נכס של סקייליין
צילום: מצגת החברה
ראיון

"הטיסות בחג ההודיה ברמת טרום הקורונה. למלונות בסקייליין זה טוב"

"כדי לא לשקוע בחוב מימשנו נכסים. מוסדיים קונים במחירים של לפני המגיפה", מספר המנכ"ל בלייק לאיין. לדבריו, מקליבלנד יצאו בגלל שהפכו לשחקן גדול מדי שם בניגוד לאסטרטגיית הפיזור. ובינתיים: קונים נכסים למשפחות ומטיילים שעמידים בפני מיתון, ונכסי יוקרה

תומר אמן |

"בזכות הקורונה קרה דבר מעניין: בעלי נכסים רבים מתמחרים אותם לפי השווי הנוכחי ברקע הקורונה, כשמנגד הגופים המוסדיים הגדולים ממשיכים לקנות לפי המחירים שהיו ערב המגפה". כך אומר בלייק לאיין, מנכ"ל סקייליין 0.32% בראיון לביזפורטל. "זה אפשר לנו למכור את הנכסים שלנו במחירים גבוהים יותר".

את השיחה עמו אנו מקיימים אחר שסקייליין, חברת הבת של מישורים -0.12%  (50%) הודיעה כי השלימה עסקה במסגרתה תמכור את כל הבעלות (100%) במלון היאט ארקייד בקליבלנד בכ-49.5 מיליון דולר ו-90% מרנסאנס ב-45.7 מיליון דולר. סך התמורה היא 95.2 מיליון דולר, מתוכה עם השלמת העסקה יועבר מזומן נטו בסך של כ-31 מיליון דולר וזאת לאחר ניכוי חלקו בתמורה של הבעלים המשותף של החברה (50%) ברנסאנס (כ-7 מיליון דולר) ולאחר פירעון הלוואות, אך לפני תשלומי מס ותשלומי הצלחה נוספים.

"קיבלנו הצעות טובות מאוד על הנכסים, וכבר לפני ששקלנו למכור אותם הגענו למסקנה שאנחנו מעוניינים לדלל חלק מאחזקותינו שם", לאיין מגלה. "אנחנו אוהבים את העיר מאוד אבל בסופו של דבר החזקנו 25% מהמלונות המרכזיים בעיר וזה נוגד במעט את אסטרטגיית הגיוון שלנו".

לאיין עצמו הצטרף לחברה ב-2016, אז כפי שהוא מספר הייתה מרוכזת באזורים פחות מרכזיים בטורנטו שבקנדה, וכמעט לא הייתה לה פעילות בארצות הברית. "זה הביא אותנו למצב בו יש לנו מעט מאוד הכנסה והרבה מאוד חובות. כדי להתמודד עם המצב קיבלנו כמה החלטות עסקיות, כאשר הראשונה הייתה לרכוש בתי מלון נוספים במקומות מרכזיים יותר ונידחים פחות, במטרה להגדיל את מספר הלקוחות שלנו.

הדבר השני שעשינו היה להתרחב לשווקי נדל"ן נוספים בקנדה ובארצות הברית, כך בעצם גיוונו את סל הנכסים שלנו. הדבר השלישי ואולי החשוב ביותר היה להשביח את הנכסים - בדקנו בכל מקרה לגופו כיצד להוזיל את עלויות התפעול לצד שיפור השירותים".

האם הצעדים הללו השתלמו? לפי לאיין הם הסיבה למעבר מהפסד לרווח ושילוש של תזרים המזומנים לעומת המצב קודם לכן. ואז הגיעה הקורונה, ובסקייליין בעיקר רצו קודם כל לשמר את הקיים ולהגן על הפעילות מפגיעה.

"חיפשנו דרכים להוזיל את עלויות החוב שלנו וניסינו למצוא דרכים כדי לא לשקוע לחוב גדול יותר. האסטרטגיה שבחרנו לפעול על פיה בסופו של דבר היה מימוש של נכסים. בזכות ההשבחה הצלחנו למכור נכסים במחיר גבוהים, בספטמבר אפילו סגרנו עסקה גדולה מאוד בהיקף של כ-210 מיליון דולר קנדי, ועכשיו גם את העסקה בקליבלנד. מה שקרה בסופו של דבר הוא שנכנסנו לקורונה במצב כלכלי עמיד ויציב מאוד, וכעת אני צופה שנצא מהמשבר בסיטואציה טובה אפילו יותר, כאשר בזכות הפעילות שלנו יש לנו כרגע יותר מזומנים ופחות חוב. אפשר להיות בטוח שעיקר הרווחים שייצרנו מהעסקאות האחרונות יושקעו ברכישה של נכסים נוספים בהתאם למדיניות שלנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בנוסף לכך חלק ממה שעשינו היה לקנות שני סוגים של נכסים, מצד אחד נכסי יוקרה שהתשואה עליהם גבוהה יותר אבל העמידות שלהן לתקופות מיתון נמוכה יותר, ומצד שני נכסים שיועדו בעיקר למשפחות ולמטיילים, איפה שהרווחיות נמוכה יותר אבל הם הרבה יותר עמידים לתקופות של מיתון. נכסים אלו עזרו לנו לעבור את התקופה בצורה חלקה יותר".

