ברחבי העולם"

יורם מוטעי, מנכ"ל קשרי תעופה: "כרגע אנחנו מרושתים על כל שנת 2022, כתוצאה מהקורונה אנשים מעריכים את הזמן הפנוי שלהם יותר"; החברה מקימה קרן להשקעה בבתי מלון בהיקף של 200 מיליון דולר - "יש הזדמנויות"

תומר אמן | (3)

קשרי תעופה היא אומנם חברה משמעותית בתחום התיירות במיוחד אחרי שרכשה לפני כשנתיים את פגסוס, אך בבורסה המקומית היא בליגה של הקטנות - שווי של 63 מיליון שקל הוא מתחת לרדאר של המוסדיים. החברה שמפעילה טיסות שכר יוצאות ונכנסות ומשווקת חבילות תיור ושירותי תיירות, נפגעה מהקורונה - אבל התוצאות שלה רחוקות מלהיות קטסטרופה - הפסדים של 2 מיליון דולר אשתקד ובינתיים קצב הפסדים גבוה יותר השנה. הבעיה דווקא במאזן - עם הון נמוך של כ-8 מיליון דולר שמחזיק מאזן של מעל 60 מיליון דולר.  היום ב-19:00 שיעור ראשון בקורס ללימודי שוק ההון, המרצה: אבישי עובדיה (הקורס יימשך 8 שיעורים והוא ללא עלות). להרשמה לחצו כאן בקשרי תעופה אופטימיים ודווקא נכנסים לתחום פעילות חדש - ניהול של קרן השקעות בבתי מלון. "נניח ויש מלון ברודוס שעבד עד כה ב-70% תפוסה. המטרה של הקרן היא להגדיל את התפוסה ככל שניתן ללא פגיעה בקשרים הבין לאומיים שלנו, ומתאפשר לנו לעשות את זה כי למשקיעים זה לא משנה אם הלקוח בבית המלון הוא ישראלי או לא, רק שהוא שם" - כך אמר מנכ"ל חברת קשרי תעופה 2.09%  , יורם מוטעי על רקע הכרזת החברה כי תקים ביחד עם משקיעים נוספים קרן להשקעה, רכישה והשבחת בתי מלון אשר תואמים את אסטרטגיית החברה  בחברה מדווחים כי מטרת הקרן לגייס 200 מיליון דולר כאשר קשרי תעופה עצמה תחזיק בכ-50% מהקרן והתחייבה להשקיע 15% מסך כל ההתחייבויות, סכום של כ-30 מיליון דולר. מטרת הקרן היא למצוא בתי מלון התואמים את אסטרטגיית החברה - בעיקר מלונות נופש באגן הים התיכון ומלונות למטרות שונות במרכזי ערי הבירה ברחבי אירופה - ובעזרת קשרי החברה בעולם להעלות את התפוסה בהן.  מוטעי: "המטרה היא לאתר מלונות שנמצאים באיזורי ביקוש, חלקם כמובן גם בארץ. לאחר איתור המלון ובעזרת חברות גדולות מאירופה איתן אנחנו עובדים, להעלות את התפוסה. המטרה שלנו היא לאו דווקא להקנות למלון 'זיהוי ישראלי', ולכן חלק ממטרת הקרן היא לעבוד בשיתוף פעולה עם סוכנים ומשווקים ברחבי העולם על מנת להביא למלונות מגוון רב של תיירים, ואת התשואה לעשות מהעלאת התפוסה"  הרעיון עליו מתבססים בחברה, אם יעבוד אמור להיות דיי פשוט, אך הוא שעון על כך שמספרי הטראפיק אותם ידע עולם וענף התיירות יחזרו לרמות אותם ידע ערב משבר מגפת הקורונה.  מוטעי: "אין ספק שהייתה פגיעה בעקבות מגפת הקורונה, לא רק לנו ולא רק לענף התיירות, הפגיעה הייתה מאוד רב מערכתית. בכל התקופה ניסינו להכיל את הפגיעה הזאת ואנחנו עדיין בשלבי ההכלה. במהלך המגפה ניסינו לפעול כמו אקורדיון, השדה נפתח בצורה מוגבלת אז הוצאנו טיסות לאן שאפשר היה, כשהוא נסגר שוב נאלצנו פעם נוספת לעצור פעילות.  "בחודשיים האחרונים ולקראת היציאה מהמגיפה הייתה פעילות עניפה מאוד שהחלה עם תקופת חגי תשרי וממש עד לשבוע האחרון, ואז עוד פעם נאלצנו לעצור פעילות בעקבות הוריאנט. אנחנו לא ממש מצליחים להבין מדוע העצירה הזו הייתה נחוצה ומקווים שההגבלות האלו יוסרו בימים הקרובים וכבר משבוע הבא נוכל לחזור לפעילות רגילה"  מגפת הקורונה פגעה בענף בצורה קשה מאוד, ואין לדעת כיצד יתאושש הענף. לא מזמן ראיינו את מנכ"ל  סקייליין 0.32% בלייק לאיין שסיפר לנו כיצד בחברה אופטימיים מאוד לקראת שנת 2022 כאשר הם צופים פעילות שואפת מאוד ולא צופים שהאומיקרון ישפיע על הענף בשנה הקרובה, ונראה כי המגמה בקשרי תעופה דומה מאוד.  