"סוכני הביטוח לא משרתים את הלקוח - לאסור תגמול לסוכנים מהחברות"
רוב סוכני הביטוח מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של חברה אחת או שתיים בלבד, ובנוסף - חברות הביטוח מצליחות להשפיע על זהות החברה שאת מוצריה מוכר הסוכן ללקוחותיו וזאת באמצעות תמריצים כלכליים שמעניקות חברות הביטוח לסוכנים, כך על פי רשות התחרות, שמפרסמת כעת את ממצאיה, לאחר שימוע ציבורי בנושא ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל.
ממצאים אלה מטרידים נוכח ההנחה של מרבית המבוטחים כי הסוכן נמצא "בצד שלהם".
מהממצאים החמורים עולה עוד כי תופעת ביטוחי הכפל נפוצה מאוד בישראל. בנוסף, רשות התחרות גם מצאה בעייתיות גדולה בתמריצי סוכני הביטוח בתחום ביטוחי הבריאות וכן קשר בין התמריצים שנותנות חברות הביטוח לסוכנים לבין המוצרים שהסוכנים מוכרים למבוטחים.
הרשות: לבצע שינוי במודל התגמול של הסוכנים
לאור הממצאים, הרשות ממליצה לבצע שינויים במודל התגמול של סוכני הביטוח, כדי ליצור לסוכנים תמריצים לפעול למען המבוטחים ולא למען החברות. הרשות ממליצה, בין היתר, לאסור על תשלומים מחברות הביטוח לסוכנים, או לחלופין לפעול לכך שתגמול הסוכן יתבסס בחלקו על פרמטרים אחרים מלבד גובה דמי הפרמיה – למשל, שתשולם לסוכן "עמלת תביעה" אשר משקפת את הסכומים ששולמו למבוטחים.
כמו כן, הרשות ממליצה לבטל את תוספות התשלום (בונוסים) לסוכן עבור עמידה ביעדים.
- 16.שאול 02/09/2021 14:41הגב לתגובה זוהסוכנים הספיקו לטייל בכל קצות הגלובוס כבונוסים ומתנות . עכשיו נותר להטיס אותם לחלל ואת זה אסרו . חבל .
- 15.אחד העם 21/07/2021 23:45הגב לתגובה זולכן ,עושה ביטוח ישיר בלבד .חוץ מביטוח רכב ודירה אין לי שום ביטוח אחר כי בכל שאר סיפורי פוגי התרגול יהיה רק כשאני מת או עם מוות מוחי.
- 14.הגיע הזמן ... מזמן (ל"ת)בועז 21/07/2021 20:50הגב לתגובה זו
- 13.דרור,כלכלן 19/07/2021 21:18הגב לתגובה זואז מה את אומרת רשות יקרה? שכחתם שחברות הביטוח זה לא מלכ"ר, זה עסק לכל דבר והם צריכות להרוויח! תשאלו כל סוכן וותיק. אם יהיו אצל הרבה תביעות מול חברה מסויימת חברת הביטוח עלולה לפגוע לו בעתיד בהסכם החדש ולהפחית לו את התגמול. הבעיה היא חברות הביטוח, לא הסוכן. הסוכן הוא רק מתווך. אל תחפשו להוציא אותו כמפלצת תאוות בצע. זה לא נכון ומקומם
- 12.חיים 17/07/2021 10:58הגב לתגובה זולמה צריך כל כך הרבה פוליסות בריאות: תאונות אישיות, פוליסת ניתוח, פוליסת בריאות, פוליסה סיעודית, פוליסת כיסוי משלים בקופ״ח (גם של חב׳ הביטוח)? למה לטבוע בים הפוליסות? למה לא להסביר, לפשט, להקל, לא לסרבל, לא מונחים בלתי מובנים, פוליסות פשוטות ברורות ומובנות לכל אחד. ככה הכל ברור מה מכוסה, מה מוחרג, כמה משלמים, מה מקרה הביטוח. פשוט וקל. ככה ניתן להשוות בין החברות השונות על בסיס משותף, זהה ונוח ונכון. כיום זו משימה בלתי אפשרית. עודף נתונים יוצר בלבול וגם אצל אנשי המקצוע. שבזה יעסוק הרגולטור. בשקיפות לציבור. שיספק בסיס נתונים השוואתי ונוח ונכון ומעודכן. הציבור והשוק יעשו את השאר. מישהו מרים כפפה ?
