לפעמים החלום פשוט לא מתגשם. איך מוחקים 70% מערך המניה ומסבים נזק כבד למשקיעים? הנה דוגמה. אקסיליון -1.03% היא חברת חלום שעוסקת ברמזורים חכמים ולדברי החברה בזכות הרמזורים שלה ניתן לקצר את זמן הנסיעה ב-40%. החברה נהנתה מזינוק של 2,000% בערכה תוך כמה חודשים בעקבות ההייפ הגדול בבורסות בעולם על חברות הטכנולוגיה, גם כאלה שאין להן עדיין פעילות, ונכנסה לבורסה באוגוסט לפני שנה דרך מיזוג לתוך השלד אפיו אפריקה לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. המניה המשיכה לזנק במהירות והגיעה בשיאה לשווי של 1.3 מיליארד שקל (46 שקלים למניה) ובעקבות כך אף זכתה להיכנס בעקבות כך למדד ת"א 90. בינואר כבר הודיעה החברה, שהיא נערכת לרישום גם בנאסד"ק (באופן מפתיע - רק זמן קצר אחרי שנכנסה לבורסה המקומית) ואף ציינה כי סיכויי ההצלחה שלה לבצע את הרישום טובים. המניה זינקה כמובן אלא שמאז לא קרה בחברה הרבה וביום חמישי הודיעה החברה כי "לאור שינויים בתנאי השוק החליטה החברה, בשלב זה, לעצור את ביצוע הבדיקות והפעולות שהחלה בהן כחלק מתהליך הרישום". האמת היא כמובן שהחברה פשוט לא הייתה שווה לרגע אחד את הרישום בנאסד"ק ו"השינוי בתנאים" הוא אולי תחילת התקררות גל ההנפקות וההבנה בארה"ב שגל ההנפקות של חברות בשוויים מנופחים ומנותקים לחלוטין מכל שווי והיגיון כלכלי - כבר עבר מזמן את גבול הסביר (כתבנו על כך למשל כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). חלומות לחוד - ונפילה של 72% בערך המניה בחצי שנה אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. החברה כאמור היא חברת חלום שנסחרת רק על בסיס פוטנציאל המוצר שלה. החברה אולי רוצה להוביל אך בינתיים אין לה יותר מדי פעילות וכמעט שלא חוזים חתומים למעט מול נתיבי ישראל לניהול מערך הרמזורים של ישראל, ברכבת הקלה בירושלים ובמטרונית בחיפה (הרחבה על התוצאות שלה בהמשך הכתבה). מאז כניסתה למדד ת"א 90 בחודש פברואר הסבה המניה את הנזק הכבד ביותר מבין כל המניות במדד ת"א 90, כשאיבדה תוך פחות מחצי שנה לא פחות מ-72% משוויה (יותר משני שלישים), ונסחרת כעת לפי שווי של כ-360 מיליון שקל (שער של 13 שקלים למניה). המשמעות היא מן הסתם שהמניה תיזרק מהמדד בעדכון החצי שנתי הקרוב (המועד הקובע - בסוף החודש) והיא כבר לא נמצאת בין 125 החברות הגדולות, אלא רק במיקום 260 - כאמור הסבה את הנזק הכבד ביותר למשקיעים בתקופת הזמן הקצרה בה היא נסחרת במדד. הדרך לצמצם סיכום בשוק ההון ולהימנע מהפסדים - פיזור הסיכון עם זאת, משקיעים לטווח ארוך שהשקיעו השנה במדד ת"א 90 לא הפסידו ונהנו מתשואה של 13% באותו פרק זמן, כלומר - הדרך הטובה ביותר להימנע מסיכון של התרסקות כזו בערכה של מניה ספציפית ולמזער את הסיכון להפסד גדול היא לפזר את הכסף על פני מספר חברות ו"לא לשים את כל הביצים בסל אחד". ומה אומרים הדוחות הכספיים? זינוק בהפסדים לא רק בגלל המיזוג את הסיבה לזינוק המטורף בערך המניה לא תמצאו בדוחות הכספיים של