מוטעי: "אנחנו מבססים את הנתונים שלנו בעולם על מגמות שאנחנו רואים כאן בארץ. בישראל ניתן היה לראות כיצד מיד בסמוך להסרת ההגבלות חזרה הפעילות בענף התיירות למימדים גדולים אף ממה שנראה היה לפני הקורונה. בסופו של דבר אנשים היו סגורים בבתים זמן רב, גם כשהם לא היו סגורים בבתים חלו עליהם הגבלות רבות בכל הנוגע לנסיעה לחול. כל הדברים הללו הובילו לכך שאנשים מעריכים יותר את הזמן הפנוי שלהם ושואפים לנצל אותו לטובת נופש או טיול. "כתוצאה מהמגפה נצפה גם גידול במספר האנשים שעובדים מרחוק, לא מעט מאותם אנשים מעוניינים לעבוד תוך כדי הטיול או החופשה, גם על זה אנחנו מתבססים. נוסף לכך רמת החיים עלתה, ושיעורי האבטלה גם הם ירדו למימדים נמוכים ממה שהיו טרם למגפה. אנחנו לא רואים סיבה שמודלים אלו לא יתאימו גם לעולם הרחב ולאו דווקא למדינת ישראל."  קשרי תעופה אינה החברה היחידה שמזהה את הפוטנציאל ה (יתכן) גלום בעובדה כי אנשים רבים יותר עובדים מהבית ומרחוק. בתחילת דצמבר דיווחה חברת ההוסטלים הישראלית סלינה כי היא בדרך להנפק ספאק בוול-סטריט לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. בחברה מעריכים כי שיעור העובדים מרחוק במשק העולמי יעמוד על כ-73% עד שנת 2028, ולכן פועלים לגיוס הון האמור לשמש אותם להקמת רשת הוסטלים עולמית התעמוד לשימוש אלו הרוצים לטייל בזמן שהם עובדים.  ובחזרה לקשרי תעופה - כנאמר, בחברה מאמינים כי הפעילות תצמח למספרים הגבוהים מאלו הנצפו טרם הקורונה בשנת 2022 ומנכ"ל החברה מספר מה התוכניות בחברה לשנה הקרובה. מוטעי: "נכון להיום רישתנו את כל שנת 2022, הכוונה היא מינואר הקרוב ועד לתקופת חגי תשרי בספטמבר אוקטובר. מדובר הן על חופשות קיץ ביעדים הפופולאריים, כאלו שכרגע לפחות אין עליהם הגבלות, דוגמת דובאי, והן חופשות חורף שאנחנו מארגנים ללפלנד (פינלנד) וכן בשותפות עם חברת רויאל קריביאן שאמורה כבר באוגוסט הקרוב להוציא קרוז קבוע ממפרץ חיפה באמצעות ספינת "Rhapsody of the Seas" שלהם." לא רק על הקרן סיפר לנו מוטעי, אלא גם על פעילות נוספת של החברה באירופה, הפעם ביוון. לדבריו, החברה חתמה לא מזמן על פרוייקט בנייה של וילות במדינה, כאשר על פיו מדובר בכיוון ברור מאוד אליו הולכת החברה.  מוטעי: "הפעילות החדשה ביוון נועדה לתת מענה לרוכשי הוילות בכל השלבים, החל מרמת ליווי ברכישה, דרך שלב הטיפול בנכס עצמו, עד להשכרה לאלו אשר לא מעוניינים לגור שם בעצמם, ואפילו מתן של שירותי קונסיירז'. החברה פועלת להתפתחות הנדל"ן הגלובאלי שלה ולדעתנו ניתן לראות מגמה מאוד לוגית של החברה בהיבטים האלו"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שולתתתת1 08/12/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
    להיות אופטימי זו תכונה טובה אך צריך להיערך לשני המצבים
  • 1.
    רועה חשבון 08/12/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
    סגר אחד וכל ההשקעה יורדת פייפןלמה המנכ"ל לא פונה לבנק לקבל הלוואה? כי הוא לא יקבל.
  • רואים שאתה לא מבין 08/12/2021 11:25
    הגב לתגובה זו
    לבחור שמעליי, מילא אם היית מצטנע מעט אבל לכתוב תגובה כזאת טיפשית בכזה פאתוס זה לא רציני בכלל ומעידש בעיקר על ההבנה שלך את השוק. לידיעתך בשוק ההון (ובכלל בחיים) קונים כשזול ומוכרים כשיקר. כל תעשיית התיירות, החל מתעופה ועד מלונאות, כולם אכלו אותה בקורונה וזה בדיוק הזמן להשקיע בתחום. בעוד שנה או שנתיים לקצור את הפירות. שיעור חינם חביבי
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).