- 11.מישהי שמבינה 15/07/2021 10:38הגב לתגובה זולקוח צריך לשלם ישירות לסוכן ולא שסוכן יקבל את התשלום מחברות הביטוח וחברות השקעה, ככה בוודאות הלקוח יזכה לשרות טוב והכי חשוב אובייקטיבי, יהיה תמריץ אמיתי לסוכן לאתר עבור הלקוח את ההכי טוב. כל המודל של תמריצים לסוכנים מעוות לחלוטין ובטח אין שם טובת לקוח... במיוחד "עמלת הפקדה ראשונה", שלה זוכה הסוכן מעודדת אותו להעביר את הלקוח מבית השקעות אחד לאחר כל כמה שנים.
- כלכלן 15/07/2021 15:06הגב לתגובה זוואז כל היצרנים לא יתאמצו להשיג תשואות.כולם ישארו בבתי ההשקעות הדפוקים שלהם .לא סתם הבנקים לא הצליחוצריך עמלת הפצה קבועה ואחידה מכל היצרנים.ועמלת ניוד סמלית כמו 1000 שח לכל מיליון .לא לשפוך את התינוק עם המים
- 10.עמלה לפי תביעות???? הזויה ההלפרין הזאת (ל"ת)איזה טמטום 15/07/2021 07:28הגב לתגובה זו
- 9.אמיר 15/07/2021 02:36הגב לתגובה זוהאם רופאים רושמים את התרופה הטובה ביותר למטופל? או שיש כאן עולם שלם של תגמול כביכול מתחת לשולחן? אם רופא ירשום תרופה אחת ולא אחרת? בזה תתעסקו! ולא בזה שסוכן מוכר בחברה אחת ולא באחרת, עד כמה אפשר להתערב? רגולטור חצוף! רוצה ביטוח "לחם אחיד", בלי תחרות! עכשיו גם מובן העניין של הרכישות וצמצום חברות הביטוח ובתי ההשקעות הפועלים בתחום, הרגולטור דואג שלא תהיה תחרות בכלל, אותו מוצר, אותו מחיר, בושה!
- 8.הלפרין את כישלון מוחלט יאללה חפפ (ל"ת)פאפ דדי 14/07/2021 18:16הגב לתגובה זו
- 7.ישראל 14/07/2021 16:31הגב לתגובה זוסוכני הביטוח ילמדו את הלקוחות כיצד לתקוע את החברות: כגודל התביעה גודל התגמול אם אכן זאת המחשבה באוצר אין איוולת גדולה יותר
- 6.ניר 14/07/2021 15:55הגב לתגובה זוהתערבות גסה ובוטה בשוק חופשי
- 5.מאיר 14/07/2021 15:50הגב לתגובה זושמפרשנים עצמם לדעת על חשבון המנויים
- 4.אמיר 14/07/2021 15:38הגב לתגובה זואם לרשות היה אכפת מהציבור היא לא הייתה מאשרת מכירת ביטוח ללא רישיון. כרגע כל ילד בן 20 נכנסים לחברות כמו ביטוח ישיר וaig עושה הכשרה של חודש ויוצא למכור כפילויות ומכירה על מכירה לאותו לקוח שלא מבין על מה מדובר ואחרי זה גם משקרים בשביל לשמר. הבעיה מתחילה שם, הסוכנים הם אנשי מקצוע שעובדים עבור הלקוח גם אם מקבל עמלות בסופו של דבר שם בשביל לתבוע ולייצג את הלקוח.
- וכל הפקידות אצלך?? 15/07/2021 08:29הגב לתגובה זועל חשבון מי אתה נוסע לחול פעמיים בשנה????????? גם אם חברת הביטוח משלמת, היא עושה זאת על גב המבוטח. לפחות החברות הישירות יש פיקוח, מעקב, נהלים, הקלטות.
- 3.יועץ 14/07/2021 15:36הגב לתגובה זועוול שנמשך שנים ורק עכשיו הם גילו אותו, ישנים בעמידה כולם כולל המפקח
- 2.קשקוש גמור (ל"ת)אנונימי 14/07/2021 15:33הגב לתגובה זו
- 1.לבן 14/07/2021 15:23הגב לתגובה זורוב המדינה הזו, מושחתת!!!.כולם מרמים את כולם "ואיש הישר בעיניו יעשה". אין חוק, אין צדק ואין מזור. זה מתחיל בראש ומסתיים.....
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
