"לאורך השנים אני מרוויח כסף, אפילו הרבה כסף"
ביזפורטל נותן את הבמה למשקיעים הפרטיים - הגדולים וגם הקטנים; אנחנו רוצים לראיין אתכם ולהביא את הסיפור שלכם לקהל שלנו. והפעם נשמע את חן מגני תקווה שכבר משקיע בשוק ההון שנים רבות והרוויח יפה ויש לו גם טיפ למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם ההשקעות. גם אתם מעונייניםלהשתתף בפינת המשקיעים של BizTV? שלחו אלינו שם וטלפון למייל - [email protected] הכירו את חן:
- 5.לרון 30/10/2021 10:12הגב לתגובה זובאותה צורה ובלי מעוף כאילו שאם ירד....ישתקם,הזיכרון הקצר שכח שלנאסד"ק לקח 15 שנה "להשתקם"
- חן 30/10/2021 16:44הגב לתגובה זוחשוב ומומלץ שתיק השקעות יכיל בתוכו את כל הסקטורים בצורה יותר מאוזנת, מדד הנאסד"ק מכיל ברובו את ענף הטכנולוגיה, ואין בו פיזור ענפי יעיל. לכן עדיף לתת משקל רב יותר בתיק השקעות למדד ה S&P500, במדד זה פיזור הסקטורים יותר מאוזן, אפשר להשקיע ולחזק סקטורים בסלי ETF סקטוריאליים כגון XLP צריכה' XLF פיננסים, XLI תעשיה וכדומה.. תיק השקעות מאוזן יותר סקטוריאלית, היה נפגע פחות במשבר הדוט קום, שפגע בעוצמה רבה יותר במניות הטכנולוגיות, אינטרנט והייטק.
- 4.עצמון 29/10/2021 15:28הגב לתגובה זוחן מחזיק לדבריו דולרים (ככל הנראה בסכום לא מבוטל).מה עם ירידה רצופה וחדה בערך הדולר לעומת השקל?!
- כשאתה קונה בוולסטריט אתה קונה בדולרים אז אתה מושקע בזה (ל"ת)אא 01/11/2021 12:47הגב לתגובה זו
- עצמון 04/11/2021 09:33הדולר לא מפסיק לצלול מול השקל
- חן 29/10/2021 21:37הגב לתגובה זוהכוונה הייתה, שמשקיעים בחברות אמריקאיות, ההשקעה גם במטבע הדולר האמריקאי הפופולרי, לא משקיע במטבעות!! רוכש דולרים רק לפני קניית סלי ה ETF או מניות.
- עצמון 04/11/2021 09:41ירידת שער הדולר מול השקל חדה ומתמשכת. לא רואים תחתית...נוגסת באופן משמעותי ברווחים הנובעים ממניות הנסחרות בדולר.
- 3.מתעניין 29/10/2021 14:19הגב לתגובה זומה פירוש הטיפ "תיק שישתקם מהר" ?? טיפ נוסף : השקעות שתהיינה רווחיות....
- חן 29/10/2021 22:23הגב לתגובה זושמשקיעים לטווח ארוך, סביר להניח שתיק ההשקעות יחווה תיקונים גדולים במחירים ומשברים. כל משבר מאופיין בכך, שסקטורים מסוימים נפגעים יותר וכאלה שפחות, ישנם סקטורים שמשבר אפילו מיטיב איתם , ראה משבר הקורונה שפגע מאוד בענפים כגון התעופה, תיירות וכדומה, ומנגד גרם לצמיחה מהירה ועליות מחירים לסקטורים של הטכנולוגיה וההייטק. נניח שתיק ההשקעות שחווה את משבר הקורונה, היה מכיל משקל רב מידי במניות של סקטורים שנפגעו מאוד ולא התאוששו כמו שצריך עד רגע זה, כמה עצוב היה לבעל התיק, לכן רצוי לבנות תיק השקעות מאוזן שיכיל את כל 11 הסקטורים, רפואה, צריכה, פיננסים טכנולוגיה, תעשייה וכולי וכולי, כך שתיק מאוזן סקטוריאלית פגיע פחות, וסיכויו להגיע לסכום יתרת התיק שהיה ערב המשבר, יהיה בזמן מהיר יותר.
