“אוגווינד היא חברת טכנולוגיה שעוסקת כבר כמה שנים בפיתוח טכנולוגיה של אגירה על בסיס לחץ אוויר, שאנחנו קוראים לה Air Battery. לפני כחמש שנים, בעיצומה של מהפכת האנרגיה, החברה הייתה שווה מעל שניים וחצי מיליארד שקל. באותה תקופה הייתי יו״ר חברת החשמל, ואפילו חתמנו על הסכם ראשוני לשיתוף פעולה. כבר אז זיהיתי את נושא האגירה כמרכזי במהפכה של האנרגיה הירוקה והמבוזרת - (Decentralized Energy).

"מאז היו עליות וירידות, בעיקר ירידות, והחברה ירדה משווייה הקודם. אני נכנסתי לפני כמה חודשים, כשהשווי היה בערך מאה מיליון שקל, וטל הצטרף די מהר אחריי. יחד הובלנו אסטרטגיה חדשה, מתוך אמונה שהחברה מחזיקה נכס אסטרטגי אמיתי בתחום האנרגיה הירוקה.

"הטכנולוגיה שלנו מאפשרת אגירה לטווח ארוך מאוד - Long Duration Energy Storage. בעוד שסוללות ליתיום מאפשרות אגירה של ארבע עד שש שעות, המערכת שלנו יכולה להגיע ל-100, 200, 300 שעות ואף יותר. מדובר בדרמה של ממש.

"עם זאת, יש עדיין חוסר ודאות לגבי מועד הכניסה לשוק של הטכנולוגיה הזו, ולכן החלטנו לבנות אסטרטגיה רחבה יותר, המבוססת על שלוש רגליים: הטכנולוגיה של האוויר הדחוס, ייזום פרויקטים בתחום אגירת האנרגיה, ופעילות EPC - גם בארץ וגם בחו״ל.

• מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
• ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

• חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
• סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.