רמזור
צילום: Pixabay

אקסיליון בוחנת רישום בנאסד"ק - המנייה מזנקת ב-6%

החברה מעידה כי סיכוייה להפוך לדואלית טובים למדי. אקסיליון הפכה לציבורית רק באוגוסט האחרון על ידי כניסה לשלד בורסאי והיום שווה כבר יותר ממיליארד שקל, למרות שהיא עדיין הפסדית ובגדר חברת חלום. האם החלום יהפוך לאמריקני בקרוב?
אלמוג עזר | (3)

לאחר שמניית אקסיליון -3.36% זינקה בחצי השנה האחרונה ושוויה החברה הגיע לכ-1.1 מיליארד שקל, החברה בוחנת לרשום את החברה גם בבורסת הנאסד"ק. מדובר בצעד מפתיע שכן החברה עצמה הגיעה לתל אביב רק באוגוסט האחרון. החברה מעידה כי סיכוייה להפוך לדואלית טובים למדי בשלב זה. המניה נסחרת בעליות חדות בבורסה בתל אביב.  לא קשה להבין מדוע הנהלת החברה רוצה להירשם בנאסד"ק. ענף התחבורה העתידני זוכה לסקרנות עצומה בשנה האחרונה בוול סטריט. רק בשבוע שעבר הודיעה מיקרוסופט כי תשקיע 2 מיליארד דולר בחברת קרוז (חברה באחזקה של ג'נרל מוטורס). בכך הצטרפה מיקרוסופט, לגוגל ואמזון ושלושתן מושקעות כעת בפרויקטים בשווי של מיליארדי דולר לפיתוח מכונית-ללא-נהג וללא בעלות אישית. אקסיליון רוצה חלק מאותו כסף החם, משום שהיא עוסקת בדיוק בנושא זה. אך כדאי להבין שמדובר בחברת חלום שעדיין הפסדית והיא תיסחר רק על בסיס פוטנציאל המוצר שלה. אז האם החלום הישראלי יהפוך עוד רגע לחלום אמריקני?  אקסיליון היא חברה לרמזורים חכמים. רמזור החברה מופעל על ידי בינה מלאכותית היכול להוריד את זמן הנסיעה בכ-40% וגם להעלות את השימוש בתחבורה הציבורית. הרמזור פועל לפי העומס, ומעדכן את עצמו בכל יום בשביל להשתפר בביצועים ליום הבא. בנוסף, הרמזור מתוכנן גם בשביל לתת קדימות למכוניות משטרה, כבאיות, אמבולנסים ורכבי חירום אחרים. הפתרונות של אקסיליון מותקנים כיום בירושלים ובחיפה. חברת אקסיליון נטמעה לתוך השלד הבורסאי של אפיו אפריקה בסוף אוגוסט. השלד הריק, מאז כניסתה להתנפח עד ליותר ממיליארד שקל. זאת בין היתר על רקע גאות המחירים האדירה ממנה נהנה המגזר הטכנולוגי בשנה האחרונה. החברה הודיעה על ביצוע בדיקות ופעולות להכנת התשתית המשפטית להפוך לחברה דואלית כחלק מאסטרטגיית החברה לפיתוח פעילותה הבינלאומית. להערכת החברה, רישום המניות בנאסד"ק, שהינה בורסה מובילה וזאת במקביל למסחר בבורסה בישראל, עשויה לאפשר לחברה להרחיב את איתנותה הפיננסית ולפתוח בפניה אפשרויות בכל הנוגע למיזוגים ורכישות עם חברות הפועלות בתחום פעילותה של החברה וקידום האסטרטגיה של החברה. יובהר כי לצורך רישום מניותיה של החברה בבורסת הנאסד"ק נדרשת החברה לעמוד בתנאי הרישום בנאסד"ק. להערכת החברה, בהתבסס על שווי השוק שלה והונה העצמי נכון למועד דיווח זה, החברה צפויה לעמוד בתנאי הרישום בנאסד"ק. מנכ"ל החברה הוא אורן דרור - בכיר במיקרוסופט ובוועדה המייעצת של החברה ניתן למצוא בכירים רבים בעולם התחבורה - בין היתר ג'ון פורקרי, לשעבר סגן הממונה על מחלקת התחבורה בכל ארצות הברית, מרק ג'וזף המנכ"ל לשעבר של חברת Transdev חברת ענק שמפעילה אוטובוסים ובשנת 2018 הכנסותיה הסתכמו לסך של 6.6 מיליארד דולר ועוד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוחר 24/01/2021 12:48
    הגב לתגובה זו
    פשוט בועה והרצה תיזהרו משטויות כאלה
  • 1.
    דני ד 24/01/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
    שווי מנופח לחברה הפסדית. שרלטנות לשמה
  • עמי 24/01/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    כולל פתיחת פוזציות שורט מטורפות והיום תראו איפה המניה ואיפה השורטיסטים
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.