מה הוא בעצם המודל העסקי שלכם במלונות?

"המודל של השכרת המלון וקבלה של שכר דירה קבוע עבורו עובד טוב מאוד באירופה אבל כמעט לא רואים אותו בצפון אמריקה. כל המודל שלנו בנוי סביב תפעול המלון, כשמה שאנחנו עושים זה או להעסיק באופן ישיר את מנהל המלון שעובד באופן מולנו, או לשכור שירותים של חברה שמתפעלת את המלון בשבילנו. בסופו של דבר אם המלון מצליח אז אנחנו מצליחים כי אנחנו סופחים את הרווחים, ואם המלון לא מצליח אז אנחנו גם אלו שסופגים את ההפסד".

איך החברה מתכוננת לחורף? במיוחד נוכח התפרצות וריאנט האומיקרון? 

"כל יום אנחנו מקבלים דיווחים חדשים בנוגע לוריאנט החדש ולהשפעה שלו. רוב הדיווחים מגיעים דווקא מישראל ומצביעים על כך שהוריאנט דומה מאוד לוריאנט הדלתא, כלומר אמנם מביא איתו קצת אקסטרה שהוריאנטים הקודמים לא הביאו, אך בסופו של דבר הוא אינו עמיד בפני החיסון, במיוחד אם יש בוסטר.

"המנטליות הכללית פה בצפון אמריקה היא שהמגפה מאחורינו, זה בכלל לא נושא ששגור בשיח. מי שיסתכל על נתוני שדות התעופה בחג ההודיה יראה שזו הפעם הראשונה שמספרי הנוסעים מגיעים לרמות עליהם הם עמדו טרום המגפה וזה משמעותי מאוד בשבילנו כי המלונות שלנו מסתמכים על כך שאנשים יצאו לחופשות. ההכנה היחידה שלנו כרגע לחורף היא בהיבט של התחלואה העונתית בשפעת. אנחנו לא צופים שיהיה שינוי משמעותי בהיבט של הקורונה, בסך הכל למדו פחות או יותר איך לחיות עם הנגיף. כמובן שאנחנו נשארים עם היד על הדופק, אנחנו לא רוצים להיתפס לא מוכנים, אבל כמו שהמצב נראה כרגע אנחנו לא צופים שהוריאנט ישפיע על הפעילות בשנה הקרובה, באופן כללי שנת 2022 נראת מאוד אופטימית עבורנו".

ביום שישי האחרון לשכת התעסוקה האמריקאית דיווחה על האטה משמעותית מאוד בהיקף גיוסי העובדים לענף הפנאי והתיירות, איך זה השפיע עליכם?

"בחודשים הראשונים לקראת היציאה מהגפה היה קושי גדול מאוד לגייס עובדים. הרבה אנשים לא יצאו לעבוד, חלקם נשארו בבית עם הילדים כי בתי הספר היו סגורים, חלקם נשארו בבית בגלל תשלומי האבטלה, חלקם יצאו לעבוד אבל עברו לתעשיות אחרות, איפה שיש להם יותר ביטחון תעסוקתי. רוב הבעיות האלו החלו להיפתר, חלקן נפתרו כבר באופן מוחלט. בסופו של דבר בתי הספר למדו לחיות לצד המגפה ולכן רוב הילדים חזרו למערכת החינוך, מנגד הממשלה הפסיק את תשלום המענקים.

"העלייה בהיקף הנסיעות והמיעוט בסגרים הראה גם לאנשים שהענף לא כזה שברירי כמו שחשבו אז הם חזרו לעבוד. לפני כמה חודשים הייתי מקבל שיחות מהמנהלים שלי, הם היו מתלוננים על זה שהם מתקשים למצוא עובדים. אני תמיד הייתי אופטימי וניסיתי להסביר להם שמדובר בדבר חיובי כי זה אומר שהיקפי הפעילות חוזרים להיות כמו שהם היו פעם, והנה אנחנו היום. היום הרבה יותר קל למצוא עובדים כי אנשים לא יכולים להרשות לעצמם להישאר בבית כמו פעם, רובם גם לא רוצים".

אין לכם פעילות בארץ, למה אתם רשומים בבורסה בתל אביב? האם יש ערך מוסף או שזה רק בגלל הקשר למישורים? אתם רשומים בעוד בורסות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.