החברה. בכל שנת 2019 החברה הכניסה כ-6.4 מיליון שקל, היא הפסידה תפעולית כ-769 אלף שקל, וההפסד הנקי עמד על 1.14 מיליון שקל. בשנת 2020 התוצאות רק הידרדרו - וחזק מאוד: החברה הכניסה בכל השנה 1.15 מיליון שקל, והפסידה תפעולית 281 מיליון שקל - בעיקר בגלל המיזוג וגם ההפסד הנקי היה דומה - אך גם בנטרול המיזוג, ההפסדים על הוצאות מחקר ופיתוח זינקו מ-3.8 מיליון שקל בשנת 2019 ל-21.9 מיליון שקל ב-2020 והוצאות הנהלה וכלליות קפצו מ-2.1 מיליון שקל ל-18.1 מיליון שקל ב-2020. איפה החברה כן "מצטיינת"? גם כן לרעה - ברשימת מקבלי מקבלי השכר הגבוה בבורסה באופן מעצבן למדי החברה דווקא בולטת (לרעה כמובן) ברשימת מקבלי השכר הגבוה מבין החברות הנסחרות בבורסה. אבל אם השכר של אנשים שמנהלים את החברות הגדולות בבורסה הוא אולי לגיטימי, אין כל הצדקה לשכר כה גבוה לאנשים שמנהלים חברות חלום כמו אקסיליון - שרחוקות מכך מאוד. כך למשל ניתן למצוא ברשימה אנשים כמו ברק עילם שמנהל את נייס, החברה הגדולה ביותר בבורסה המקומית, שמקבל 43 מיליון שקל (פי שניים מהמקום הבא ברשימה),  את מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר אייל לפידות שקיבל 21.4 מיליון שקל, את זוהר לו מסאמיט שקיבל השנה תגמול של כ-21 מיליון שקל, מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר שקיבל שכר של כ-15.5 מיליון שקל. הבא אחריו ברשימה, להבדיל מקבוצת אלקטרה שחולשת על מספר סקטורים, הוא אילן וייצמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של אקסיליון. וייצמן השתכר בכ-14.5 מיליון שקל. בעקבות ביטול הרישום בנאסד"ק לא נזכה לצערנו לדעת מה עשוי היה להיכתב באנליזות בחו"ל על שכר הבכירים בחברה ומה דעתם על שכר כה גבוה לעובד בחברת חלום שכזו. ענף התחבורה העתידני זוכה להתעניינות לא קשה להבין מדוע הנהלת החברה רצתה להירשם בנאסד"ק. ענף התחבורה העתידני זוכה לסקרנות עצומה בשנה האחרונה בוול סטריט, כשגם מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע 2 מיליארד דולר בחברת קרוז (חברה באחזקה של ג'נרל מוטורס). בכך הצטרפה מיקרוסופט, לגוגל ואמזון ושלושתן מושקעות כעת בפרויקטים בשווי של מיליארדי דולר לפיתוח מכונית-ללא-נהג וללא בעלות אישית. אקסיליון כאמור היא חברה לרמזורים חכמים. רמזור החברה מופעל על ידי בינה מלאכותית היכול להוריד את זמן הנסיעה בכ-40% וגם להעלות את השימוש בתחבורה הציבורית. הרמזור פועל לפי העומס, ומעדכן את עצמו בכל יום בשביל להשתפר בביצועים ליום הבא. בנוסף, הרמזור מתוכנן גם בשביל לתת קדימות למכוניות משטרה, כבאיות, אמבולנסים ורכבי חירום אחרים. הפתרונות של אקסיליון מותקנים כיום בירושלים ובחיפה.  מנכ"ל החברה הוא אורן דרור - בכיר לשעבר במיקרוסופט ובוועדה המייעצת של החברה ניתן למצוא בכירים רבים בעולם התחבורה - בין היתר ג'ון פורקרי, לשעבר סגן הממונה על מחלקת התחבורה בכל ארצות הברית, מרק ג'וזף המנכ"ל לשעבר של חברת Transdev חברת ענק שמפעילה אוטובוסים.