רביב צולר
צילום: יח"צ

אחרי הדוחות: בלאומי פרטנרס מעניקים לכיל אפסייד של 13%

לאחר שחברת הכימיקלים הישראלית הכתה את התחיזות המוקדמות, אלה פריד מלאומי פרטנרס מעניקה למנייה מחיר יעד של 21 שקל; "כיל מציעה אפסייד לא דרמטי אך ריאלי בתחומים שעומדים ליהנות משיפור המגמה בחקלאות ובתעשייה."
איתן גרסטנפלד | (3)

לאחר פרסום הדוחות השנתיים של איי.סי.אל -1.54%  (כיל) אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, מעלה את המלצתה ל"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 21 שקל למנייה, המייצג אפסייד של 13% על שער הבסיס של המנייה הבוקר. זאת, בשל התמחור הנמוך השוואה למתחרותיה, בשל מהחשיפה של מגזר הברום לכלכלה העולמית ולסקטור הנפט.

 

לדברי פריד, "הדוחות של אי.סי.אל לרבעון הרביעי, ובעקבות זאת לשנה כולה, היכו את ציפיות הקונצנזוס בכל הפרמטרים. השיפור ברמה הרבעונית הושג בעיקר בזכות התאוששות ההכנסות ממוצרים תעשייתיים (בפרט מעכבי בעירה- ברום) וגידול חד בכמויות האשלג. המכירות בכל המגזרים היו גבוהות יותר מאשר ברבעון המקביל שהושפע לשלילה מעבודות בים המלח."

 

"לפי תחזיות של גופי מחקר רבים בעולם, מרבית הראלי בסחורות חקלאיות כבר מאחורינו, והאפ-סייד שנותר בשנתיים הקרובות מתון. בהתייחס לדשנים, להערכתנו, בגלל הקורונה התקיים שיהוי בתמסורת בין מחירי התבואות למחירי הדשנים והתגברה מגמת הלוקליזציה בחקלאות, שנובעת מחשש של שיבוש שרשראות אספקה. מגמות אלה צפויות לתמוך במחירי הדשנים. כעת נראה, כי האפ-סייד מתון אך יציב, והכמות השנתית החדשה נכנסת לשוק האשלג הגלובלי בקצב של כ-1 מ' טון אינה מערערת את השוק. מגמות אלה, לצד התקדמות עקבית בתהליכי האופטימיזציה שמובילה ההנהלה גרמו לנו  להעלות את ההמלצה שלנו."

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כיל 14/02/2021 16:31
    הגב לתגובה זו
    לא לקחו בחשבון שמחירי הסחורות מתחילים לעלות ולכן כיל תעלה . בנוסף ארה"ב הטילה מס על יבוא פוספסטים דבר שישפיע על כיל והיא תעלה. כיל תגיע מהר מאוד לשער 3000
  • 1.
    טעיתי חחחחח שער 12 לא יקרה בקרוב (ל"ת)
    מיכל אלשייך 14/02/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
  • בן 16/02/2021 17:05
    הגב לתגובה זו
    מי נתן לך את הרישיון? נכשלת!
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מבטח שמיר

פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער.  החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות. 

פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.  

לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.

פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.

סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 187 מיליון שקל:


סייברוואן היא חברה שמייצרת משכורות למנהלים, יש מכנים חברות כאלו - "חברות פרנסה". אבל יש עוד גופים שמרוויחים בדרך. בשנים האחרונות הדרך של סייברוואן לשרוד היא ללכת לעסקאות מהסוג הבא - היא מתחברת ליורקוויל, קרן השקעות שמתמקדת בגופים עם בעיות נזילות ומקבלת ממנה מימון שיכול להיות מומר למניות בהנחה. הקרן מרוויחה מהדיסקאונט ועל פי ההערכות היא גם שחקנית גדולה במסחר השוטף, כך שהיא מגדרת את עצמה באופן שוטף ולמרות שהיא קונה מניות ומעבירה כסף-הון לחברה היא מצליחה להרוויח. מי משלם את המחיר? הציבור.