מבית היוצר של אלקטריאון ואוגווינד; אפיו אפריקה
חברת אפיו אפריקה כיום שלד שנמצא בהשעיית מסחר מדווחת על התקשרות בהסכם מיזוג עם חברת אקסילון, חברה העוסקת בתחום רמזורים בעלי בינה מלאכותית. במסגרת העסקה בשלב ראשון מני מור, זאב ברונפלד וירון יעקבי - משקיעים שעשו מאות מיליונים רבים בהשקעה בחברת אוגווינד 1.62% ובחברת אלקטריאון 2.89% וכן גם אורן עזר יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל של אלקטריאון, ישקיעו באפיו אפריקה תמורת מניות ואופציות ממספר סדרות. הכסף שהם ישקיעו צפוי להביא את החברה עד לקופת מזומנים נטו של 19 מיליון שקל. בשלב השני יוקצו לבעלי המניות של אקסיליון מניות ואופציות; לאחר ההשקעה מצד ארבעת המשקיעים וכן לאחר ההקצאה לבעלי המניות של אקסיליון ידוללו בעלי המניות של אפיו אפריקה בכ-96% וזאת ללא חישוב של המרת צפויה של אופציות, במקרה של המרת כל סדרות האופציות יעמוד הדילול על כ-97%, דילול גדול למדי שבעצם אומר כי מספר המניות של החברה יוכפל ב-25 בהנחת אי מימוש של סדרות האופציות או ב-33 בהנחת המימוש של כל סדרות האופציות (חשוב להדגיש כי יכול להיות שרק חלק מהסדרות ימומשו שכן מחירי המימוש של הסדרות שונים מסדרה לסדרה). המוצר של אקסיליון לפי נתונים ציבוריים המוצר של אקסיליון הוא רמזור המופעל על ידי בינה מלאכותית היכול להוריד את זמן הנסיעה בכ-40% וגם להעלות את השימוש בתחבורה הציבורית. הרמזור פועל לפי העומס, ומעדכן את עצמו בכל יום בשביל להשתפר בביצועים ליום הבא. בנוסף, הרמזור מתוכנן גם בשביל לתת קדימות למכוניות משטרה, כבאיות, אמבולנסים ורכבי חירום אחרים. הפתרונות של אקסיליון מותקנים כיום בירושלים ובחיפה. מנכ"ל החברה הוא אורן דרור - בכיר במיקרוסופט ובוועדה המייעצת של החברה ניתן למצוא בכירים רבים בעולם התחבורה - בין היתר ג'ון פורקרי, לשעבר סגן הממונה על מחלקת התחבורה בכל ארצות הברית, מרק ג'וזף המנכ"ל לשעבר של חברת Transdev חברת ענק שמפעילה אוטובוסים ובשנת 2018 הכנסותיה הסתכמו לסך של 6.6 מיליארד דולר ועוד. חשוב להדגיש שכרגע לא ניתן להעריך את השווי של החברה לאחר המיזוג מכיוון שאפיו אפריקה נמצאת בהשהיית מסחר - ועל גם לא ניתן לקנות את המניות של במסחר הרגיל בבורסה אלא רק באמצעות עסקאות מחוץ לבורסה. לאחר המיזוג חלק קטן מאוד מהסחורה יהיה בידי הציבור שכן רוב החברה כאמור יהיה בידי בעלי המניות של אקסיליון או בידי המשקיעים. מה גם שבמסגרת תהליך המיזוג יחתמו בעלי המניות של אקסיליון על הסכם חסימה מורחב שבמהלכו המניות שלהם יהיו חסומות חסימה מוחלטת למשך שנה וחצי, לאחר השנה וחצי יהיו 6 חודשים בהם הם יוכלו למכור רק חלק מהמניות שלהם - רק לאחר ששת החודשים יוכלו למכור את המניות שהם מחזיקים. ועל כן, בגלל כמות המניות הנמוכה יחסית שתהיה בידי הציבור מניית החברה צפויה להיות תנודתית.
- 3.משה 15/09/2020 23:18הגב לתגובה זוכמו אוגוינד ואלקטריאון החברה המשקיעים מני ויעקובי רציניים מאד
- 2.מתי אמורה לצאת משימור? (ל"ת)ייא 23/08/2020 21:39הגב לתגובה זו
- גלעד מנדל 24/08/2020 14:03הגב לתגובה זואין צפי כרגע
- 1.מני מור שיטת מנצחת 23/08/2020 19:16הגב לתגובה זורק הנפקה פתוחה לא זכויות צריכים לןהוציא מהשימור הכל מונקי ביזנס וטמטום ושוד הציבור שינסו לעשות הנפקה פתוחה לציבור
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