- 2.שטחי מידי בלי אינפורמציה או מידע כלשהו..מה המטרה בזה? (ל"ת)שי.ע 29/10/2021 13:16הגב לתגובה זו
- בלבולי מוח חסרי תועלת. (ל"ת)יש ר אלי 30/10/2021 09:52הגב לתגובה זו
- חן 30/10/2021 16:57כל אלה שחושבים שהשקעות לטווח ארוך ובצורה נכונה, כלומר מדיניות השקעה, אופק השקעה, מוצרים פיננסים נכונים, פיזור ענפי, מדינות, מניות ועוד.. ימשיכו לעבוד קשה בשביל הכסף, ואנחנו המשקיעים לטווח ארוך, נהנה מכך שהכסף גם יעבוד עבורנו. לא להשקיע בשוק ההון זה גם סוג של סיכון ומסכנות, קרי להישאר מאחור כאשר אחרים מרווחים.
- 1.משקיע 29/10/2021 12:59הגב לתגובה זואחד המיתוסים הנפוצים הוא "השקעה סולידית". אין דבר כזה במציאות. השקעה סולידית כביכול שממליצים יועצי השקעות בבנקים היא השקעה באג"ח. נכון להיום הסיכוי להפסיד הרבה כסף באג"חים הוא גדול מאד, ביחוד לנוכח האינפלציה המתגברת וסיכוי להעלאת ריבית.השקעה במניות לטווח ארוך היא הנכונה, גם אם בדרך יש תנודתיות אפילו חזקה.המצב שבו אדם יזדקק לכל כספו המושקע דווקא בעת משבר חריף הוא קלוש ביותר. במקרה הגרוע הוא יזדקק לחלק קטן מהסכום המושקע ועם שאר ההשקעה הוא ימתין בסבלנות עד יעבור המשבר.ברור שקשה לשכנע אנשים במסלול מנייתי כי שטיפת המוח של היועצים למיניהם חזקה ורצופה.
- יש ר אלי 30/10/2021 09:56הגב לתגובה זובהחלט אפשר להפסיד באג"ח, זה תחום הדורש ידע. נכון להיום אין הרבה אג"חים עם תשואה משמעותית. לדעתי בסדרות של דלק קבוצה עוד ניתן להרוויח, החברה בכיוון טוב, עליית מחירי הנפט, הנפקת איתקה, רווחי דלק קידוחים ועוד יאפשרו לה כנראה לשלם את כל החוב. המחירים עלו והתשואו ירדו אך נשאר עוד "בשר" בסדרות ל"ד ל"ה לדעתי. ג.נ. מחזיק. בידקו בטרם תחליטו. בהצלחה.
- חן 29/10/2021 22:53הגב לתגובה זולפעמים ההשקעות הנחשבות לסולידיות עם פוטנציאל תשואה מזערית מראש, מתברברות לבסוף לא לכאלה, מנגד השקעות הנחשבות למסוכנות, דווקא מתבררות כפחות כאלה, לאורך זמן, והתשואות מעולות. בסיכון יש גם תועלות, כדוגמת הכביש שהוא מסוכן (חיי אדם), לא ראיתי מישהו עקב כך שוויתר על נסיעה ברכב, למרות הסכנות בכביש, עדיין לכביש יש יתרונות גבוהים, כנ"ל בהשקעות. השאלה בכביש איך נוהגים כדי להגיע ליעד בבטחה ? ובהשקעות באיזה דרך בוחרים גם כדי להגיע גם כן ליעד בבטחה?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
