איי סי אל: הסכם למכירת 600 אלף טון אשלג בהודו ב-168 מ' דולר
חברת איי.סי.אל 0% (לשעבר כיל) שמוחזקת ע"י חברה לישראל 0% (45.85%) מדווחת כי במהלך שנת 2021 תספק ליבואנית ההודית Indian Potash Limited (IPL) אשלג בהיקף של כ-600 אלף טון אשלג, במחיר כולל של כ-168 מיליון דולר.
בנוסף, בהסכם יש אפשרות לאופציות הדדיות של אספקת 50 אלף טון נוספים, בסכום של כ-14 מיליון דולר.
על פי ההסכם, מחיר המכירה לטון על פי החוזה עומד על 280 דולר לטון CIFFO Indian Ports, גבוה ב-50 דולר לטון מההסכם הקודם, אז עמד הסכום על 230 דולר לטון.
אלי אמון, סמנכ"ל בכיר והמנהל המסחרי של ICL: "החוזה עליו חתמנו בהודו, אחד השווקים האסטרטגיים של ICL, הינו חלק מהסכם האספקה לחמש שנים אשר חתמנו בשנת 2018 עם IPL. החוזה מהווה עדות נוספת למעמדה המוביל של ICL בשוק זה ומשקף את התחזקות המומנטום החיובי בשוקי הדשנים בעולם, כאשר תנאי מזג אוויר נוחים, עלייה בשטחי הזריעה והיצע מוגבל, תורמים לביקוש עולמי איתן לאשלג".
בחודש מרץ דיווחה כיל, כי היא רוכשת חברה ברזילאית ב-400 מיליון דולר מהתאגיד קומפאס.
- הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
- בעקבות המהלך נגד ברזיל: כך הפך טראמפ את המכסים לנשק פוליטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
> מניית כיל מקבלת אפסייד של 20% והמלצת קניה במחיר יעד של 23 ש'
- 4.חלאות 05/04/2021 13:59הגב לתגובה זומשמידים את כל אוצרות הטבע של ישראל ולא משלמים מיסים. הודו צריכה ליבבא אשלג מישראל כמו שמצרים צריכה גז, הכל שחיתות
- 3.מה האסטזה- זה חלק מהסכם ידוע (ל"ת)f 05/04/2021 11:47הגב לתגובה זו
- 2.חברה מעולה! (ל"ת)זיו 05/04/2021 09:48הגב לתגובה זו
- 1.אי סי אל 05/04/2021 09:23הגב לתגובה זוזה היה ככה תמיד מחיר צמוד לסחורות ולמחיר הטון מה השתנה כעת חוץ מהפרצוף הנחאס של שישנסקי לפיד וביבי הקומוניסטים
- היא עוד תגיע לזה ותעבור את זה... (ל"ת)משקיע שנים בכיל 05/04/2021 11:46הגב לתגובה זו

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים